אתה צודק בהחלט!!! ../images/Emo3.gif
בזמנו, כשהיתה תיירות בארץ... והיו הרבה טיולים, ועבדתי הרבה עם סוכנים, אז ככל שיש יותר עבודה ויותר הכנסה (כנראה) יש גם נטייה ל"חיסכון" וגם התחרות בשוק גדולה (=הרבה סוכנים שמציעים הרבה טיולים וכו' לקבוצות שפונות אליהם). חברה אחת שעבדתי איתה והיתה חברה די חזקה בשוק, העסיקה משווקים - שהם היו אלה שיצרו את הקשר עם הלקוח ומולו אירגנו את המוצר המבוקש עבורו (נאמר: יום כייף של טיול ועוד כל מיני פינוקים) ואח"כ - שלחו אותי כמדריכה ועלי הטילו את כל הנושא הניהולי של הטיול בנוסף להדרכה. ככה שאם לאותו היום היה מתואם להם: טיול גי'פים, ארוחת צהריים, ביקור אצל מגדת-עתידות, שיט רפטינג, קפה ועוגה במסעדה אחרת ועוד... הייתי מוצאת את עצמי עומדת עם המיקרופון ביד מול הקבוצה - מסבירה בהתלהבות על מה רואים במהלך הנסיעה ותוך כדי ההסבר: כל שניה מקבלת טלפונים לניד מכל "קבלן מישנה" כזה שחיכה לנו בדרך והיה לו חשוב מאוד לדעת בדיוק מתי אנחנו מגיעים, כמה אנחנו מאחרים, כמה אנשים אני מביאה איתי ולתדרך אותי בדיוק איך לכוון את הנהג לנקודת המפגש איתו!
וזה היה מאוד מעצבן!!!! ובלתי אפשרי לנהל הדרכת דרך כמו שצריך או אפילו - ליצור את הקשר הגיבושי הראוי עם הקבוצה - על הבוקר!
יום אחד זה היה ממש בלתי נסבל אז דברתי עם הסוכן והסברתי לו שאני מאוד מצטערת אבל לא מצליחה להיות גם מנהלתנית וגם מדריכה טובה, מעניינת, נחמדה ומשעשעת!
אז.. הסוכן הבין, ובטיול הבא כבר צרף לי לאוטובוס את איש השיווק שלו. ועדיין... זה היה פתרון "די צולע".
כי איש השיווק (לרוב "אשת" שיווק), היה יושב לידי, או בכל אופן - בכסא מקדימה וכל הזמן מקבל טלפונים ומתקשר לתיאומים שלאורך המסלול למשך היום ומדבר בקולי קולות בדיוק כשאני הצלחתי לתפוס את ריכוז הקבוצה ולעניין אותם... ואז זה היה מאוד מבלבל אותי ומפריע לי להתרכז בהמשך דברי ההדרכה...
עד שלבסוף הרמתי ידיים וויתרתי על הערך ההסברתי בטיול ונכנעתי לדרישת הלקוח והסוכן שלי - שכל הפעילויות המוזמנות בהמשך היום - הם העיקר ולא הסברי הדרך והפעלות האוטובוס של המדריך..
ומאז... אני הכי נהנת להדריך גימלאים!!!
כי גימלאים מאוד "צמאי מידע" ומעריכים מאוד מדריך שמרעיף עליהם מה שיותר ידע! וממילא, מן הסתם... - לא מחכה להם שיט רפטינג בירדן, טיול חמורים בארבל או פעילות אומגה אי שם בארץ...
הם גם יותר מעניינים כי
הם "ההיסטוריה" בעצמם!
- אני תמיד אוהבת לשמוע מהם סיפורים הסטוריים מתקופתם ולתחקר אותם על איך נראתה הארץ ומאורעות שהיו בה, כשהיו ילדים...
היום אני לא עובדת עם סוכן. בעיקר מהסיבה שהיו מספיק מקרים שהייתי צריכה לרדוף אחרי השכר שהובטח לי (ואפילו הגעתי לא פעם לבית דין לענייני עבודה בגלל זה) אבל גם כי העבודה מול סוכן הרבה פעמים היתה די מצ'וקמקת. יש המון סוכנים שעוסקים בתיירות ו"מוכרים" טיולים וימי כייף לקבוצות - בלי שהם מכירים את הארץ ולעיתים אין להם מושג קלוש על האתרים והמקומות שהם מוכרים לקבוצות ואח"כ אני, כמדריכה, צריכה "לתפור קרעים" ולכסות על "פאדיחות" של סוכן. זה כ"כ עצוב שזה גם די משעשע בסיטואציות שונות.
רק אדגים לך למשל: אותה חברה שנהגתי לעבוד איתה, העסיקה כמה בנות צעירות ונחמדות בתפקיד משווקות הטיולים. היתה מתקשרת אלי אחת המשווקות לתאם איתי הדרכה/יום כייף לקבוצה ומקריאה לי את המסלול והאתרים דרך הטלפון. כל מיני שמות מעוותים שלא הכרתי ורק כשביקשתי ממנה שתכתיב לי את השמות - הבנתי שהיא פשוט לא יודעת איך להגות אותם!
פחחח...!!! או שאפילו לא יודעת איך לכתוב אותם כי רק הבוס אמר לה להכניס את האתר הזה לתוכנית... בקיצור.... - לא יאומן איזו בורות בקשר להכרות עם הארץ ואיזה חוסר מקצועיות!!! ולמרות הכל... - הסוכנות הזאת עבדה ממש "חזק"!! מפתיע...