נכון, נוגע בהמון נושאים
אגב - זו גם היתה אחת הביקורות עליו... אבל למי איכפת מביקורות! באחד הקטעים היא מספרת על המירוץ נגד הזמן בפקק, כשמאחרים לגן. זה סיפור כל כך "קטן" וטריוויאלי, ובכל זאת ממש קססתי ציפורניים במתח - למרות שגם הסוף (הרע) ידוע פה מראש - עם האכזבה, המבטים המוכיחים, ההתנצלויות התירוצים. האמת שהקטע הזה, של השאיפה ל-(הורות) מושלמת, נראית לי... לא'דע אולי קטע תל-אביבי כזה... כלומר ברור שאני מכיר את זה, אבל נראה לי שזה הוצג שם קצת בהקצנה/הגזמה. הדבר שהכי דיבר (מדבר - עדיין לא סיימתי) אליי - הקטע הזה בזוגיות של "לתפוס צד", להתבצר - וכל הציפיות שמכזיבות, והמטענים. נדמה ש-אפילו רק לראות את הצד השני, באמפטיה, לראות ולהבין את הקשיים שכל אחד חווה, ואחד כוחות, להילחם ב-"עולם האכזר שבחוץ" ביחד, היה יכול לפתור את רוב הבעיות... או שלא.