תגידו מתי אתן ישנות???
אתן יותר "גרועות" ממני. אתמול נשפכתי מוקדם. היום ביום חופש.
איזה יום יפה היום. אני בניגוד לחלק מכן, מכורה לשמש. לשמיים כחולים. הגשם , האפור , הסרבול, עושים לי רע. מתכנסת ומתחבאת עד שיעבור זעם... בהקשר לחברים מסביב, בהתחלה היו כאלה ששאבו כח מהיכולת שלהם לומר: אם את צריכה משהו...ונאחזו בכך כמה שיכלו, עד שאמרתי בחזרה: לא תודה, אבל אם את צריכה משהו - תודיעי לי. גיליתי שהחברות האמיתיות הן לא רק חברות לעת צרה, אלא גם לעת שמחה. הן אלה שיתנו לך להרים את הראש באמת. שיבינו שבתוך הבכי יש גם המון צחוק. בלי לשפוט. האופטימיות שלכן נותנת לי השראה. תמיד הייתי אופטימית, אבל משהו נהרס. כאילו שאיני מסוגלת להאמין באמת שאם אעשה תכניות , אגיע להגשמתן. משהו בסיסי באשליה התמימה ש"יהיה בסדר" הלך לאיבוד בדרך. מנסה להחזיר אלי תחושה זו. הייתי רוצה באמת לחיות את הרגע. כהרפתקנית בתוך אי וודאות. להפוך את הלא נודע ממאיים, למסקרן. פשוט להיות. יום מקסים לכן. ולמלאור- מקווה שבאמת יהיה לך מלא אור. מגיע לך.
אתן יותר "גרועות" ממני. אתמול נשפכתי מוקדם. היום ביום חופש.