תגידו מה דעתכם על זה:

[טיפטיפ שלי]

תגידו מה דעתכם על זה:

בתקופה האחרונה אני יותר ויותר חושבת שעדיף לי להקיף את עצמי בחבורת חברים קרובים וטובים מאשר להיות בקשר הדוק עם המשפחה. ואני לא מדברת רק על משפחת בעלי אלא דווקא יותר על משפחתי שלי. בשנתיים האחרונות עברתי עם עצמי תהליך של התרחקות (נפשית) מהם והגעתי למסקנה שחברים טובים עדיפים לי על משפחה... חשבתי שאני חושבת כך רק בגלל ילדות קשה ומורכבת שעברתי ובגלל אופי המיוחד שיש למשפחתי ולקשריי עימם. אך משיחות עם מספר חברים- גיליתי שחלקם חושבים בדיוק כמותי.. מה דעתכם?

 

[אמא לבוגרים]

דעתי.

ושוב כל אחד כותב מהזווית שלו מבלי להכיר את הקרע של הצד האחר. משפחה היא משפחה היא משפחה. מה כוונתי. אם חלילה אנו זקוקים למשהו (ואיני מדברת על בייבי סיטר אלא דברים משמעותיים יותר) המשפחה היא זאת שמתייצבת. למשל חלילה אישפוז וכאלה. חברים זה יופי ונהדר. אבל כל חברות מבוססת על אינטרסים (וזה בסדר) . ברגע שמשהו אצלך לא יתאים לחברייך הם עלולים לנטוש אותך.בואי ונאמר שאת מסתבכת עם משכנתא. מי יבוא לעזרתך ? חברייך או משפחתך ? (ואיני מדברת על התשלום אלא על פתרון לבעייה). אבל וזה אבל גדול. אני מבינה שהייתה לך בעייה בילדות עם המשפחה. בשבילי חברים זה עד גבול מסוים.אני יודעת שיש כאלה שבשבילם חברים זה הכל.

 

[אוסה]

מסכימה עם אמא לבוגרים

חברים זה כיף , הם בדרך כלל גם מאותו אזור מגורים שלך , נגישים עם ילדים בני אותו הגיל. אבללללל כפי שאמרה אמא לבוגרים , בשעת צרה המשפחה הם הראשונים לעמוד לצידנו. חברים זה דבר שמתחלף , היום כיף יחד מחר כבר לא והנה חברים חדשים.......המשפחה שלנו , היא המשפחה שלנו , היום מחר ועוד 100שנה.

 

[טיפטיפ שלי]

יש משהו במה שאתן אומרות אבל..

אני התכוונתי לחברים מהסוג הבאמת קרוב וטוב. חברים שנמצאים איתך תקופה ארוכה ושרדו יחד איתך תקופות כאלו ואחרות. יש המון חברויות שנוצרות מתוך אינטרס.. אבל ישנם גם כאלו שנוצרות באמת מתוך חיבה ורצון וכיף להיות יחד. לפחות מהחוויה שלי בחברויות כאלו- הקשר הוא מתוך בחירה ומתוך זכות וללא הרגשת מחוייבות והכרח וכך זה גם נראה ומרגיש. ובמקרה שלנו החברים שם בשבילנו בזמנים הקשים אבל עם זאת שומרים מרחק ולא נכנסים לך לנשמה ושופטים אותך על כל צעד שאת עושה בחיים. מצד שנ המשפחה שופטת אותך ונכנסת לך לורידים ומרשה לעצמה להתערב יתר על המידה ולא רק לייעץ. כך זה לפחות אצלינו. אני בכל אופן מקווה ליצור לילדיי תא משפחתי מספיק אוהב ותומך ולא שופט וחונק כדי שהם לא ירגישו כמוני לכשיתבגרו.

 

[ינשופית האחת]

גם למשפחה אין זכות להכנס לוורידים ולשפוט!

כל זוג או גרעין משפחתי קטן (אבא, אמא, ילדים) קטן עושה את השיקולים שלו ואת ההחלטות שלו! ברגע שזה הופך למשהו כזה שיבטי ומחניק אין טעם לכלום! כל אחד צריך לעשות את הטעויות שלו בשביל ללמוד לעתיד

 

[טיפטיפ שלי]

את בהחלט צודקת אבל מה תעשי אם המשפחה שלך ...

כן כזו? מה תעשי אם הגעת למצב שבו את חושבת מספר פעמים לפני שאת מספרת להם משהו או שאת פשוט מסתירה או אפילו מעט משקרת בשביל לא לספר להם דברים, פשוט כי את יודעת מיד מה יהיו התגובות ואין לך כוח שיכנסו לך לורידים?

 

[TheSegal]

יש משפחות שלא יעמדו לצידך בעת צרה

ויש משפחות שיעשו בשבילך הכל, הכל תלוי במשפחה שאליה נולדת. אלו מביננו שזכו למשפחות טובות נהנים, ואלו שלא יכולים להתנחם בזה שחברים אפשר לבחור

 

[ינשופית האחת]

טיפטיפ אני איתך...

אולי כי גם לי היתה משפחה בעייתית (בעיקר מצידו של אבי) אספתי אלי חברים נאמנים ומדהימים שמלווים אותי לאורך כל הדרך, גם בתקופות קשות (גם כלכלית וגם נפשית) הם הוכיחו את עצמם מעבר לכל ספק ואני בטוחה וסמוכה שהם יהיו איתי לעד (לא מדברת על כל החברים אלא על קומץ מיוחד מאוד). מבינה אותך לצערי למרות שהייתי שמחה אם היתה משפחה גדולה ואוהבת..

 

[טיפטיפ שלי]

כל חייך זה היה כך?

או שרק כשבגרת התחלת להבין את פניה האמיתיים של משפחתך והתחלת להעדיף חברים קרובים? או שכבר מילדות ראית שמשהו רקוב?

 

[ינשופית האחת]

הבנתי שעדיף חברים טובים בנערות שהיינו

במשבר משפחתי רציני (מחלה ומוות של אבי). הבנתי שאין לי משפחה. למעשה והם היו בסביבה רק שלאבי עליו השלום היה כסף לחלק להם ולפנק אותם. בזמן המחלה ושהבעה הבנתי מי איתי לאורך כל הדרך ונמצא שם גם שממש קשה. לאורך הדרך אימצתי עוד כמה חברים טובים אבל הגרעין נשאר... אל תרגישי רע עם עצמך לכל אחד יש נסיבות משפחתיות שונות ולא כולם התברכו במשפחה אוהבת וחמה.

 

[טיפטיפ שלי]

ינשופית אני מזמן לא מרגישה רע עם עצמי

להפך. מאז שהחלטתי להתרחק מהם - הרבה יותר קל לי ושקט לי. תראי- הם בסה"כ אנשים טובים ונחמדים ולכולם יש כוונות טובות ואני יודעת שכולם אוהבים ומעריכים אותי.... אבל אני לא מוכנה לקבל את הלחץ הזה ולכן אני מעדיפה לבד

 

[ינשופית האחת]

אולי ככה הם יבינו את מקומם...

עדיף בריחוק מאשר בלחץ תמידי, עדיף להרגיש טוב עם עצמך מאשר לרצות כל הזמן את כל העולם. גם אני עכשיו החלטתי סופית שזהו, המשפחה של בעלי כבר לא קיימת עבורי ותאמיני לי שאני שלמה עם ההחלטה שלי.

 

[kalah]

שאלה- האם ה"לחץ" הזה

וההתערבות, וכך גם השיפוטיות שלהם כלפייך- לא יפחתו אם תפסיקי לשתף? או תשתפי רק במה ששולי בעינייך? מבחינתי, תלוי מה זה שיפוטיות- אם אני אבקש מהורי כסף כי אין לי, והכסף ילך להימורים או לבילויים במקום לאוכל- אז יש להם כל הזכות שבעולם לא לתת יותר וגם להגיד מה דעתם על כך. אם זו ביקורת על כך שאתם מרביצים לילדים (חלילה, סתם דוגמאות) אז ניחא, אבל אם זו ביקורת על התנהלות שלכם סתם ככה- זה באמת מרגיז. האם הם גם עוזרים או רק מפטפטים?

 

[טיפטיפ שלי]

רק מפטפטים...

מעולם לא ביקשתי עזרה כלכלית או פיזית מאף אחד- סליחה...טעיתי... רק מחמותי להוציא את הילדה מהגן. חוץ מזה מעולם לא ביקשנו- אני ובעלי, עזרה מאיש. כולם רק יודעים להעזר בנו. מאז שנולדה בכורתי. אז חמותי לפעמים עוזרת כשהיא בעצם קונה לילדה מתנות גדולות שחוסכות לנו הוצאה כלכלית כלשהי ( כמו לקנות לה מיטת נוער או לשלם על חבילת הלידה) שזו עזרה ענקית עבורנו אבל היא מתבצעת כמתנה ממנה ולא בגלל שביקשנו זאת.

 

[kalah]

הבנתי אותך.

אני חברה מאד טובה של הורי ומספרת להם המון, ולפעמים באמת צריך לשים סטופ לפה שלנו ולא לשתף יותר מדי כי אז את גם שומעת ביקורת שלא תמיד את רצה לשמוע מהם.. מאידך, אם את אף פעם לא מבקשת עזרה-וא מקבלת עזרה מן הסתם, אז אכזבתך מובנת. לא הייתי מתנתקת לגמרי, גם לא קיבלתי רושם שזה מה שאת שואלת, אבל אם את מעדיפה חברים כרגע- למ לא? אין צורך בהחלטה גורפת וכוללת. תעשי מה שנוח לך כרגע וזהו.

 

[טרום כלה]

השאלה באיזו קרבה מדובר...

עם האחים שלי ואמא וכמובן האחיינים והגיסים אני בקשר מצויין ויודעת שתמיד יהיו לצידי כשצריך. הדודים מצד האמא מתראים רק בארועים וגם אז בקושי מחליפים מילה או שתיים..... שלא לדבר על בני דודים שחצי מהם אני לא מכירה בכלל.... יש לי דודים (אחים של אמא ואבא ) שמעולם לא הייתי אצלם בבית. מהצד של האבא לא בקשר בכלל - הפעם האחרונה שראיתי את רובם הייתה בשבעה של אבא שלי לפני 12 שנה... וגם לפני כן את הפעמים שנפגשנו אפשר לספור על יד ואולי עוד אצבע מהיד השניה, אפילו לאזכרות שלו הם מעולם לא הגיעו. אחת מהם פגשתי אצלי בעבודה לפני שנה והיא נבהלה כשראתה אותי מאז היא עושה כאילו לא רואה - והאמת , שלי זה נוח כי גם ככה לא בא לי להיות צבועה ולומר לה שלום יפה. יש לי בני דודים מצד האבא שלא פגשתי מעולם, רק שמעתי עליהם. ויש כאלו ש"גיליתי" רק בגיל מבוגר יותר שהם בכלל קיימים - יום אחד מורה מחליפה בחטיבה הוציאה אותי יחד עם עוד ילדים החוצה משיעור - באותו יום בערב היה לנו ארוע משפחתי , פתאום אני קולטת את אמא שלי מחבקת ומנשקת לא פחות ולא יותר - את המורה שהעיפה אותי מהכיתה באותו יום !!!!! באתי אליה אחר כך ואמרתי לה " אמא למה את מנשקת את המורה שלי ?? ומה היא עושה פה בכלל ??" - היא אומרת לי "מורה??? זאת הבת של אחי !!". קיבלתי שוק באותו רגע ומאז התבעסתי בכל פעם שהמורה הזו הגיעה ללמד ....... תארו לכם איזה סתלבט היו מעבירים עלי בבית ספר אם היו יודעים שהמורה המחשושה היא הבת דודה שלי !! כשסבתא מצד האבא נפטרה - החליטו שלנו לא מגיע חלק בירושה מכיוון ואבא שלנו - הבן שלה, אינו בחיים. ולכן לא נקבל שום דבר והכל יתחלק בין שאר האחים. ולכן , לאחר כל הסיפור הארוך הזה - יש משפחה ויש משפחה - יש משפחה שלא היית מוותרת עליה בחיים - ויש משפחה שתפנה לך את הגב ותדאג רק לעצמה . וכאן אני מאוד מסכימה שיהיו חברים טובים שיתנהגו הרבה יותר בהתחשבות כלפייך וידאגו לך הרבה יותר ממה שהמשפחה הזו הייתה עושה או לא הייתה עושה בכלל.....................................

 

[פרצלה]

טרומי

בלי קשר לעניין,אלא לירושה של אביך. מי זה החליטו שלא תקבלו דבר? לפי החוק את יורשיו של אביך ולכן עלפי חוק!!! מגיע לך את חלקו בירושה. מה זו השטות הזו,למה לא הלכתם לעורך דין? לא מאוחר אגב.

 

[טרום כלה]

החליטו = האחים והדודים של אבא שלי

הם אמרו שאם הוא לא בחיים אז הכסף לא הולך אליו ................ והכסף צריך ללכת לילדים שלה אז.... שמענו את זה מאשתו של אחד הדודים. לא הלכנו לעורך דין כי אין לנו כל צורך בכסף המזוהם שלהם. אם הם רוצים להיות רודפי בצע וכסף - שיהיו. בזמנו אח שלי היה בכיתה ב' , תחשבי איך הם יכולים להסתכל לילד הזה בעיניים, שגם איבד את אביו והם עוד מתנהגים כאילו - מהרגע שאח שלהם נפטר הקשר המשפחתי הותר ואיננו קיים עוד. הם לא חשבו שאולי דווקא הילדים הקטנים שנותרו יתומים מאב (סבתא נפטרה 4 חודשים אחרי אבא) אלו הם שצריכים את הכסף באמת. אבל המזל שלנו שיש לנו אמא חזקה תותחית על ! שהצליחה לגדל בכבוד את כולנו. הגלגל מסתובב.

 

[אמא לבוגרים]

טרומי../images/Emo24.gif

את גדולה. אשת עקרונות. אבל כתבת משהו שמאוד נכון. הגלגל מסתובב. יום אתה למעלה ויום למטה. מאוד מעריכה את גישתך.

 

[פרצלה]

על איזה עקרונות מדובר?

ויתור על מה שמגיע לה? זה לא מלחמה על משהו שאולי שלה ואולי לא. הם לקחו ממנה את מה ששלה,אני לא מבינה על איזה עקרונות מדובר פה. אם מישהו יבוא ויקח לך מהבנק את החסכונות שדלך,אם לא תלחמי על כספך זה יהפוך אותך לאשת עקרונות? אין פה שום עקרון,הם ניצלו את המצב לטובתם ויש פה פה פשוט עוול שצריך לתקן,זה הכסף של אבא שלה!!!!!! מה העקרון בלוותר על עליו לטובת אנשים חמדנים שזכו במשהו שהוא לא שלהם?