WOW שלומי אני ב-ה-ל-ם
לא ידעתי שאני כזאת חמודה עד שכתבת לי
אני אגיד לך מה לשנות את ההתנהגות שלו אני לא יכולה אבל את שלי אני כן, פעם אמר לי ערסי משפט מה זה חכם, אני זוכרת שאמרתי לו על הגרוש שלי שהוא לא בסדר ועושה ככה ואומר ככה ושהוא רע רע רע! ערסי ענה לי "הוא בסדר גמור" כששאלתי איך בדיוק בסדר? הוא ענה לי "הוא בדרך שלו, בחשיבה שלו, מרגיש שהוא הכי בסדר" אז זה שלו זה לא שלי, ממזמן הפסקתי לקחת אחריות שלא שלי. בקשר לחיבוקים ונשיקות לאקס, מעולם לא חיבקתי או נישקתי מהרגע שהוא ואני התגרשנו, הוא זה שחיבק ונישק ואם הסיטואציה קרתה ליד הבנות לא דחיתי אותו מעליי [שלא אביך אותו מול הבנות שלו] אפילו כשהיה נכנס לביתי [שמעולם לא היה ביתו] סתם כי בא לו ואפילו מבלי להקיש בדלת, סתם כי מתחשק לו לראות את החבר שלי [כשהיה לי] אף פעם לא הערתי לו ליד הבנות אלא בנינו בלבד עד לאותו הרגע שהחליט לאיים עלי מולן - אז כבר לא הייתה לי ברירה! לכן כשראיתי אותם הייתי ניחוחה ושלווה, חייכתי לה כי היא בדיוק הסתכלה אם לא הייתה מסתכלת סביר להניח שהייתי מסיתה ראשי מהמחזה וממשיכה כהרגלי. אני לא מתכוונת להתלכלך עליה או עליו - לא אני. אם אני כועסת ומתרגזת תמיד יש לי איפה להוציא את העצבים מאשר לגרום לרכילות אינסופית ביישוב [ואנשים ביישוב חולים על רכילות עסיסית] ואני חושבת שגם אם היו לי רגשות אליו לא הייתי עומדת בדרכם, תמיד אבל תמיד טענתי שמה שרע לי לא בהכרח רע לאחרת ולהיפך. ד"א חברה שלי התחתנה עם חבר שלי מהילדות [זה נחשב?
] ועד היום הם נשואים+2 ועד היום אנחנו חברות הכי טובות
פייר לענות לך? אני לעולם אבל לעולם לא אצא עם האקס של אחת החברות שלי. אבל כל אחת והגבולות שלה... בעיניין הריקודים... שם נפגשנו לראשונה אני ואתה...
שנה טובה ומאושרת לך ולבננות שלך
אמא
...רואה
