מנוף עריצות
New member
רק מי שמכיר אותי
יכול להבין את המשמעות שעומדת מאוחרי מנוף העריצות שלי.
יכול להבין את המשמעות שעומדת מאוחרי מנוף העריצות שלי.
תגידו לאבא מז"ט.
- פותח הנושא מנוף עריצות
- פורסם בתאריך
ריגשת אותי, ואני מרגיש שנגעת במספר מוקדים
אני מרגיש במה שאת כותבת שלהיות בטבע מדבר אלייך. עושה לך טוב לגעת בטבע, לטפח אותו, להיות בו. אולי סתם באה הדוגמא שלך - אך איכשהו יש כאן משהו שגולש מבפנים החוצה. הכתיבה שלך מאד בהירה - את יודעת לבטא את מה שאת חושבת ומרגישה. את יודעת - במשפט אחד שיתפת אותנו בעניין שנקרא אכזבה. אני מזהה אכזבה חזקה גם אצלך מאבא, וגם אצל אבא ממך. אני אומר את הדברים עם המון כבוד לך ולאבא - ועם המון אכפתיות. יכול להיות שאלה הם פני הדברים? יש המון דברים שנוכל לעסוק בהם מתוך הדברים שכתבת, ומתוך התגובות שלך ושל אחרים אלייך. אני בחרתי להעלות את הדברים האלה על נס - אבל אם תעדיפי, תוכלי לבחור דברים אחרים. בעניין האכזבה - זה מקום שאפשר לעשות בו דברים נפלאים. תמשיכי - שתפי אותנו - ותנסי לחשוב תמיד ממקום של יכולת ! יש לך את זה אשמח לקרא את שתבחרי לספר הלאה איציק
אני מרגיש במה שאת כותבת שלהיות בטבע מדבר אלייך. עושה לך טוב לגעת בטבע, לטפח אותו, להיות בו. אולי סתם באה הדוגמא שלך - אך איכשהו יש כאן משהו שגולש מבפנים החוצה. הכתיבה שלך מאד בהירה - את יודעת לבטא את מה שאת חושבת ומרגישה. את יודעת - במשפט אחד שיתפת אותנו בעניין שנקרא אכזבה. אני מזהה אכזבה חזקה גם אצלך מאבא, וגם אצל אבא ממך. אני אומר את הדברים עם המון כבוד לך ולאבא - ועם המון אכפתיות. יכול להיות שאלה הם פני הדברים? יש המון דברים שנוכל לעסוק בהם מתוך הדברים שכתבת, ומתוך התגובות שלך ושל אחרים אלייך. אני בחרתי להעלות את הדברים האלה על נס - אבל אם תעדיפי, תוכלי לבחור דברים אחרים. בעניין האכזבה - זה מקום שאפשר לעשות בו דברים נפלאים. תמשיכי - שתפי אותנו - ותנסי לחשוב תמיד ממקום של יכולת ! יש לך את זה אשמח לקרא את שתבחרי לספר הלאה איציק
מנוף עריצות
New member
אכזבה.
אני מגדירה אכזבה כרגש שלילי המייצר אנטי ככל שהוא מתפשט. זה נכון, שנינו מאוכזבים. יש על מה להיות מאוכזבים. גם אני וגם אבא מאוכזבים על שהדברים לא הולכים כפי שהיינו רוצים. אבא היה רוצה ילדה רגועה, טובה, רזה ומתוקה בלי הרבה מה לומר, בפועל אני אדם לחוץ, קצת חצוף, אני לא רזה ואין בי חן כלשהו שיגרום לאנשים למות בקסמיי. מעבר לזה, יש לי כ"כ הרבה מה לומר, שזה אף פעם לא נגמר. ולאבא אין סבלנות בשביל לשמוע את כל הגחמות שלי, וזו באמת משימה בלתי אפשרית, אז אני לא מאשימה. ואני הייתי רוצה אבא מכבד ומחבק, שמראה רגשות, שמביע את עצמו, שלו, נינוח, משרה אווירה של שקט. בפועל אבא עובד בשלש עבודות, מביא איתו הבייתה את רוב הלחצים, הוא כועס וחושב שאנחנו לא מוצלחים, הוא מאוד קצר רוח וקיצוני, הוא מסוגל לקום על רגל ימין ואחרי חצי שעה להתעצבן מכלום ולהיות זעוף. יש בין שנינו אכזבה הדדית, ולא רק זה, יש גם אכזבה בין מה שיש לנו לבין מה שאנחנו רוצים, כאלה אכזבות קטנות בנינו לבין עצמנו שמשפיעות על כל האווירה האכזבתית בבית. אני מאוד קשורה לאבא, משום מה. ואולי לצערי. אני מרגישה שאני שואבת ממנו כח. הכח שהוא משתמש בו הנו שלילי, ועל כן, הכוחות שאני מקבלת שליליים. אם הוא היה יותר חיובי, התחושות שלי והכוחות שלי היו חיוביים. איך לעזאזל מתנתקים מאבא?
אני מגדירה אכזבה כרגש שלילי המייצר אנטי ככל שהוא מתפשט. זה נכון, שנינו מאוכזבים. יש על מה להיות מאוכזבים. גם אני וגם אבא מאוכזבים על שהדברים לא הולכים כפי שהיינו רוצים. אבא היה רוצה ילדה רגועה, טובה, רזה ומתוקה בלי הרבה מה לומר, בפועל אני אדם לחוץ, קצת חצוף, אני לא רזה ואין בי חן כלשהו שיגרום לאנשים למות בקסמיי. מעבר לזה, יש לי כ"כ הרבה מה לומר, שזה אף פעם לא נגמר. ולאבא אין סבלנות בשביל לשמוע את כל הגחמות שלי, וזו באמת משימה בלתי אפשרית, אז אני לא מאשימה. ואני הייתי רוצה אבא מכבד ומחבק, שמראה רגשות, שמביע את עצמו, שלו, נינוח, משרה אווירה של שקט. בפועל אבא עובד בשלש עבודות, מביא איתו הבייתה את רוב הלחצים, הוא כועס וחושב שאנחנו לא מוצלחים, הוא מאוד קצר רוח וקיצוני, הוא מסוגל לקום על רגל ימין ואחרי חצי שעה להתעצבן מכלום ולהיות זעוף. יש בין שנינו אכזבה הדדית, ולא רק זה, יש גם אכזבה בין מה שיש לנו לבין מה שאנחנו רוצים, כאלה אכזבות קטנות בנינו לבין עצמנו שמשפיעות על כל האווירה האכזבתית בבית. אני מאוד קשורה לאבא, משום מה. ואולי לצערי. אני מרגישה שאני שואבת ממנו כח. הכח שהוא משתמש בו הנו שלילי, ועל כן, הכוחות שאני מקבלת שליליים. אם הוא היה יותר חיובי, התחושות שלי והכוחות שלי היו חיוביים. איך לעזאזל מתנתקים מאבא?
ולמה לך להתנתק מאבא?
מעניינים הדברים שכתבת. בעצם הם כל כך רגילים, כל כך שייכים ליום יום של כולנו. אני סקרן - ברשותך אני רוצה לשאול. במצב שאת מתארת - התחושה הפנימית הראשונית שלי הייתה מושכת אותי להתנתק ובכך לחמוק מהצורך להתמודד בשתי החזיתות. זה באמת נראה הפיתרון המהיר והטבעי. אז מה את אומרת? רוצה להשתמש בפיתרון שנראה מהיר וטבעי? חושבת שאולי יש פיתרון אחר? מה את חושבת? שתפי - אשמח לקרא. איציק
מעניינים הדברים שכתבת. בעצם הם כל כך רגילים, כל כך שייכים ליום יום של כולנו. אני סקרן - ברשותך אני רוצה לשאול. במצב שאת מתארת - התחושה הפנימית הראשונית שלי הייתה מושכת אותי להתנתק ובכך לחמוק מהצורך להתמודד בשתי החזיתות. זה באמת נראה הפיתרון המהיר והטבעי. אז מה את אומרת? רוצה להשתמש בפיתרון שנראה מהיר וטבעי? חושבת שאולי יש פיתרון אחר? מה את חושבת? שתפי - אשמח לקרא. איציק
מנוף עריצות
New member
קצת לא מסכימה.
אם היה מדובר בלא לראות את אבא לעולם, אחשיב הפעולה כבריחה קיצונית. אולם כאן אני מבקשת להתנתק ממוטיב חיצוני המשפיע עליי לרעה. רוצה להעביר את מוקדי השליטה שלי פנימה. למשל בשבת הנוכחית. התווכחנו אני ואחותי על איך מתחלקים במחשב. היא טענה שכולם צריכים להתחלק שווה בשווה, ואני טענתי שכל אחד צריך לשבת לפי הצרכים ולהפסיק להצרוך את המחשב כמו סמים (המחשב נמצא בפעילות כמעט 24 שעות ביממה, זה מטורף בעייני). אבא אמר שזה לא עסק שלי ושהחלוקה חייבת להיות שווה. אני, כמובן, הבעתי את התנגדותי, אבל הושתקתי בצעקה להפסיק. אני חושבת שבבית מתוקן ומתקדם, חייבת להיות תרבות בדיון, אבל זה לא האישיו. האישיו הוא שנפגעתי. נפגעתי מזה שלא הקשיבו לי, מזה לא שקלו את הדברים שאמרתי, מזה שההורים שלי טוענים שהם לא שופטים אבל נוקטים תמיד עמדה מאוד חזקה ולא זזים ממנה, מזה שקבלתי צעקה כי חשבתי אחרת. בכלל, היחסים שלי ושל אבא יש את השולט ויש את הנשלט. אני טיפוס מאוד דומיננטי וכך גם אבא, לכן התפקידים האלה תמיד מתבלבלים ואנחנו רבים על מי יחליט ומי יקבע. אף אחד לא רוצה להתפס כחלש. לעיתים אני חושבת שהפה שלי הורס לי הכל. אני מאוד אימפולסיבית ושונאת חוסר שיוויון. אני באמת מנסה לשתוק הרבה ולא לענות מיד, אבל מתקשה. אני מרגישה צורך להסביר את עצמי, אבל נתקלת בנגיחות מצד הסובבים אותי בבית. אני מרגישה אחת נגד כולם. אולי הבעיה היא אצלי? ועד שאשתנה ועד שאהפוך לאדם נעים יותר, קשוב, מקבל ושקט יותר, אני רוצה להצליח להתעלות מעל ברבורי הסביבה, לשמור על פאסון ולא להיעלב. בינתיים, זה מחלחל אליי ונוגס בי. זה מחליש אותי פיזית ומנטלית. אני רוצה להיות בחורה חזקה. אני רוצה לשלוט ברגשות שלי ולא להתרגש משום דבר שאבא אומר.
אם היה מדובר בלא לראות את אבא לעולם, אחשיב הפעולה כבריחה קיצונית. אולם כאן אני מבקשת להתנתק ממוטיב חיצוני המשפיע עליי לרעה. רוצה להעביר את מוקדי השליטה שלי פנימה. למשל בשבת הנוכחית. התווכחנו אני ואחותי על איך מתחלקים במחשב. היא טענה שכולם צריכים להתחלק שווה בשווה, ואני טענתי שכל אחד צריך לשבת לפי הצרכים ולהפסיק להצרוך את המחשב כמו סמים (המחשב נמצא בפעילות כמעט 24 שעות ביממה, זה מטורף בעייני). אבא אמר שזה לא עסק שלי ושהחלוקה חייבת להיות שווה. אני, כמובן, הבעתי את התנגדותי, אבל הושתקתי בצעקה להפסיק. אני חושבת שבבית מתוקן ומתקדם, חייבת להיות תרבות בדיון, אבל זה לא האישיו. האישיו הוא שנפגעתי. נפגעתי מזה שלא הקשיבו לי, מזה לא שקלו את הדברים שאמרתי, מזה שההורים שלי טוענים שהם לא שופטים אבל נוקטים תמיד עמדה מאוד חזקה ולא זזים ממנה, מזה שקבלתי צעקה כי חשבתי אחרת. בכלל, היחסים שלי ושל אבא יש את השולט ויש את הנשלט. אני טיפוס מאוד דומיננטי וכך גם אבא, לכן התפקידים האלה תמיד מתבלבלים ואנחנו רבים על מי יחליט ומי יקבע. אף אחד לא רוצה להתפס כחלש. לעיתים אני חושבת שהפה שלי הורס לי הכל. אני מאוד אימפולסיבית ושונאת חוסר שיוויון. אני באמת מנסה לשתוק הרבה ולא לענות מיד, אבל מתקשה. אני מרגישה צורך להסביר את עצמי, אבל נתקלת בנגיחות מצד הסובבים אותי בבית. אני מרגישה אחת נגד כולם. אולי הבעיה היא אצלי? ועד שאשתנה ועד שאהפוך לאדם נעים יותר, קשוב, מקבל ושקט יותר, אני רוצה להצליח להתעלות מעל ברבורי הסביבה, לשמור על פאסון ולא להיעלב. בינתיים, זה מחלחל אליי ונוגס בי. זה מחליש אותי פיזית ומנטלית. אני רוצה להיות בחורה חזקה. אני רוצה לשלוט ברגשות שלי ולא להתרגש משום דבר שאבא אומר.
המקום שבו את שמה את הדברים
הוא המקום שבו הם יהיו. כך זה בדרך כלל, ואני מניח שאצלך הדברים אינם שונים. תרשי לי להתנצל על העיכוב בתגובה - נישאתי אתמול ותשומת לבי הייתה שם, מקווה שתביני. אני קורא הרבה דברים בהודעה שלך, אבל מכולם בולטת האמירה שלך: "אני רוצה להיות בחורה חזקה." "אני רוצה לשלוט ברגשות שלי ולא להתרגש משום דבר שאבא אומר. " ברשותך, אני כרגיל מאד סקרן, שאלה אחת. מה היית מוכנה לשלם לו הייתה זו היכולת למכירה? הכוונה בשאלה - מה את מוכנה לעשות כדי שכך יהיו פני הדברים? שתוכלי להיות "בחורה חזקה", שתוכלי "לשלוט ברגשות שלי". תרצי לשתף? אשמח לקרא איציק
הוא המקום שבו הם יהיו. כך זה בדרך כלל, ואני מניח שאצלך הדברים אינם שונים. תרשי לי להתנצל על העיכוב בתגובה - נישאתי אתמול ותשומת לבי הייתה שם, מקווה שתביני. אני קורא הרבה דברים בהודעה שלך, אבל מכולם בולטת האמירה שלך: "אני רוצה להיות בחורה חזקה." "אני רוצה לשלוט ברגשות שלי ולא להתרגש משום דבר שאבא אומר. " ברשותך, אני כרגיל מאד סקרן, שאלה אחת. מה היית מוכנה לשלם לו הייתה זו היכולת למכירה? הכוונה בשאלה - מה את מוכנה לעשות כדי שכך יהיו פני הדברים? שתוכלי להיות "בחורה חזקה", שתוכלי "לשלוט ברגשות שלי". תרצי לשתף? אשמח לקרא איציק
מנוף עריצות
New member
../images/Emo125.gif קלולולולו!
קודם כל- מ ז ל ט ו ב
מי ייתן ותרווה נחת מהאישה. אמ. ולשאלתך? מוכנה לעשות מה שביכולתי, כל מה שביכולתי. אנלא יכולה לשלם הון תועפות, אבל אני יכולה להתאמץ ולהשקיע. השאלה היא איך. יש לי את ה"מה", עכשיו אני צריכה את ה"איך". אתה חושב שתוכל לעזור לי להגיע לתשובה? ואיציק, קבל את אינספור תודותיי על המילים והיחס והתגובות והסקרנות והרצון הטוב הזה. מעריכה ומוקירה
קודם כל- מ ז ל ט ו ב
זה בעצם מאד פשוט
כתבת (ממש לא מזמן) "יש לי את ה"מה"". להגיע אל האיך זה מאד פשוט. אשמח ללוות אותך - ובודאי שאת תעשי את כל העבודה - זה העניין, לא? אז כך הוא העניין, אם את מעוניינת שאלווה אותך - את צריכה שאבין כמוך מהו ה"מה". נסי להסביר לי (כך שאבין) בדיוק למה את מתכוונת כשאת אומרת יש לי את ה"מה". מה הוא הדבר אליו את שואפת? ההגדרה היא שלושת רבעי מהדרך, ולא בכדי, את זה את תראי. אשמח לקרא את מה שתבחרי לשתף
איציק
כתבת (ממש לא מזמן) "יש לי את ה"מה"". להגיע אל האיך זה מאד פשוט. אשמח ללוות אותך - ובודאי שאת תעשי את כל העבודה - זה העניין, לא? אז כך הוא העניין, אם את מעוניינת שאלווה אותך - את צריכה שאבין כמוך מהו ה"מה". נסי להסביר לי (כך שאבין) בדיוק למה את מתכוונת כשאת אומרת יש לי את ה"מה". מה הוא הדבר אליו את שואפת? ההגדרה היא שלושת רבעי מהדרך, ולא בכדי, את זה את תראי. אשמח לקרא את מה שתבחרי לשתף
מנוף עריצות
New member
ה"מה" שלי.
המטרות: 1. לשלוט בכעס שלי, ולא להיות מושפעת מרחשי הסביבה ולהשרות חיוביות סביבי. 2. להעלות את הביטחון העצמי שלי עד שלא אהיה תלויה בפידבקיי הסביבה בכדי להעריך את עצמי. 3. לדעת להתמודד עם הצלחה, לא לפחד ממנה. אלה שלוש המטרות העיקריות. אני חושבת שאם אשיג את שלושתן, 3/4 מבעיותיי יפתרו כליל. הרבע האחרון מתחלק בשניים: האחד- קשרים חברתיים בריאים ומגוונים, השני- שלמות עם הגוף שלי והתחברות אליו. אז.. עכשיו אתה. איפה ה"איך"?
תודה רבה, שוב. ועוד. ושוב.
המטרות: 1. לשלוט בכעס שלי, ולא להיות מושפעת מרחשי הסביבה ולהשרות חיוביות סביבי. 2. להעלות את הביטחון העצמי שלי עד שלא אהיה תלויה בפידבקיי הסביבה בכדי להעריך את עצמי. 3. לדעת להתמודד עם הצלחה, לא לפחד ממנה. אלה שלוש המטרות העיקריות. אני חושבת שאם אשיג את שלושתן, 3/4 מבעיותיי יפתרו כליל. הרבע האחרון מתחלק בשניים: האחד- קשרים חברתיים בריאים ומגוונים, השני- שלמות עם הגוף שלי והתחברות אליו. אז.. עכשיו אתה. איפה ה"איך"?
../images/Emo13.gif מתוך שלוש המטרות
איזו תתן לך את התועלת הרבה ביותר אם תושג? בעצם, אם אנסה לנסח משהו קצת שונה - מה תהיה דעתך? הנה. להעריך את עצמי בגלל מה שאני, ליהנות מהצלחותי, ולחיות באוירה חיובית. אם הניסוח הזה נראה לך - תצטרכי להסביר כל אחד משלשת החלקים המרכיבים אותו. אם לא, גם זה בסדר. גם כאן אני מבקש פירוט לכל אחד מהסעיפים. הפירוט בנוי על תיאור של מה שיש (אין בתיאור שלילה). בהצלחה
איציק
איזו תתן לך את התועלת הרבה ביותר אם תושג? בעצם, אם אנסה לנסח משהו קצת שונה - מה תהיה דעתך? הנה. להעריך את עצמי בגלל מה שאני, ליהנות מהצלחותי, ולחיות באוירה חיובית. אם הניסוח הזה נראה לך - תצטרכי להסביר כל אחד משלשת החלקים המרכיבים אותו. אם לא, גם זה בסדר. גם כאן אני מבקש פירוט לכל אחד מהסעיפים. הפירוט בנוי על תיאור של מה שיש (אין בתיאור שלילה). בהצלחה
מנוף עריצות
New member
אני חושבת שהמטרה השניה שציינתי
נמצאת בראש סדר העדיפויות. יש לי כושר וורבלי שמחפה אמנם במקצת על הבעיה ובכך יש לי המון נוכחות, אבל ביטחון ודימוי עצמי, הם דבר אחר לגמרי, ועליהם נאמר- מה שרואים מכאן, לא רואים משם. "להעריך את עצמי בגלל מה שאני, ליהנות מהצלחותי, ולחיות באוירה חיובית." הייתי אומרת אחרת, הייתי אומרת להאמין בפוטנציאל ולממש אותו, להתענג על ההצלחה ולהיות שמחה. התכונות שדרושות לי ואין לי: 1. התמדה 2. מוטיבציה שלא כרוכה בחיזוקים מן הצד 3. אמונה שהאני יכולה לשנות. אם לחלק את המשפט שלי לשלשה חלקים ולהסביר, אז: -להאמין בפוטנציאל ולממש אותו- להאמין בזה שיש לי כל מה שדרוש כדי להצליח בכל מה שאבחר, להיות אמיצה ולבחור לעשות את מה שאני אוהבת מצד אחד, אבל עם זאת, לממש את מיטב הפוטנציאל. -להתענג על ההצלחה- במהסיבה שאני חסרת ביטחון בעצמי, אני לא מעריכה הצלחה נכון. ז"א, אני נורא רוצה להאמין שאני מסוגלת, ואז כשאני מקבלת את התוצאה, תמיד נראה לי שיכולתי לקבל/להשיג הרבה יותר, ולא נהנית. זה נשען, אני חושבת, על תחושת מרמור כללית. שכן, מתקשה להינות באופן כללי מכל פעילות שהיא, ותמיד חושבת על מה היה אילו. בכך אני הופכת נטל על החברה והמשפחה שלי, וגם "נטל על עצמי". -להיות שמחה- הו, כן. אני צריכה ללמוד לרוות נחת מהדברים הקטנים. בשירות מצאתי מקום מאוד עגום עם אנשים דבוקים למחשבים (משהב"ט) ומצאתי שאתבלט רק אם אשדר אושר. הייתי מחייכת *כל* היום, כל הזמן. יש לי גם גומות, מה שהפך את החיוך למתוק. אמ. אני חושבת. באיזה שלב, זה כבר הפך להיות כ"כ טכני, עד כדי עצוב. אמנם, לא שמו לב, והכינו לי ספר בן כמעט מאה עמודים, העבירו בין העובדים מעליי ומתחתיי, וכולם סיפרו כמה החיוך שלי עשה להם את היום. אבל. לי הוא לא עשה כלום. וזה חמור. אני חגה סחור סחור?
נמצאת בראש סדר העדיפויות. יש לי כושר וורבלי שמחפה אמנם במקצת על הבעיה ובכך יש לי המון נוכחות, אבל ביטחון ודימוי עצמי, הם דבר אחר לגמרי, ועליהם נאמר- מה שרואים מכאן, לא רואים משם. "להעריך את עצמי בגלל מה שאני, ליהנות מהצלחותי, ולחיות באוירה חיובית." הייתי אומרת אחרת, הייתי אומרת להאמין בפוטנציאל ולממש אותו, להתענג על ההצלחה ולהיות שמחה. התכונות שדרושות לי ואין לי: 1. התמדה 2. מוטיבציה שלא כרוכה בחיזוקים מן הצד 3. אמונה שהאני יכולה לשנות. אם לחלק את המשפט שלי לשלשה חלקים ולהסביר, אז: -להאמין בפוטנציאל ולממש אותו- להאמין בזה שיש לי כל מה שדרוש כדי להצליח בכל מה שאבחר, להיות אמיצה ולבחור לעשות את מה שאני אוהבת מצד אחד, אבל עם זאת, לממש את מיטב הפוטנציאל. -להתענג על ההצלחה- במהסיבה שאני חסרת ביטחון בעצמי, אני לא מעריכה הצלחה נכון. ז"א, אני נורא רוצה להאמין שאני מסוגלת, ואז כשאני מקבלת את התוצאה, תמיד נראה לי שיכולתי לקבל/להשיג הרבה יותר, ולא נהנית. זה נשען, אני חושבת, על תחושת מרמור כללית. שכן, מתקשה להינות באופן כללי מכל פעילות שהיא, ותמיד חושבת על מה היה אילו. בכך אני הופכת נטל על החברה והמשפחה שלי, וגם "נטל על עצמי". -להיות שמחה- הו, כן. אני צריכה ללמוד לרוות נחת מהדברים הקטנים. בשירות מצאתי מקום מאוד עגום עם אנשים דבוקים למחשבים (משהב"ט) ומצאתי שאתבלט רק אם אשדר אושר. הייתי מחייכת *כל* היום, כל הזמן. יש לי גם גומות, מה שהפך את החיוך למתוק. אמ. אני חושבת. באיזה שלב, זה כבר הפך להיות כ"כ טכני, עד כדי עצוב. אמנם, לא שמו לב, והכינו לי ספר בן כמעט מאה עמודים, העבירו בין העובדים מעליי ומתחתיי, וכולם סיפרו כמה החיוך שלי עשה להם את היום. אבל. לי הוא לא עשה כלום. וזה חמור. אני חגה סחור סחור?
אנחנו בשלב ה"חפירה"
אז בואי נחפור קצת. נסי לחפור עם המשפטים שלך ושלי. רשמי שלוש פעולות שנובעות מהמשפט שלך ויקדמו אותך בצורה מקסימאלית למימוש המשפט שלך. רשמי שלוש פעולות שנובעות מהמשפט שלי ויקדמו אותך בצורה מקסימאלית למימוש המשפט שלי. עכשיו רשמי מה לדעתך שונה בין המשפטים, ונסי לגלות מדוע העדפת את הניסוח שהיצגת על פני הניסוח שהיצעתי. מה ההבדל מבחינתך בין הניסוחים. אני מסכם: 1. שלוש פעילויות בהקשר של המשפט שכתבת. (א, ב, ג) 2. שלוש פעילויות בהקשר של המשפט שכתבתי. (א, ב, ג) 3. ההבדל בין המשפטים. 4. מה עדיף לך בניסוח שלך. זיכרי, את רושמת את הדברים מתוך העולם הפנימי שלך, אני עושה זאת מתוך העולם הפנימי שלי. הסבירות גבוהה מאד שהמשפט שאת כתבת הרבה יותר מתאים לך מהמשפט שאני הצעתי לך. לדעתי חשוב לך להבין את הפנימיות שהביאה אותך לשנות את הניסוח ולהתאים אותו יותר לעצמך. אשמח ללמוד יחד איתך איציק
אז בואי נחפור קצת. נסי לחפור עם המשפטים שלך ושלי. רשמי שלוש פעולות שנובעות מהמשפט שלך ויקדמו אותך בצורה מקסימאלית למימוש המשפט שלך. רשמי שלוש פעולות שנובעות מהמשפט שלי ויקדמו אותך בצורה מקסימאלית למימוש המשפט שלי. עכשיו רשמי מה לדעתך שונה בין המשפטים, ונסי לגלות מדוע העדפת את הניסוח שהיצגת על פני הניסוח שהיצעתי. מה ההבדל מבחינתך בין הניסוחים. אני מסכם: 1. שלוש פעילויות בהקשר של המשפט שכתבת. (א, ב, ג) 2. שלוש פעילויות בהקשר של המשפט שכתבתי. (א, ב, ג) 3. ההבדל בין המשפטים. 4. מה עדיף לך בניסוח שלך. זיכרי, את רושמת את הדברים מתוך העולם הפנימי שלך, אני עושה זאת מתוך העולם הפנימי שלי. הסבירות גבוהה מאד שהמשפט שאת כתבת הרבה יותר מתאים לך מהמשפט שאני הצעתי לך. לדעתי חשוב לך להבין את הפנימיות שהביאה אותך לשנות את הניסוח ולהתאים אותו יותר לעצמך. אשמח ללמוד יחד איתך איציק
מנוף עריצות
New member
אנלא ממש מבינה את הכוונה שלך.
נסה להיות בהיר יותר, אולי תן דוגמא. ו.. בשביל מה אנחנו צריכים את... זה? כלומר את.. את החפירה הזו.
נסה להיות בהיר יותר, אולי תן דוגמא. ו.. בשביל מה אנחנו צריכים את... זה? כלומר את.. את החפירה הזו.
דוגמא והסבר
א. להאמין בפוטנציאל ולממש אותו I. לרשום מהם הדברים שלדעתי אוכל לעשות II. לבחור את הדבר המשמעותי ביותר מבין השלושה III. לרשום את כל הצעדים הנדרשים כדי לממש את הדבר המשמעותי שבחרתי ב. להתענג על ההצלחה I. לרשום כל יום את ההצלחות שהיו לי (אפשר באמצע ובסוף היום) II. לבחור את הדבר המשמעותי ביותר מתוך הרשימה III. לתת לעצמי פרס על ההצלחה הזו - ולתת לעצמי את הזמן ליהנות מההצלחה (בנוסף לפרס!) ג. להיות שמחה I. להקדיש זמן כל יום (לפחות פעמיים ביום) למנות את הדברים הטובים שיש לי. II. לבחור את הדברים המשמעותיים ביותר מבין מה שמניתי III. להקפיד במודע לשמוח על הדברים הללו. מה המטרה, המשמעות? כדי לבחור את הצעדים שאת רוצה לקחת בהמשך הדרך חשוב לך להיות בהירה לגבי מה שחשוב לך יותר ומה פחות. מהם הדברים שאת אומרת כי שמעת אותם והם נראים לך ומהם הדברים שנגזרים ממש מתוך הפנימיות שלך. כשאת יודעת מה באמת חשוב לך, את מתחילה אז להתאמן על שיפורים שאותו עניין עש להבאתו למצב בו את שבעת רצון מהתוצאות. גם כשעושים את העבודה מסתבר לפעמים שהבחירת לא תפשה את הדבר החשוב ביותר - ואז בוחנים שוב לראות מהו שמחזיק קדימות על הדבר החשוב שבחרנו ומטפלים בו. זו הנקודה שבה העבודה מתחילה להיות כבדה ודורשת יותר מאשר להתיישב מול לוח המקשים ולהקליק הודעה כדי לקבל תגובה. אשמח לקרא את שתבחרי לעשות איציק
א. להאמין בפוטנציאל ולממש אותו I. לרשום מהם הדברים שלדעתי אוכל לעשות II. לבחור את הדבר המשמעותי ביותר מבין השלושה III. לרשום את כל הצעדים הנדרשים כדי לממש את הדבר המשמעותי שבחרתי ב. להתענג על ההצלחה I. לרשום כל יום את ההצלחות שהיו לי (אפשר באמצע ובסוף היום) II. לבחור את הדבר המשמעותי ביותר מתוך הרשימה III. לתת לעצמי פרס על ההצלחה הזו - ולתת לעצמי את הזמן ליהנות מההצלחה (בנוסף לפרס!) ג. להיות שמחה I. להקדיש זמן כל יום (לפחות פעמיים ביום) למנות את הדברים הטובים שיש לי. II. לבחור את הדברים המשמעותיים ביותר מבין מה שמניתי III. להקפיד במודע לשמוח על הדברים הללו. מה המטרה, המשמעות? כדי לבחור את הצעדים שאת רוצה לקחת בהמשך הדרך חשוב לך להיות בהירה לגבי מה שחשוב לך יותר ומה פחות. מהם הדברים שאת אומרת כי שמעת אותם והם נראים לך ומהם הדברים שנגזרים ממש מתוך הפנימיות שלך. כשאת יודעת מה באמת חשוב לך, את מתחילה אז להתאמן על שיפורים שאותו עניין עש להבאתו למצב בו את שבעת רצון מהתוצאות. גם כשעושים את העבודה מסתבר לפעמים שהבחירת לא תפשה את הדבר החשוב ביותר - ואז בוחנים שוב לראות מהו שמחזיק קדימות על הדבר החשוב שבחרנו ומטפלים בו. זו הנקודה שבה העבודה מתחילה להיות כבדה ודורשת יותר מאשר להתיישב מול לוח המקשים ולהקליק הודעה כדי לקבל תגובה. אשמח לקרא את שתבחרי לעשות איציק
מנוף עריצות
New member
אני חושבת שזה העת
לפרוש. אולי זה בשיא, אבל אני מרגישה שאני לא יכולה להתעסק בזה. אנחנו מקלידים כבר כמה ימים טובים, אולי שבועיים, שאלות ושאלות ושאלות. אני לא רואה תשובות. בינתיים הבית בוער, וויכוחים וסכסוכים, המון רעש, הרבה כעס. אני לא יכולה להעסק עכשיו ביותר מידי שאלות. כל תשובה שנתתי, קבלתי עליה שאלה נוספת. אנלא יכולה ככה. ז"א, אני מעריכה את מה שאתה מנסה לעשות, אבל אני מותשת וקשה לי ואני עוברת תקופה מכוערת. אני לא מסוגלת להמשיך.
לפרוש. אולי זה בשיא, אבל אני מרגישה שאני לא יכולה להתעסק בזה. אנחנו מקלידים כבר כמה ימים טובים, אולי שבועיים, שאלות ושאלות ושאלות. אני לא רואה תשובות. בינתיים הבית בוער, וויכוחים וסכסוכים, המון רעש, הרבה כעס. אני לא יכולה להעסק עכשיו ביותר מידי שאלות. כל תשובה שנתתי, קבלתי עליה שאלה נוספת. אנלא יכולה ככה. ז"א, אני מעריכה את מה שאתה מנסה לעשות, אבל אני מותשת וקשה לי ואני עוברת תקופה מכוערת. אני לא מסוגלת להמשיך.
מנוף עריצות
New member
ועוד משהו ../images/Emo13.gif
בעמוד הפורום הראשון מצאתי הודעה של אחת החברות בפורום, והיא כותבת על הספר "הדרמה של הילד המחונן" ["מילר מדברת שם על ילדים סופר רגישים שמבינים בשלב מוקדם שעליהם להענות לצרכים של סביבתם תוך ויתור על הצרכים שלהם. ילדים שההורים או הסביבה הקרובה מונעים מהם עי ציפיות מוגזמות ודרישות קשות להגיב בספונטניות ובאותנטיות לעולם. הם מתכחשים לעצמי שלם, פועלים רק כדי לרצות ולספק את האחרים ומשלמים על זה מחיר כבד- הם גדלים להיות אנשים מנותקים מעצמם, מהרגשות שלהם, מהספונטניות שלהם. לא יודעים מי הם ואיך עליהם לפעול"]. זה בדיוק אני
פף. מתיש.
בעמוד הפורום הראשון מצאתי הודעה של אחת החברות בפורום, והיא כותבת על הספר "הדרמה של הילד המחונן" ["מילר מדברת שם על ילדים סופר רגישים שמבינים בשלב מוקדם שעליהם להענות לצרכים של סביבתם תוך ויתור על הצרכים שלהם. ילדים שההורים או הסביבה הקרובה מונעים מהם עי ציפיות מוגזמות ודרישות קשות להגיב בספונטניות ובאותנטיות לעולם. הם מתכחשים לעצמי שלם, פועלים רק כדי לרצות ולספק את האחרים ומשלמים על זה מחיר כבד- הם גדלים להיות אנשים מנותקים מעצמם, מהרגשות שלהם, מהספונטניות שלהם. לא יודעים מי הם ואיך עליהם לפעול"]. זה בדיוק אני
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.