זה ממש לא קשור לאם היה לך חייל לפני
או לא, ואני חושבת שזאת טעות שאת פונה דווקא לאלו שעוד עם החייל הראשון שלהן. היית צריכה לשאול את הבנות שזה לא החייל הראשון שלהן למה הן נפרדו, ואם לא נוח לך להיות חצופה פשוט תשאלי עד כמה לצבא הייתה מעורבות בפרידה. בכך שאת שואלת את הבנות שעם החייל הראשון שלהן את לא עושה כלום, את מבקשת עיצות מבנות שלאו דווקא יודעות לענות לך בצורה הנכונה. אז מצטערת, אענה לך בכל זאת, כי סביר להניח שזאת התשובה המקיפה והכנה ביותר, גם אם היא מציאותית מזו שרצית לשמוע. אין דבר כזה פרידה בגלל צבא. עד כמה שהאמנתי בזה עם האקס (החייל הראשון) אני מאמינה בזה עכשיו. כמה שלא תרצי, גם בזוגות עם קילומטראז' וצפי גבוה (ואולי אפילו במיוחד באלו), אם היחסים לא טובים מהיסוד הם פשוט לא ישרדו צבא. אין סיכוי. עם האקס קרה משהו ביחסים חודשיים לפני הפרידה(אחרי 10 חודשים בצבא) שבעצם דפק משהו ביחס של כל אחד מאיתנו לקשר, ועד כמה שאת מאשימה את הצבא את נאלצת להתמודד בסופו של יום עם העובדה המרה שהבעייה הייתה בכם ולא במערכת. להיות בקשר עם חייל קרבי (ולא משנה עד כמה קרבי) לרוב מתיש ברמה של חצי משרה, יכול להיות שלא הכינו אותך/את היחסים שלכם מספיק לקראת זה? בכל מקרה, לכל קשר כזה יש תקופות של משבר. תני לעצמך כמה שעות/ימים ופתאום תגידי לעצמך "על מה לעזאזל חשבתי?". אם זה לא יעבור דברי איתו על זה, תעבדו על זה ביחד אם תחשבו שזה שווה את זה. עם החייל הראשון לקח לי 3-4 חודשים בשביל להסתגל לכך שהוא קרבי. עם הנוכחי הכל יותר קל גם בגלל הניסיון, גם בגלל האופי, גם בגלל הג'וב וגם בגלל שהוא 10 דקות הליכה ממני. זאת תקופת טירונות גם ליחסים שלכם. אם תעברו אותה ולא יהיה משבר רציני בהמשך אין סיבה שגם אתם לא תעברו את זה. וזהו נראה לי, אלך לארגן את יומולדת 18 שלי. בהצלחה