הזמן טס
לא, אני לא מספיק לעשות הכל. אבל זה לא חכמה, כי אני אחד שרוצה לבלוע את כל העולם, ועכשיו. אבל כשאני קצת משתחרר מה"ילד-בחנות-צעצועים-ענקית", ומסתכל קצת אחורה מה הספקתי, אז אני מבין שעשיתי מספיק, בדיוק במידה הנכונה. בכל מקרה ניצול הזמן בהכרה הזאת רוב הזמן לא מעניין אותי ויותר מטריד אותי העניין של כמה זמן עבר ואיך התקדמתי בחלימה בפרק הזמן הזה. (למרות שאת קונג פו בטח יודעת שיש קשר הדוק בין ההתקדמות בחלימה לבין התקדמות העשייה כאן). מצד שני (או חמישי אולי), אם לא הולכים עם הראש בקיר יותר מדי אז באמת הכל נעשה בזמן שלו.
