אתה יוצא מנקודת הנחה...
...שלעשות קריירה, או לעבוד בשביל מישהו (ועצמאים... עובדים בשביל 100 בוסים במקום אחד - הלקוחות) זה בכלל משהו שאנשים אוהבים בפני עצמו, ולא כאמצעי. בעלה של אחותי משוגע על לבנות דברים, יש לו ידי זהב, יש לו גראז' מלא בציוד - מרתכות, מסורים חשמליים מאלף ואחד סוגים, ערימות של כלים, מה שאתה לא רוצה. לוקח רכבי חיפושיות אנטיקות, מפרק אותם, מרכיב אותם, בונה להם שלדות ושיפורים מכאן ועד הודעה חדה, והופך אותם לרכבי שטח מעוצבים. לוקח שאריות מתכת והופך אותם לפסלי ענק שלא היו מביישים מעצב תפאורה של מדע בדיוני, לא מזמן השיג מסור תעשייתי מקצועי באורך כמה מטרים, עם גלגלות וכווננות, שיכול לחתוך לך קורות עץ במהירות, בכל עובי, עם דיוק גבוה, בכל זווית שתוכל לחשוב עליה. וכמה כסף הוא עושה מזה? תחשוב על מספר גדול, ואז תשים לפניו מינוס. הוא מתפרנס ממשהו אחר לגמרי, משהו שהוא היה מוכן לזרוק מחר בבוקר אם היה לו מספיק כסף. את הכסף שהוא מרוויח הוא מוציא על התחביב הזה. הוא בונה דברים גם לאחרים, ורק מהמחשבה לבקש כסף הוא לא ישן בלילה - זה ישים לו על הראש או לקוחות, או בוס, והוא לא מוכן בשום פנים ואופן להרוס את התחביב שלו בצורה כזאת, מבחינתו זה לרדת לזנות. האם הוא עושה מה שהוא רוצה? כן, בזמן שהוא לא עובד. האם להפוך את אהבת חייו לעבודה היה עוזר לו במשהו? ההפך, זה היה הורס לו את כל הכיף. האם כמה מיליונים היו מסדרים אותו, ומאפשרים לו להתמקד במה שהוא אוהב? בדיוק