אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
תגידו, איזה סכום, בש"ח, לו היה לכם
- פותח הנושא mashkiayeruka
- פורסם בתאריך
- מצב
- הנושא נעול.
למה התגובה לא עניינית?
אולי תסביר למה החישוב שלך לא דורש מיליארד ש"ח במקום לתת לאחרים ציונים?
למה התגובה לא עניינית?לא קראת את הודעתי בעיון - נסה שנית
אולי תסביר למה החישוב שלך לא דורש מיליארד ש"ח במקום לתת לאחרים ציונים?
לא הבנת את הנקודה שוב
כתבתי שהחבר מימש קצת מניות השנה בהיקף של 200 מליון דולר . תוסיף לזה את המימושים מלפני שנה שעשה בהיקפים קטנים של 50-70 מליון דולר...כמה יש לנו?
לא הבנת את הנקודה שובלמה התגובה לא עניינית?
אולי תסביר למה החישוב שלך לא דורש מיליארד ש"ח במקום לתת לאחרים ציונים?
כתבתי שהחבר מימש קצת מניות השנה בהיקף של 200 מליון דולר . תוסיף לזה את המימושים מלפני שנה שעשה בהיקפים קטנים של 50-70 מליון דולר...כמה יש לנו?
אולי כדאי לשפר את הכתיבה?
בכל מקרה, כשמוכרים מניות ב-200 מיליון דולר, לא נשאר לך 200 מיליון דולר. נחש למה.
אולי כדאי לשפר את הכתיבה?לא הבנת את הנקודה שוב
כתבתי שהחבר מימש קצת מניות השנה בהיקף של 200 מליון דולר . תוסיף לזה את המימושים מלפני שנה שעשה בהיקפים קטנים של 50-70 מליון דולר...כמה יש לנו?
בכל מקרה, כשמוכרים מניות ב-200 מיליון דולר, לא נשאר לך 200 מיליון דולר. נחש למה.
שכל ישר ישר
New member
יש על זה מאמר מאוד מעניין
בבלוג של עדו מרוז הוא מסביר מדוע אי אפשר להסתפק בחישוב הרווח מהריבית (שאגב, יש עליה גם מיסוי)
יש על זה מאמר מאוד מענייןתגידו, איזה סכום, בש"ח, לו היה לכם
בבנק, הייתם מפסיקים לעבוד ומתחילים לעשות בדיוק מה שאתם רוצים, ללא שום פשרות? כמובן שזה תלוי גיל, אז תכתבו גם בני כמה אתם.
בבלוג של עדו מרוז הוא מסביר מדוע אי אפשר להסתפק בחישוב הרווח מהריבית (שאגב, יש עליה גם מיסוי)
זה מאמר של בחור שרואים שלא מבין בשוק ההון
אם הוא כותב ב-2009 אפשר לקבל רק עשירית אחוז על הכסף.
זה מאמר של בחור שרואים שלא מבין בשוק ההוןיש על זה מאמר מאוד מעניין
בבלוג של עדו מרוז הוא מסביר מדוע אי אפשר להסתפק בחישוב הרווח מהריבית (שאגב, יש עליה גם מיסוי)
אם הוא כותב ב-2009 אפשר לקבל רק עשירית אחוז על הכסף.
הוא עושה סלט שלם
הוא מניח ריבית של 4%, אבל רק אחרי כמה פסקאות מתברר שזו ריבית נומינלית ובעצם ההנחה היא ריבית ריאלית של אפס. הוא גם מתחשב בעלייה ברמת החיים בנוסף לעלייה במדד וזה נושא בעייתי (גם לא שגוי לחלוטין). אני חושב, כפי שאמרתי בפוסטים קודמים, שהנחה של כ-4% נטו ריבית ריאלית לטווח ארוך בסיכון נמוך, היא הנחה די ריאלית. אם רוצים סיכון אפסי, צריך יותר כסף כמובן.
הוא עושה סלט שלםזה מאמר של בחור שרואים שלא מבין בשוק ההון
אם הוא כותב ב-2009 אפשר לקבל רק עשירית אחוז על הכסף.
הוא מניח ריבית של 4%, אבל רק אחרי כמה פסקאות מתברר שזו ריבית נומינלית ובעצם ההנחה היא ריבית ריאלית של אפס. הוא גם מתחשב בעלייה ברמת החיים בנוסף לעלייה במדד וזה נושא בעייתי (גם לא שגוי לחלוטין). אני חושב, כפי שאמרתי בפוסטים קודמים, שהנחה של כ-4% נטו ריבית ריאלית לטווח ארוך בסיכון נמוך, היא הנחה די ריאלית. אם רוצים סיכון אפסי, צריך יותר כסף כמובן.
עלייה ברמת החיים
לדעתי, זאת טעות לא להחשיב את העלייה ברמת החיים. כל האתרים שבדקתי מחשבים רק את האינפלציה, ואני לא מסכים איתם. בקשר לריבית נומינלית, ישראל היא במצב מיוחד בעניין הזה - כנראה בגלל שנות ההיפר אינפלציה בעבר. אני מאמין שנתישר עם העולם מתישהו, והריבית כאן תהיה רק נומינלית. האם היום אתה יכול להשיג ריבית ריאלית של 4%?
עלייה ברמת החייםהוא עושה סלט שלם
הוא מניח ריבית של 4%, אבל רק אחרי כמה פסקאות מתברר שזו ריבית נומינלית ובעצם ההנחה היא ריבית ריאלית של אפס. הוא גם מתחשב בעלייה ברמת החיים בנוסף לעלייה במדד וזה נושא בעייתי (גם לא שגוי לחלוטין). אני חושב, כפי שאמרתי בפוסטים קודמים, שהנחה של כ-4% נטו ריבית ריאלית לטווח ארוך בסיכון נמוך, היא הנחה די ריאלית. אם רוצים סיכון אפסי, צריך יותר כסף כמובן.
לדעתי, זאת טעות לא להחשיב את העלייה ברמת החיים. כל האתרים שבדקתי מחשבים רק את האינפלציה, ואני לא מסכים איתם. בקשר לריבית נומינלית, ישראל היא במצב מיוחד בעניין הזה - כנראה בגלל שנות ההיפר אינפלציה בעבר. אני מאמין שנתישר עם העולם מתישהו, והריבית כאן תהיה רק נומינלית. האם היום אתה יכול להשיג ריבית ריאלית של 4%?
נדרש פירוט
1. אם מדד המחירים לצרכן משקף הוצאות של אחוזון כלשהו באוכלוסיה (או ממוצע), צריך להסביר למה מעבר להתחשבות בו צריך להוסיף עוד 1. פרמיה על עלייה ברמת החיים. 2. השאלה מהי הריבית היום אינה רלוונטית למי שמשקיע למשך עשרות שנים. תשובה אפשרית, היא שהיית צריך לחסוך בשנים בהן הריבית הריאלית היתה למעלה מ-4% ולהשתמש בכסף היום. באופן כללי, אם אני מלווה כסף לפירמה עסקית היא חייבת להבטיח לי משהו נוסף על שמירת כוחו של הכסף. כל הרעיון בהלוואות, הוא ויתור על כוח קניה עכשווי לטובת כוח קניה עתידי. אז נכון שבין התיאוריה למעשה צריך לקבל המון החלטות חשובות וניהול של תיק אג"ח הוא משימה לא פשוטה, אבל חישוב שמניח מראש ריבית ריאלית אפס במשך תקופה של עשרות שנים, נראה לי לא נכון.
נדרש פירוטעלייה ברמת החיים
לדעתי, זאת טעות לא להחשיב את העלייה ברמת החיים. כל האתרים שבדקתי מחשבים רק את האינפלציה, ואני לא מסכים איתם. בקשר לריבית נומינלית, ישראל היא במצב מיוחד בעניין הזה - כנראה בגלל שנות ההיפר אינפלציה בעבר. אני מאמין שנתישר עם העולם מתישהו, והריבית כאן תהיה רק נומינלית. האם היום אתה יכול להשיג ריבית ריאלית של 4%?
1. אם מדד המחירים לצרכן משקף הוצאות של אחוזון כלשהו באוכלוסיה (או ממוצע), צריך להסביר למה מעבר להתחשבות בו צריך להוסיף עוד 1. פרמיה על עלייה ברמת החיים. 2. השאלה מהי הריבית היום אינה רלוונטית למי שמשקיע למשך עשרות שנים. תשובה אפשרית, היא שהיית צריך לחסוך בשנים בהן הריבית הריאלית היתה למעלה מ-4% ולהשתמש בכסף היום. באופן כללי, אם אני מלווה כסף לפירמה עסקית היא חייבת להבטיח לי משהו נוסף על שמירת כוחו של הכסף. כל הרעיון בהלוואות, הוא ויתור על כוח קניה עכשווי לטובת כוח קניה עתידי. אז נכון שבין התיאוריה למעשה צריך לקבל המון החלטות חשובות וניהול של תיק אג"ח הוא משימה לא פשוטה, אבל חישוב שמניח מראש ריבית ריאלית אפס במשך תקופה של עשרות שנים, נראה לי לא נכון.
הסבר על עלייה ברמת החיים
העלייה במדד כוללת את העלייה במחירים של הדברים בהם אנחנו משתמשים היום. למשל, האינפלציה ב-30 השנה האחרונות כללה את העלייה בעלות של המלפפונים, סרטים, מספרה וכו'. אבל מה עם הדברים החדשים שהומצאו שלא היו קיימים לפני 30 שנה. חלק מדברים אלו הם הכרחיים לחיינו למרות שבכלל לא היו קיימים פעם. כך למשל מישהו שיצא לפנסיה לפני 30 שנה וחישב את ההכנסה העתידית שלו לפי העלייה באינפלציה. היום הוא לא יכול להרשות לעצמו מחשב או פלאפון. העלייה ברמת החיים בארה"ב ב-50% שנה האחרונות הייתה 7% בשנה, וזאת בהשוואה לאינפלציה של רק 3.7% בשנה. (לא מצאתי נתונים על ישראל, אבל אני משוכנע שהעלייה ברמת החיים עלתה הרבה יותר מהאינפלציה גם בארצנו). זהו הפרש מאוד גדול למי שמתכנן פנסיה ארוכה. בקשר להערה השניה, אתה צודק שזה לא נכון לבסס את ההשקעות שלך על כך שהריבית תהייה אפסית, ולא התכוונתי להגיד זאת. סך הכל התכוונתי שאסור לשכוח שריבית יכולה גם לרדת לפעמים. מי שמשקיע באג"ח יכול להשקיע באג"ח לטווח ארוך ובכך לבטח את עצמו מול ירידה עתידית בריבית.
הסבר על עלייה ברמת החייםנדרש פירוט
1. אם מדד המחירים לצרכן משקף הוצאות של אחוזון כלשהו באוכלוסיה (או ממוצע), צריך להסביר למה מעבר להתחשבות בו צריך להוסיף עוד 1. פרמיה על עלייה ברמת החיים. 2. השאלה מהי הריבית היום אינה רלוונטית למי שמשקיע למשך עשרות שנים. תשובה אפשרית, היא שהיית צריך לחסוך בשנים בהן הריבית הריאלית היתה למעלה מ-4% ולהשתמש בכסף היום. באופן כללי, אם אני מלווה כסף לפירמה עסקית היא חייבת להבטיח לי משהו נוסף על שמירת כוחו של הכסף. כל הרעיון בהלוואות, הוא ויתור על כוח קניה עכשווי לטובת כוח קניה עתידי. אז נכון שבין התיאוריה למעשה צריך לקבל המון החלטות חשובות וניהול של תיק אג"ח הוא משימה לא פשוטה, אבל חישוב שמניח מראש ריבית ריאלית אפס במשך תקופה של עשרות שנים, נראה לי לא נכון.
העלייה במדד כוללת את העלייה במחירים של הדברים בהם אנחנו משתמשים היום. למשל, האינפלציה ב-30 השנה האחרונות כללה את העלייה בעלות של המלפפונים, סרטים, מספרה וכו'. אבל מה עם הדברים החדשים שהומצאו שלא היו קיימים לפני 30 שנה. חלק מדברים אלו הם הכרחיים לחיינו למרות שבכלל לא היו קיימים פעם. כך למשל מישהו שיצא לפנסיה לפני 30 שנה וחישב את ההכנסה העתידית שלו לפי העלייה באינפלציה. היום הוא לא יכול להרשות לעצמו מחשב או פלאפון. העלייה ברמת החיים בארה"ב ב-50% שנה האחרונות הייתה 7% בשנה, וזאת בהשוואה לאינפלציה של רק 3.7% בשנה. (לא מצאתי נתונים על ישראל, אבל אני משוכנע שהעלייה ברמת החיים עלתה הרבה יותר מהאינפלציה גם בארצנו). זהו הפרש מאוד גדול למי שמתכנן פנסיה ארוכה. בקשר להערה השניה, אתה צודק שזה לא נכון לבסס את ההשקעות שלך על כך שהריבית תהייה אפסית, ולא התכוונתי להגיד זאת. סך הכל התכוונתי שאסור לשכוח שריבית יכולה גם לרדת לפעמים. מי שמשקיע באג"ח יכול להשקיע באג"ח לטווח ארוך ובכך לבטח את עצמו מול ירידה עתידית בריבית.
אז הבעיה במקום אחר
האינפלציה אמורה לשקף את השינוי בהוצאות לרכישת סל מייצג. אני לא מתמצא בחישוב בארה"ב, אבל אני בטוח שגם שם לא בודקים עלות של כרכרה בסעיף התחבורה ושל רדיון בסעיף התקשורת.אם נוצרו פערים כל כך גדולים אז יש בעיה במדידה. בכל מקרה, זו נקודה שולית, כי כמו שקובריידר כתב, השימוש במדד המחירים לצרכן נעשה מטעמי נוחות בלבד והוא ממילא לא מייצג סל תצרוכת של כל משקיע. כפי שכתבת בצדק, ממילא האגחים בחו"ל אינם צמודים למדד ולכן ניתן להתעלם ממנו.
אז הבעיה במקום אחרהסבר על עלייה ברמת החיים
העלייה במדד כוללת את העלייה במחירים של הדברים בהם אנחנו משתמשים היום. למשל, האינפלציה ב-30 השנה האחרונות כללה את העלייה בעלות של המלפפונים, סרטים, מספרה וכו'. אבל מה עם הדברים החדשים שהומצאו שלא היו קיימים לפני 30 שנה. חלק מדברים אלו הם הכרחיים לחיינו למרות שבכלל לא היו קיימים פעם. כך למשל מישהו שיצא לפנסיה לפני 30 שנה וחישב את ההכנסה העתידית שלו לפי העלייה באינפלציה. היום הוא לא יכול להרשות לעצמו מחשב או פלאפון. העלייה ברמת החיים בארה"ב ב-50% שנה האחרונות הייתה 7% בשנה, וזאת בהשוואה לאינפלציה של רק 3.7% בשנה. (לא מצאתי נתונים על ישראל, אבל אני משוכנע שהעלייה ברמת החיים עלתה הרבה יותר מהאינפלציה גם בארצנו). זהו הפרש מאוד גדול למי שמתכנן פנסיה ארוכה. בקשר להערה השניה, אתה צודק שזה לא נכון לבסס את ההשקעות שלך על כך שהריבית תהייה אפסית, ולא התכוונתי להגיד זאת. סך הכל התכוונתי שאסור לשכוח שריבית יכולה גם לרדת לפעמים. מי שמשקיע באג"ח יכול להשקיע באג"ח לטווח ארוך ובכך לבטח את עצמו מול ירידה עתידית בריבית.
האינפלציה אמורה לשקף את השינוי בהוצאות לרכישת סל מייצג. אני לא מתמצא בחישוב בארה"ב, אבל אני בטוח שגם שם לא בודקים עלות של כרכרה בסעיף התחבורה ושל רדיון בסעיף התקשורת.אם נוצרו פערים כל כך גדולים אז יש בעיה במדידה. בכל מקרה, זו נקודה שולית, כי כמו שקובריידר כתב, השימוש במדד המחירים לצרכן נעשה מטעמי נוחות בלבד והוא ממילא לא מייצג סל תצרוכת של כל משקיע. כפי שכתבת בצדק, ממילא האגחים בחו"ל אינם צמודים למדד ולכן ניתן להתעלם ממנו.
הכוונה שלי היא
שמי שיוצא לפנסיה והוא, למשל, נמצא באחוזון ה 50% מבחינת הכנסה, הוא רוצה להישאר באחוזון ה 50% גם אחרים 10, 20 או 30 שנה. לכן הוא צריך להדביק את העלייה במשכורות במשק ולא להדביק את האינפלציה.
הכוונה שלי היאאז הבעיה במקום אחר
האינפלציה אמורה לשקף את השינוי בהוצאות לרכישת סל מייצג. אני לא מתמצא בחישוב בארה"ב, אבל אני בטוח שגם שם לא בודקים עלות של כרכרה בסעיף התחבורה ושל רדיון בסעיף התקשורת.אם נוצרו פערים כל כך גדולים אז יש בעיה במדידה. בכל מקרה, זו נקודה שולית, כי כמו שקובריידר כתב, השימוש במדד המחירים לצרכן נעשה מטעמי נוחות בלבד והוא ממילא לא מייצג סל תצרוכת של כל משקיע. כפי שכתבת בצדק, ממילא האגחים בחו"ל אינם צמודים למדד ולכן ניתן להתעלם ממנו.
שמי שיוצא לפנסיה והוא, למשל, נמצא באחוזון ה 50% מבחינת הכנסה, הוא רוצה להישאר באחוזון ה 50% גם אחרים 10, 20 או 30 שנה. לכן הוא צריך להדביק את העלייה במשכורות במשק ולא להדביק את האינפלציה.
לזה אני מסכים
עם הסתייגות קלה, שאדם שנמצא בשלב מימוש הנכסים בחייו, חוסך פחות ולכן רווק בן 70 יכול להרשות לעצמו להרוויח פחות מרווק בן 40 ולשמור על אותה רמת חיים. לבן ה-70 פחות חוסר וודאות לגבי העתיד ובנוסף, הוא כבר חסך את הסכום אותו הוא צריך לזקנה, בעוד בן ה-40 עדיין עובד על זה.
לזה אני מסכיםהכוונה שלי היא
שמי שיוצא לפנסיה והוא, למשל, נמצא באחוזון ה 50% מבחינת הכנסה, הוא רוצה להישאר באחוזון ה 50% גם אחרים 10, 20 או 30 שנה. לכן הוא צריך להדביק את העלייה במשכורות במשק ולא להדביק את האינפלציה.
עם הסתייגות קלה, שאדם שנמצא בשלב מימוש הנכסים בחייו, חוסך פחות ולכן רווק בן 70 יכול להרשות לעצמו להרוויח פחות מרווק בן 40 ולשמור על אותה רמת חיים. לבן ה-70 פחות חוסר וודאות לגבי העתיד ובנוסף, הוא כבר חסך את הסכום אותו הוא צריך לזקנה, בעוד בן ה-40 עדיין עובד על זה.
כמה עלה לשכור כירכרה לנסיעה
של 100 ק"מ וכמה עולה נסיעה כזו ברכב היום לעומת נתוני השכר אז והיום אתה יודע? כנראה שלא, גם אני לא.מחשב שנמכר לפני 10 שנים ב 10,000 ש"ח נחשב היום לגרוטאה, אין לו מחיר, זורקים אותו. כנ"ל לגבי מצלמות דיגיטליות. פלאפון? רק תגיד ואביא לך בערימות ב 100 ש"ח ליחידה, נוקיה. כל התזה לא מבוססת.
כמה עלה לשכור כירכרה לנסיעההסבר על עלייה ברמת החיים
העלייה במדד כוללת את העלייה במחירים של הדברים בהם אנחנו משתמשים היום. למשל, האינפלציה ב-30 השנה האחרונות כללה את העלייה בעלות של המלפפונים, סרטים, מספרה וכו'. אבל מה עם הדברים החדשים שהומצאו שלא היו קיימים לפני 30 שנה. חלק מדברים אלו הם הכרחיים לחיינו למרות שבכלל לא היו קיימים פעם. כך למשל מישהו שיצא לפנסיה לפני 30 שנה וחישב את ההכנסה העתידית שלו לפי העלייה באינפלציה. היום הוא לא יכול להרשות לעצמו מחשב או פלאפון. העלייה ברמת החיים בארה"ב ב-50% שנה האחרונות הייתה 7% בשנה, וזאת בהשוואה לאינפלציה של רק 3.7% בשנה. (לא מצאתי נתונים על ישראל, אבל אני משוכנע שהעלייה ברמת החיים עלתה הרבה יותר מהאינפלציה גם בארצנו). זהו הפרש מאוד גדול למי שמתכנן פנסיה ארוכה. בקשר להערה השניה, אתה צודק שזה לא נכון לבסס את ההשקעות שלך על כך שהריבית תהייה אפסית, ולא התכוונתי להגיד זאת. סך הכל התכוונתי שאסור לשכוח שריבית יכולה גם לרדת לפעמים. מי שמשקיע באג"ח יכול להשקיע באג"ח לטווח ארוך ובכך לבטח את עצמו מול ירידה עתידית בריבית.
של 100 ק"מ וכמה עולה נסיעה כזו ברכב היום לעומת נתוני השכר אז והיום אתה יודע? כנראה שלא, גם אני לא.מחשב שנמכר לפני 10 שנים ב 10,000 ש"ח נחשב היום לגרוטאה, אין לו מחיר, זורקים אותו. כנ"ל לגבי מצלמות דיגיטליות. פלאפון? רק תגיד ואביא לך בערימות ב 100 ש"ח ליחידה, נוקיה. כל התזה לא מבוססת.
לא הבנתי איך הוא לא יכול להרשות לעצמו מחשב
או פלאפון. אם בעבר הוא נסע לבנק בשביל כל דבר, היום הוא יכול לעשות את זה דרך האינטרנט. כנ"ל תשלום חשבונות אחרים. אז עולה לו 100 ש"ח בחודש אינטרנט שלא "היה מתוכנן" אבל הוא חוסך את הנסיעות שכן אמורות היו להיות מתוכננות. אם בעבר תכנן להוציא 40 ש"ח על לצפות בסרט בקולנוע, פלוס הנסיעה, פלוס עלות החנייה, אז היום הוא מוריד את זה בחינם מהאינטרנט, צורב ורואה במכשיר ה-DVD (שאותו הוא קונה ב-200 ש"ח). לגבי עלות מחשב. זה לא יותר ממה שהיה אמור לתכנן להוציא על בידור מסוג אחר, אלא אם כן אתה באמת קונה את כל מה שדוחפים לך בלי קשר לצרכים. לאדם הממוצע זה די קשקוש לקנות כל פעם את הדגם האחרון, כאשר הצידוק לשדרוג בביצועים הוא בעיקר כדי שאפשר יהיה לעמוד בדרישות החומרה של מיקרוסופט שמוכפלות מכל מערכת הפעלה לזו שאחריה. כלומר אתה מצליח לעשות פחות או יותר אותו דבר (עם באגים חדשים), רק עם לשלם שוב על מערכת ההפעלה ושוב על מחשב חדש. אחרי סאגת ויסטה סוף סוף נפל להם האסימון שיש גבול גם למה שאפשר לדחוף למשתמשים, אז בווינדואוז 7 הם לא העלו את דרישות החומרה, אבל עדיין XP זריז יותר. זה דבר אחד שגוגל הפנימו כבר מההתחלה ומיקרוסופט רק מתחילים: Don't waste my MOTHERFUCKING TIME!
לא הבנתי איך הוא לא יכול להרשות לעצמו מחשבהסבר על עלייה ברמת החיים
העלייה במדד כוללת את העלייה במחירים של הדברים בהם אנחנו משתמשים היום. למשל, האינפלציה ב-30 השנה האחרונות כללה את העלייה בעלות של המלפפונים, סרטים, מספרה וכו'. אבל מה עם הדברים החדשים שהומצאו שלא היו קיימים לפני 30 שנה. חלק מדברים אלו הם הכרחיים לחיינו למרות שבכלל לא היו קיימים פעם. כך למשל מישהו שיצא לפנסיה לפני 30 שנה וחישב את ההכנסה העתידית שלו לפי העלייה באינפלציה. היום הוא לא יכול להרשות לעצמו מחשב או פלאפון. העלייה ברמת החיים בארה"ב ב-50% שנה האחרונות הייתה 7% בשנה, וזאת בהשוואה לאינפלציה של רק 3.7% בשנה. (לא מצאתי נתונים על ישראל, אבל אני משוכנע שהעלייה ברמת החיים עלתה הרבה יותר מהאינפלציה גם בארצנו). זהו הפרש מאוד גדול למי שמתכנן פנסיה ארוכה. בקשר להערה השניה, אתה צודק שזה לא נכון לבסס את ההשקעות שלך על כך שהריבית תהייה אפסית, ולא התכוונתי להגיד זאת. סך הכל התכוונתי שאסור לשכוח שריבית יכולה גם לרדת לפעמים. מי שמשקיע באג"ח יכול להשקיע באג"ח לטווח ארוך ובכך לבטח את עצמו מול ירידה עתידית בריבית.
או פלאפון. אם בעבר הוא נסע לבנק בשביל כל דבר, היום הוא יכול לעשות את זה דרך האינטרנט. כנ"ל תשלום חשבונות אחרים. אז עולה לו 100 ש"ח בחודש אינטרנט שלא "היה מתוכנן" אבל הוא חוסך את הנסיעות שכן אמורות היו להיות מתוכננות. אם בעבר תכנן להוציא 40 ש"ח על לצפות בסרט בקולנוע, פלוס הנסיעה, פלוס עלות החנייה, אז היום הוא מוריד את זה בחינם מהאינטרנט, צורב ורואה במכשיר ה-DVD (שאותו הוא קונה ב-200 ש"ח). לגבי עלות מחשב. זה לא יותר ממה שהיה אמור לתכנן להוציא על בידור מסוג אחר, אלא אם כן אתה באמת קונה את כל מה שדוחפים לך בלי קשר לצרכים. לאדם הממוצע זה די קשקוש לקנות כל פעם את הדגם האחרון, כאשר הצידוק לשדרוג בביצועים הוא בעיקר כדי שאפשר יהיה לעמוד בדרישות החומרה של מיקרוסופט שמוכפלות מכל מערכת הפעלה לזו שאחריה. כלומר אתה מצליח לעשות פחות או יותר אותו דבר (עם באגים חדשים), רק עם לשלם שוב על מערכת ההפעלה ושוב על מחשב חדש. אחרי סאגת ויסטה סוף סוף נפל להם האסימון שיש גבול גם למה שאפשר לדחוף למשתמשים, אז בווינדואוז 7 הם לא העלו את דרישות החומרה, אבל עדיין XP זריז יותר. זה דבר אחד שגוגל הפנימו כבר מההתחלה ומיקרוסופט רק מתחילים: Don't waste my MOTHERFUCKING TIME!
שני נתונים
ישנם שני נתונים שקשה להתווכח איתם: 1 - רמת ההכנסה עולה הרבה יותר מהר מהאינפלציה 2 - אנשים לא חוסכים יותר מה זה אומר על רמת החיים שלנו? בכלל אני לא מבין איך אנשים לא מרגישים שרמת החיים שלהם עולה. תחשוב טוב טוב איך אנשים חיו לפני 30 שנה - מה היה להם במקרר, כמה בגדים הם קנו, בכמה חשמל הם השתמשו וכו'.
שני נתוניםלא הבנתי איך הוא לא יכול להרשות לעצמו מחשב
או פלאפון. אם בעבר הוא נסע לבנק בשביל כל דבר, היום הוא יכול לעשות את זה דרך האינטרנט. כנ"ל תשלום חשבונות אחרים. אז עולה לו 100 ש"ח בחודש אינטרנט שלא "היה מתוכנן" אבל הוא חוסך את הנסיעות שכן אמורות היו להיות מתוכננות. אם בעבר תכנן להוציא 40 ש"ח על לצפות בסרט בקולנוע, פלוס הנסיעה, פלוס עלות החנייה, אז היום הוא מוריד את זה בחינם מהאינטרנט, צורב ורואה במכשיר ה-DVD (שאותו הוא קונה ב-200 ש"ח). לגבי עלות מחשב. זה לא יותר ממה שהיה אמור לתכנן להוציא על בידור מסוג אחר, אלא אם כן אתה באמת קונה את כל מה שדוחפים לך בלי קשר לצרכים. לאדם הממוצע זה די קשקוש לקנות כל פעם את הדגם האחרון, כאשר הצידוק לשדרוג בביצועים הוא בעיקר כדי שאפשר יהיה לעמוד בדרישות החומרה של מיקרוסופט שמוכפלות מכל מערכת הפעלה לזו שאחריה. כלומר אתה מצליח לעשות פחות או יותר אותו דבר (עם באגים חדשים), רק עם לשלם שוב על מערכת ההפעלה ושוב על מחשב חדש. אחרי סאגת ויסטה סוף סוף נפל להם האסימון שיש גבול גם למה שאפשר לדחוף למשתמשים, אז בווינדואוז 7 הם לא העלו את דרישות החומרה, אבל עדיין XP זריז יותר. זה דבר אחד שגוגל הפנימו כבר מההתחלה ומיקרוסופט רק מתחילים: Don't waste my MOTHERFUCKING TIME!
ישנם שני נתונים שקשה להתווכח איתם: 1 - רמת ההכנסה עולה הרבה יותר מהר מהאינפלציה 2 - אנשים לא חוסכים יותר מה זה אומר על רמת החיים שלנו? בכלל אני לא מבין איך אנשים לא מרגישים שרמת החיים שלהם עולה. תחשוב טוב טוב איך אנשים חיו לפני 30 שנה - מה היה להם במקרר, כמה בגדים הם קנו, בכמה חשמל הם השתמשו וכו'.
מה זה משנה כמה מקבלים היום?
לפני 25 שנה קיבלו אחוז דו ספרתי, מאיפה אתה יודע כמה יקבלו עוד 25 שנה? אולי ריבית שלילית בכלל? הרי ריבית שלילית היא מציאותית בדיוק כמו ריבית 0. למה אתה מתייחס למדד המחירים לצרכן? איך זה רלוונטי? זה בסך הכלל מדד ממשלתי שנקבע ומשתנה בהתאם לאיזשהו ממוצע. לצורך הדוגמא: מי שיש בבעלותו דירה - שזה חצי מהאוכלוסיה, 40% מהמדד [שכירות] לא רלוונטי עבורו. עכשיו ניקח למשל מישהו בן 60 עד שהוא בן 90, כמה מהמדד רלוונטי עבורו? אולי עלייה במחירי האוכל [שלא כלול במדד] ותרופות, וקצת טיולים בחו"ל פעמיים בשנה. בקיצור, להתחשב ב"אינפלציה" זה נחמד, אבל הרבה יותר מסובך ממה שנדמה. אז תגיד שזה מדד ייחוס, וצריך להתייחס אליו כממוצע [כי הרי אף אחד לא מצפה שבאמת תחשב כמה עולים המחירים ואיך זה משפיע על כל אחד. והכי נוח זה לקחת אינפציה של 3% כממוצע... מצויין, אז בו ניקח ריבית של 7% שהיא גם ממוצעת ונסגור עיניין.
מה זה משנה כמה מקבלים היום?עלייה ברמת החיים
לדעתי, זאת טעות לא להחשיב את העלייה ברמת החיים. כל האתרים שבדקתי מחשבים רק את האינפלציה, ואני לא מסכים איתם. בקשר לריבית נומינלית, ישראל היא במצב מיוחד בעניין הזה - כנראה בגלל שנות ההיפר אינפלציה בעבר. אני מאמין שנתישר עם העולם מתישהו, והריבית כאן תהיה רק נומינלית. האם היום אתה יכול להשיג ריבית ריאלית של 4%?
לפני 25 שנה קיבלו אחוז דו ספרתי, מאיפה אתה יודע כמה יקבלו עוד 25 שנה? אולי ריבית שלילית בכלל? הרי ריבית שלילית היא מציאותית בדיוק כמו ריבית 0. למה אתה מתייחס למדד המחירים לצרכן? איך זה רלוונטי? זה בסך הכלל מדד ממשלתי שנקבע ומשתנה בהתאם לאיזשהו ממוצע. לצורך הדוגמא: מי שיש בבעלותו דירה - שזה חצי מהאוכלוסיה, 40% מהמדד [שכירות] לא רלוונטי עבורו. עכשיו ניקח למשל מישהו בן 60 עד שהוא בן 90, כמה מהמדד רלוונטי עבורו? אולי עלייה במחירי האוכל [שלא כלול במדד] ותרופות, וקצת טיולים בחו"ל פעמיים בשנה. בקיצור, להתחשב ב"אינפלציה" זה נחמד, אבל הרבה יותר מסובך ממה שנדמה. אז תגיד שזה מדד ייחוס, וצריך להתייחס אליו כממוצע [כי הרי אף אחד לא מצפה שבאמת תחשב כמה עולים המחירים ואיך זה משפיע על כל אחד. והכי נוח זה לקחת אינפציה של 3% כממוצע... מצויין, אז בו ניקח ריבית של 7% שהיא גם ממוצעת ונסגור עיניין.
הבחור הזה מבין בשוק ההון לא מעט
בלי קשר למה שהוא כתב לגבי העניין. יש לו את אחד הבלוגים היותר מעניינים בנושא השקעות ויש לו ידע גדול מאד בתחומים ספציפיים.
הבחור הזה מבין בשוק ההון לא מעטזה מאמר של בחור שרואים שלא מבין בשוק ההון
אם הוא כותב ב-2009 אפשר לקבל רק עשירית אחוז על הכסף.
בלי קשר למה שהוא כתב לגבי העניין. יש לו את אחד הבלוגים היותר מעניינים בנושא השקעות ויש לו ידע גדול מאד בתחומים ספציפיים.
יכול להיות שאני לא מבין
אבל.... זאת הריבית היום שאתה מקבל בארה"ב. מי ששם את הכסף בתוכנית חיסכון וחושב שהוא יכול לחיות מהריבית - טועה. הריבית תמיד יכולה לרדת.
יכול להיות שאני לא מביןזה מאמר של בחור שרואים שלא מבין בשוק ההון
אם הוא כותב ב-2009 אפשר לקבל רק עשירית אחוז על הכסף.
אבל.... זאת הריבית היום שאתה מקבל בארה"ב. מי ששם את הכסף בתוכנית חיסכון וחושב שהוא יכול לחיות מהריבית - טועה. הריבית תמיד יכולה לרדת.
זו לא טעות
הוא פשוט חי בחוסר וודאות מסויים, כפי שיש חוסר וודאות בכל נושא אחר בשוק ההון ובחיים בכלל. השאלה היא אם ניתן להעריך ברמה גבוהה של וודאות מה יהיו שיעורי הריבית במשך תקופה עתידית גבוהה. ההנחה שלך של ריבית ריאלית אפס נראית לי שגוייה לחלוטין. אגב, למה נקודת הייחוס שלך היא תוכנית חסכון ולא אגחים?
זו לא טעותיכול להיות שאני לא מבין
אבל.... זאת הריבית היום שאתה מקבל בארה"ב. מי ששם את הכסף בתוכנית חיסכון וחושב שהוא יכול לחיות מהריבית - טועה. הריבית תמיד יכולה לרדת.
הוא פשוט חי בחוסר וודאות מסויים, כפי שיש חוסר וודאות בכל נושא אחר בשוק ההון ובחיים בכלל. השאלה היא אם ניתן להעריך ברמה גבוהה של וודאות מה יהיו שיעורי הריבית במשך תקופה עתידית גבוהה. ההנחה שלך של ריבית ריאלית אפס נראית לי שגוייה לחלוטין. אגב, למה נקודת הייחוס שלך היא תוכנית חסכון ולא אגחים?
- מצב
- הנושא נעול.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.