הילדה מומו
New member
תגובה לרחל
רחל היקרה גם את, נחמד שמצד אחד את מגנה התקפות אישיות ומצד שני את יוצאת בהתקפות אישיות. וכדי שלא תגידי שגם כעת דברי הם חסרי ביסוס, אצטט מהתגובה שלך שהיא כולה רלוונטיות: "יש לך קשיים עם מסגרות? כדאי שתטפלי בזה". נו באמת... כמה נמוך אפשר לרדת?! אבל עזבי, הדיון הזה באמת יורד לרמה של גנון. אני פשוט אתעלם מכל ההערות הלא רלוונטיות שרשמת רק בכדי להקטין ולהקניט אותי (שזה רוב התוכן של דבריך, במיוחד הנבואה שלך בסוף שאני לא אגיד כלום והקביעה המעניינת שאין לי מה להגיד). מסתבר שיש לי מה להגיד, ולעניין: נכון, אני זמנית בעולם הזה. ונכון, הממסד הדתי קיים אלפי שנים... אך שתי עובדות אלו לא מובילות למסקנה שעליי להתגמש לתורה וליהדות. אל תשכחי שהדת היא סה"כ תוצר (בחלקו טוב יותר, בחלקו טוב פחות) שאנשים ייצרו במהלך שנים רבות בהיסטוריה. אנשים בשר ודם בדיוק כמוני וכמוך. אנשים שהיו זמניים כמוני וכמוך, שלנו יש דעת בדיוק כמו להם, שלנו יש יכולת לחשוב בדיוק כמו להם, שיש לנו יכולת לנתח ולהסיק מסקנות, בדיוק כמו להם. היהדות מהלך השנים התפתחה, השתנתה ואף הושפעה מהלכי רוח חיצוניים לה. כלומר, היהדות היא לא דבר סטטי, אלא כמו כל תרבות, יורדים ממנה ומתווספים אליה אמונות, קביעות ומנהגים שונים בהתאם לכל דור ודור. הרלוונטיות של החוקים משתנה ונוצר צורך לשנות אותם או לבטל אותם או להוסיף חוקים חדשים. וזה הכול אנשים, כמוני (זמנית ולא מתגמשת) וכמוך (את תחליטי מי ומה את). ראיה לכך היא ההבדלים הקיימים במנהגים של יהדות אשכנז והמנהגים של יהדות ספרד. ודוגמאות להשפעות חיצוניות שיש על הדת והתרבות היהודית יש אין ספור, אם מימי קדם השפעות של דתות פוליאתאיסטיות על הדת המונותאיסטית שלנו (למשל, עלילות גילגמש, אגדה שומרית בה מסופר על איש שהאלים אמרו לו שהם עומדים להציף את העולם אז הוא בנה תיבה ושם בה חיות ושלח את העורב ואחר כך את היונה כדי לבדוק אם העולם התייבש. מוכר מאיפשהו? ) עד השפעות האמנציפציה באירופה (למשל על רכישת השכלה גבוהה ליהודים). את מתארת את חופש הבחירה שיש לך בדת כמו חופש הבחירה של ציפור בכלוב. מותר לה לעוף, אבל לא מחוץ לגבולות שהתנו בעליה. אין בחירה אמיתית, כאשר הגבולות הם בלתי מעורערים. אין בחירה אמתית, כאשר אין חופש לבקר ולשנות כל מנהג וכלל, כל אמונה והשקפה. והגבולות האלו, לא רק שהם בלתי מעורערים, הם נוגעים בכל מישור, אפילו האינטימי והפרטי ביותר, של האדם. הדת מורה לאדם מה יאכל ומה ישתה, איך ידבר, לאן ילך ומתי. אין לו חופש דתי לא בשירותים ולא בחדר המיטות. הכול מוכתב וידוע מראש ואת מקבלת את המצוות שהורו לך בכניעה ובהכרה, בהסכמה ללא שיפוט עצמי. הדת נכנסת לכל חור ונקיק בהווייתו של האדם ומורה לו איך "נכון" להתנהג ומה עליו לעשות, אף שלעיתים ציווים אלו לא דווקא מתיישבים עם ההיגיון הבריא וחמור מכך, הרגש של האדם. וכל הצווים האלו הם לא ציווים ישירים של אלוהים, הם ציוויים של פרשני האלוהים ומסלפי התורה, המפלפלים ומסבכים את הפשוט על מנת שיתאים לדעתם או לצורכיהם. אני לא אומרת שלא צריך חוקים. בחברה מתוקנת צריך חוקים, וזאת על מנת לשמור על איזשהו סדר חברתי, אך החוק צריך לשרת את האנשים ולא האנשים צריכים לשרת את החוק. אל לחוקים לפגוע בחירותו של האדם. אין להגביל את האדם בבחירותיו, כל עוד הוא לא פוגע בזולתו. לכן, "אל תרצח" הוא חוק לגיטימי אך "אל תחטט באף ביום שבת" הוא חוק לא לגיטימי (מעבר לעובדה שהוא הזוי). חוקים אשר מגבילים את חופש הבחירה של האדם הם חוקים עריצים ואין להם מקום בחברה מתוקנת. את אומרת ש"עדיף מאובן מאשר חסר כל בסיס וגבולות" אני אומרת – שניהם לא עדיפים. חברה שתהיה פתוחה לשינויים ותיקונים על פי רוח התקופה (ובסיס רוח התקופה המודרנית הוא חירות האדם) לא רק שלא תהפוך למאובנת, גם יהיו לה גבולות המתאימים לאנשים החיים בתקופתה. אישרת את זכותי ללכת ולהתחתן בנישואים אזרחיים – אך איך אממש זכותי זאת אם המדינה בה אני חיה לא מאפשרת לי זאת? דיברת בהקשר זה על הזכויות שישללו ממני כאישה, בואי נדבר קצת על מעמד האישה בדת האורתודוקסית... אך למה לקשקש? בואי וניתן לעובדות לדבר בעד עצמו – בחרתי להביא מבחר ציטוטים היישר מהצדדים הפחות יפים של הדת שלנו: "אמר הרב: כל ההולך בעצת אשתו נופל בגיהינום" (תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף נט עמוד א) "נשים דעתן קלה עליהן" (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף לג עמוד ב) "אי אפשר לעולם בלא זכרים ובלא נקבות, אשרי מי שבניו זכרים, אוי לו למי שבניו נקבות" (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק עמוד ב) "רבנן אמר ד' מדות נאמרו בנשים: גרגרניות, צייתניות, עצלניות, קנאיות... רבי יהודה בר נחמיה אמר אף איסטטניות ודברניות... רבי לוי אמר אף גנביות שנאמר ותגנוב רחל את התרפים ויצאניות" (בראשית רבה, פרשה יח) "הנשים אינם בנות הוראה ואין לסמוך על דבריהן"... והנה נשים פסולות לעדות! (במדבר רבה, פרשה י) "שלושה דברים אין אדם רוצה שייצא לו, עשב בקמה, ונקבה בבניו, וחומץ ביינו, ושלשתן לצורך העולם נבראו" (מדרש תנחומא, פרשת חיי שרה, סימן ג) ועל כל אלה אומר – ברוך אתה יהוה אלוהינו מלך העולם שלא עשני אישה! או שלא? הרי גם האל הוא זכר, וגם הגבר נברא בצלמו. מה היא האישה? כולה אחת שנולדה מתוך צלע מיותרת של הגבר. כיהודיה, אני לא מוכנה לתמוך בצדדים (החשוכים) האלו של היהדות אשר בשם שמיים מקדשת ומעודדת נחיתות של האישה כטבעה, רק מעצם היותה אישה. האם את תומכת בכך? נורא צורם לי שאת משווה אישה לילד עם ליקוי למידה. האם את לא רואה בעצם ההמשלה שלך בעייתיות? את נותנת יד אחת עם מי שמדכא אותך. להגיד שנשים הן חלשות – זאת החולשה האמיתית. זה הוויתור הזה, ההכנעה. מותר לך להגיד לא לזה, מותר לך להתקומם נגד זה ולנסות לשנות את זה. והמרידה לא חייבת לבוא על חשבון הדתיות שלך, היא צריכה לבוא מתוך האמונה החזקה והדתיות שלך. והדוגמא הזאת של מעמד האישה ביהדות והכניעה של נשים למעמד נחות זה, היא גם דוגמא לקונפורמיות של הממסד הדתי. את מיישרת קו ואת קוראת לי ליישר קו עם הממסד הדתי – מה זה אם לא קונפורמיות לשמה? בתוך כך, חייבת לציין שגם בחברה החילונית יש קונפורמיות רבה. יש חוקי "עשה ואל תעשה" פורמליים ובלתי פורמליים. אלה הפורמליים מעוגנים בחוק המדינה, עם חלקם אני מסכימה ועם חלקם לא. בניגוד לממסד הדתי, שם לא ניתנת הזכות לערער על החוקים הפורמליים הדתיים כי הם בחזקת "מצוות", בחברה החילונית מותר גם מותר לאדם לערער על החוקים ואף לחתור לשנותם. הממסד הדתי (האורתודוכסי) בא ולוקח לו מונופול על האמת הרוחנית. הדתיות צריכה להיות פתוחה לכל אדם, לפי תפיסת עולמו והשקפותיו, לפי אמונתו האישית. ומזה יוצא, שאני לא דתייה פחות ממך וגם אף יהודי רפורמי לא פחות דתי מיהודי אורתודוקסי, וגם אף יהודי מנותרי קרתא לא פחות דתי מיהודי חסידי, ואף יהודי-לאומי-כיפה סרוגה לא פחות דתי מיהודי חרדי, ואף יהודי אשכנזי לא פחות דתי מיהודי ספרדי. פשוט לכל אחד מהם, גישות שונות לדת. וגם לי גישה שונה לדת. הערכים שלי (=הדת שלי) באים מתוך בחירה אישית, לא מתוך הוראה של ממסד כזה או אחר. לדעתי צריך לחלץ את הדת מהלאומיות ולהחזיר אותה אל העם. דת זה דבר אישי בין אדם לאלוהיו ולא בין אדם למדינה. ומהנושא הזה אני מגיעה היישר אל ההתנגדות שלי להתחתן תחת עינו הפקוחה (המושחתת ותאוות הבצע) של הממסד הרבני... גם הרבנות לקחה לה מונופול בחיינו. היא תקבע בנוגע לנישואים שלנו ולגירושים שלנו (וגם בנוגע להתגיירות, אך זה לא מענייננו). וכידוע, הרבנות מזוהה רק עם זרם אחד של היהדות – הזרם האורתודוכסי.
רחל היקרה גם את, נחמד שמצד אחד את מגנה התקפות אישיות ומצד שני את יוצאת בהתקפות אישיות. וכדי שלא תגידי שגם כעת דברי הם חסרי ביסוס, אצטט מהתגובה שלך שהיא כולה רלוונטיות: "יש לך קשיים עם מסגרות? כדאי שתטפלי בזה". נו באמת... כמה נמוך אפשר לרדת?! אבל עזבי, הדיון הזה באמת יורד לרמה של גנון. אני פשוט אתעלם מכל ההערות הלא רלוונטיות שרשמת רק בכדי להקטין ולהקניט אותי (שזה רוב התוכן של דבריך, במיוחד הנבואה שלך בסוף שאני לא אגיד כלום והקביעה המעניינת שאין לי מה להגיד). מסתבר שיש לי מה להגיד, ולעניין: נכון, אני זמנית בעולם הזה. ונכון, הממסד הדתי קיים אלפי שנים... אך שתי עובדות אלו לא מובילות למסקנה שעליי להתגמש לתורה וליהדות. אל תשכחי שהדת היא סה"כ תוצר (בחלקו טוב יותר, בחלקו טוב פחות) שאנשים ייצרו במהלך שנים רבות בהיסטוריה. אנשים בשר ודם בדיוק כמוני וכמוך. אנשים שהיו זמניים כמוני וכמוך, שלנו יש דעת בדיוק כמו להם, שלנו יש יכולת לחשוב בדיוק כמו להם, שיש לנו יכולת לנתח ולהסיק מסקנות, בדיוק כמו להם. היהדות מהלך השנים התפתחה, השתנתה ואף הושפעה מהלכי רוח חיצוניים לה. כלומר, היהדות היא לא דבר סטטי, אלא כמו כל תרבות, יורדים ממנה ומתווספים אליה אמונות, קביעות ומנהגים שונים בהתאם לכל דור ודור. הרלוונטיות של החוקים משתנה ונוצר צורך לשנות אותם או לבטל אותם או להוסיף חוקים חדשים. וזה הכול אנשים, כמוני (זמנית ולא מתגמשת) וכמוך (את תחליטי מי ומה את). ראיה לכך היא ההבדלים הקיימים במנהגים של יהדות אשכנז והמנהגים של יהדות ספרד. ודוגמאות להשפעות חיצוניות שיש על הדת והתרבות היהודית יש אין ספור, אם מימי קדם השפעות של דתות פוליאתאיסטיות על הדת המונותאיסטית שלנו (למשל, עלילות גילגמש, אגדה שומרית בה מסופר על איש שהאלים אמרו לו שהם עומדים להציף את העולם אז הוא בנה תיבה ושם בה חיות ושלח את העורב ואחר כך את היונה כדי לבדוק אם העולם התייבש. מוכר מאיפשהו? ) עד השפעות האמנציפציה באירופה (למשל על רכישת השכלה גבוהה ליהודים). את מתארת את חופש הבחירה שיש לך בדת כמו חופש הבחירה של ציפור בכלוב. מותר לה לעוף, אבל לא מחוץ לגבולות שהתנו בעליה. אין בחירה אמיתית, כאשר הגבולות הם בלתי מעורערים. אין בחירה אמתית, כאשר אין חופש לבקר ולשנות כל מנהג וכלל, כל אמונה והשקפה. והגבולות האלו, לא רק שהם בלתי מעורערים, הם נוגעים בכל מישור, אפילו האינטימי והפרטי ביותר, של האדם. הדת מורה לאדם מה יאכל ומה ישתה, איך ידבר, לאן ילך ומתי. אין לו חופש דתי לא בשירותים ולא בחדר המיטות. הכול מוכתב וידוע מראש ואת מקבלת את המצוות שהורו לך בכניעה ובהכרה, בהסכמה ללא שיפוט עצמי. הדת נכנסת לכל חור ונקיק בהווייתו של האדם ומורה לו איך "נכון" להתנהג ומה עליו לעשות, אף שלעיתים ציווים אלו לא דווקא מתיישבים עם ההיגיון הבריא וחמור מכך, הרגש של האדם. וכל הצווים האלו הם לא ציווים ישירים של אלוהים, הם ציוויים של פרשני האלוהים ומסלפי התורה, המפלפלים ומסבכים את הפשוט על מנת שיתאים לדעתם או לצורכיהם. אני לא אומרת שלא צריך חוקים. בחברה מתוקנת צריך חוקים, וזאת על מנת לשמור על איזשהו סדר חברתי, אך החוק צריך לשרת את האנשים ולא האנשים צריכים לשרת את החוק. אל לחוקים לפגוע בחירותו של האדם. אין להגביל את האדם בבחירותיו, כל עוד הוא לא פוגע בזולתו. לכן, "אל תרצח" הוא חוק לגיטימי אך "אל תחטט באף ביום שבת" הוא חוק לא לגיטימי (מעבר לעובדה שהוא הזוי). חוקים אשר מגבילים את חופש הבחירה של האדם הם חוקים עריצים ואין להם מקום בחברה מתוקנת. את אומרת ש"עדיף מאובן מאשר חסר כל בסיס וגבולות" אני אומרת – שניהם לא עדיפים. חברה שתהיה פתוחה לשינויים ותיקונים על פי רוח התקופה (ובסיס רוח התקופה המודרנית הוא חירות האדם) לא רק שלא תהפוך למאובנת, גם יהיו לה גבולות המתאימים לאנשים החיים בתקופתה. אישרת את זכותי ללכת ולהתחתן בנישואים אזרחיים – אך איך אממש זכותי זאת אם המדינה בה אני חיה לא מאפשרת לי זאת? דיברת בהקשר זה על הזכויות שישללו ממני כאישה, בואי נדבר קצת על מעמד האישה בדת האורתודוקסית... אך למה לקשקש? בואי וניתן לעובדות לדבר בעד עצמו – בחרתי להביא מבחר ציטוטים היישר מהצדדים הפחות יפים של הדת שלנו: "אמר הרב: כל ההולך בעצת אשתו נופל בגיהינום" (תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף נט עמוד א) "נשים דעתן קלה עליהן" (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף לג עמוד ב) "אי אפשר לעולם בלא זכרים ובלא נקבות, אשרי מי שבניו זכרים, אוי לו למי שבניו נקבות" (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק עמוד ב) "רבנן אמר ד' מדות נאמרו בנשים: גרגרניות, צייתניות, עצלניות, קנאיות... רבי יהודה בר נחמיה אמר אף איסטטניות ודברניות... רבי לוי אמר אף גנביות שנאמר ותגנוב רחל את התרפים ויצאניות" (בראשית רבה, פרשה יח) "הנשים אינם בנות הוראה ואין לסמוך על דבריהן"... והנה נשים פסולות לעדות! (במדבר רבה, פרשה י) "שלושה דברים אין אדם רוצה שייצא לו, עשב בקמה, ונקבה בבניו, וחומץ ביינו, ושלשתן לצורך העולם נבראו" (מדרש תנחומא, פרשת חיי שרה, סימן ג) ועל כל אלה אומר – ברוך אתה יהוה אלוהינו מלך העולם שלא עשני אישה! או שלא? הרי גם האל הוא זכר, וגם הגבר נברא בצלמו. מה היא האישה? כולה אחת שנולדה מתוך צלע מיותרת של הגבר. כיהודיה, אני לא מוכנה לתמוך בצדדים (החשוכים) האלו של היהדות אשר בשם שמיים מקדשת ומעודדת נחיתות של האישה כטבעה, רק מעצם היותה אישה. האם את תומכת בכך? נורא צורם לי שאת משווה אישה לילד עם ליקוי למידה. האם את לא רואה בעצם ההמשלה שלך בעייתיות? את נותנת יד אחת עם מי שמדכא אותך. להגיד שנשים הן חלשות – זאת החולשה האמיתית. זה הוויתור הזה, ההכנעה. מותר לך להגיד לא לזה, מותר לך להתקומם נגד זה ולנסות לשנות את זה. והמרידה לא חייבת לבוא על חשבון הדתיות שלך, היא צריכה לבוא מתוך האמונה החזקה והדתיות שלך. והדוגמא הזאת של מעמד האישה ביהדות והכניעה של נשים למעמד נחות זה, היא גם דוגמא לקונפורמיות של הממסד הדתי. את מיישרת קו ואת קוראת לי ליישר קו עם הממסד הדתי – מה זה אם לא קונפורמיות לשמה? בתוך כך, חייבת לציין שגם בחברה החילונית יש קונפורמיות רבה. יש חוקי "עשה ואל תעשה" פורמליים ובלתי פורמליים. אלה הפורמליים מעוגנים בחוק המדינה, עם חלקם אני מסכימה ועם חלקם לא. בניגוד לממסד הדתי, שם לא ניתנת הזכות לערער על החוקים הפורמליים הדתיים כי הם בחזקת "מצוות", בחברה החילונית מותר גם מותר לאדם לערער על החוקים ואף לחתור לשנותם. הממסד הדתי (האורתודוכסי) בא ולוקח לו מונופול על האמת הרוחנית. הדתיות צריכה להיות פתוחה לכל אדם, לפי תפיסת עולמו והשקפותיו, לפי אמונתו האישית. ומזה יוצא, שאני לא דתייה פחות ממך וגם אף יהודי רפורמי לא פחות דתי מיהודי אורתודוקסי, וגם אף יהודי מנותרי קרתא לא פחות דתי מיהודי חסידי, ואף יהודי-לאומי-כיפה סרוגה לא פחות דתי מיהודי חרדי, ואף יהודי אשכנזי לא פחות דתי מיהודי ספרדי. פשוט לכל אחד מהם, גישות שונות לדת. וגם לי גישה שונה לדת. הערכים שלי (=הדת שלי) באים מתוך בחירה אישית, לא מתוך הוראה של ממסד כזה או אחר. לדעתי צריך לחלץ את הדת מהלאומיות ולהחזיר אותה אל העם. דת זה דבר אישי בין אדם לאלוהיו ולא בין אדם למדינה. ומהנושא הזה אני מגיעה היישר אל ההתנגדות שלי להתחתן תחת עינו הפקוחה (המושחתת ותאוות הבצע) של הממסד הרבני... גם הרבנות לקחה לה מונופול בחיינו. היא תקבע בנוגע לנישואים שלנו ולגירושים שלנו (וגם בנוגע להתגיירות, אך זה לא מענייננו). וכידוע, הרבנות מזוהה רק עם זרם אחד של היהדות – הזרם האורתודוכסי.
בטרמינולוגיה. למילה "נשואים" ולמילה "ידועים בציבור" יש משקלים שונים. לדעתי לרוב האנשים (אנחנו חיים במדינה שרוב הציבור מגדיר את עצמו מסורתי) חשוב להיות נשואים, ולא ידועים בציבור.