תביעה על רשלנות רפואית

[ריקי29]

תביעה על רשלנות רפואית

יש לי שאלה: מישהי (או מישהו) שמע/ה על תביעת רופא על רשלנות רפואית בעקבות זיהום מי שפיר כתוצאה מדיקור מי שפיר? ובכלל, לאחר דיקור מי שפיר אמורים לקבל אנטיביוטיקה או איזשהוא טיפול מנע?

 

[יעל של עדי]

ריקי

שלום אני מבינה לפי הודעתך שאתם שוקלים להגיש תביעה. עד כמה שאני יודעת, לפני הבדיקה את חותמת על טופס ובו את מאשרת שאת יודעת שיש סיכון מסויים לבדיקה. כך שזה מעין כסת"ח של הרופא, אני לא יודעת אם זה תקף, את צריכה להתייעץ עם עו"ד. ושוב, מניסיוני, אין שום טיפול לאחר הבדיקה פרט למנוחה. אני עשיתי שלוש בדיקות ואחרי אף אחת לא קיבלתי איזשהו טיפול. מקווה שעזרתי לך. יעל

 

[ליבי ר]

מי שפיר

ריקי, בנושא הרשלנות הרפואית ממש אין לי מושג,אבל אני חתמתי על טופס שמכיר בכל הסיכונים של הבדיקה ואני מאמינה שגם אותך בטח החתימו על זה. לגבי טיפול אנטיביוטי או טיפול מנע אחר - עד כמה שאני יודעת לא נותנים דבר כזה אבל כן מזהירים שאם יש: חום גבוה, דליפת מי שפיר, התכווצויות, דימום, אז מיד לחזור לרופא. לי המליצו רק על מנוחה בבית של 24 שעות ולא לקיים יחסי מין. אני יודעת שעברת דבר מאוד קשה - זה הפחד הגדול ביותר של כל מי שעוברת דיקור מי שפיר. אבל אני חושבת שהבדיקה הזאת מאוד חשובה ועם כל הסיכונים חשוב לא לוותר אליה. אני מדברת מנסיון כי בהריון הקודם שלי העובר נראה תקין אך התגלתה בעיה כרומוזומלית במי השפיר שלא הייתי יכולה לדעת אותה ללא הדיקור ואני יודעת שלא אוותר על הבדיקה הזאת גם בעתיד (עשיתי אותה שוב בהריון הנוכחי). אני מבינה את הצורך שלך לפעול ואם את חושבת שנעשה לך עוול אז אל תוותרי. ליבי.

 

[ריקי29]

תודה, בנות...

האמת, לא חשבתי על זה עד שחברים העירו לי על זה. נכון, חתמתי על הטופס הזה, אבל יש לנו חבר עורך דין שאמר שכל הטפסים הללו לא תקפים בבית משפט אם יש עילה לתביעה. קראתי על מישהי, לדוגמא, שחתמה על הטופס והרופא דקר את העובר בעת ביצוע הבדיקה ובכך גרם למותו. כך שאכן, אם יש עילה לתביעה, הטפסים שאנו חותמות לא רלוונטיים כלל. הם בעיקר נועדו לשם הרתעה, אך לא יותר מכך. עצוב לי כל כך על הילד הקטן שלי שמת לשווא. אני כל כך מתגעגעת אליו שאני מוצאת את עצמי מחפשת אשמים, אך לשווא. פתאום אני מוצאת את עצמי שונאת כל אישה בהריון ובוכה מכל בכי של תינוק. וזה כל כך לא אני, אבל אני לא מצליחה לשלוט בזה - מתי זה נגמר???

 

[זוהרה מצליחה החודש]

ריקי יקרה ../images/Emo14.gif

המשפטים האחרונים שכתבת כל כך כואבים וקורעים את הלב. אני מצטערת כל כך על הסבל והכאב שאת עוברת. אובדן הריון הוא חוויה טראומטית וקשה. רגשות של עצב, כעס, אשמה, געגועים מעורבים זה בזה עם חיפוש תמידי אחר "אחראים" לאסון הנורא שקרה. תני לעצמך זמן יקרה, תני לעצמך זמן להרגיש מה שאת מרגישה. זה לגיטימי לחלוטין. בוודאי שקשה לראות נשים בהריון, אצלן הכל כל כך מלא ואצלך גם הלב וגם הרחם ריקים וזועקים, למה?. חמלי על עצמך ותני לעצמך את הזמן, כדי לעכל את האובדן ואת האבל. אנחנו כאן לעזור לך לעשות את זה. להציע לך חיבוק אמיץ וכתף חזקה לבכות עליה.

 

[anatgri]

יקירה../images/Emo24.gif../images/Emo140.gif

אין דבר כואב ונורא יותר מלאבד ילד- גם אם הוא עובר! אז כפי שכבר כתבו לך כאן- קחי את כל הזמן בעולם שאת זקוקה לו. תוציאי החוצה את כל הכעס והתסכול. על מי הכעס?- על הרופא/ הגורל/ אלוהים- על כל מי ומה שנראה לך. תוציאי את הכל בכדי שתוכלי לבנות את נפשך מחדש, וזה יקרה רק לאחר הפורקן. בניית הנפש חשובה להמשך הקשר הזוגי, לבניית הריון אחר, כיוון אחר והכי חשוב- לחזרה לשפיות. עברתי 7 הריונות (מהם שניים עם תאומים) ויש לי היום ילדה אחת! בריאה ומקסימה! היום אנו בתהליכי אימוץ. החלטנו שאנו לא ממשיכים עם טיפולי הפוריות והנסיונות להרות ואנו מאוד שלמים עם החלטתנו- ולומר לך משהו- גם היום, כשביתי בת חמש, כשאני רואה אישה בהריון שאיני מכירה- לרגע קט- אני כועסת עליה ועולה בי המחשבה " למה היא ולא אני" אחרי דקה בערך אני מתעשתת, אך הרגש מסתבר ממשיך לעיתים לשלוט בי. מה שחשוב לדעתי, הוא שבתום עיבוד האבל - ורק את ובן זוגך תחליטו מתי זה יהיה- תחליטו לחזור לחיים ולשפיות שלפני המשבר שמטלטל את כל סדרי בראשית. מקווה שהובנתי למרות האורך.... ולגבי תביעה- בכדי להצליח בתביעה כזאת עליכם לקחת עו"ד טוב. ה"מלחמה" בבתי החולים היא קשה משום שלכל בית חולים יש סוללת עו"ד משלו וכן קשה לקבל מקולגות חוות דעת נגד עמיתיהם. מלבד זה זהו גם עול כספי לא קטן!!! ויתרה מזאת עול נפשי עצום שזורק אותך בכל פעם אחורה אל אסון האובדן- כך שכדאי שתשקלו את העניין היטב. אנו איבדנו בת בת חצי שנה שנפטרה מסיבוכי פגות- וגם מרשלנות רפואית!. לאבי יש בן דוד שהוא עו"ד מהשורה הראשונה- וב"שבעה" הוא הציע לנו לייצג אותנו בתביעה משפטית נגד אותו רופא ואותו בי"ח שבו ביתנו נפטרה. בתחילה מאוד רצינו זאת. כאבנו מאוד, כעסנו מאוד, וידענו שהצדק עימנו! אבל בהמשך ידענו שהמזור לכאבינו יבוא בדמות ילד! וידענו שהמאבק המשפטי יגזול מאיתנו כוחות נפש איומים- החלטנו להקדיש את המשאבים הנפשיים שלנו לטובת עוד הריון- ובו הצלחנו. שיהיה לכם בהצלחה בכל דרך שתבחרו! שתמצאו מזור לכאבכם!

 

[e k]

ריקי

אני לא ממש יודעת לגבי תביעה אך לא נראה לי שיש מקום משום שזיהום מי שפיר מופיע בסיכוני הבדיקה. גם אני לא קיבלתי טיפול מונע או אנטיביוטיקה ונצתוויתי לשכב 24 שעות. אני חושבת שהבדיקה הזו ממש חשובה ויש לי כוונה לבצע אותה גם בהריונות הבאים שלי. תני לעצמך זמן להתאבל כי אין דרך אחרת להמשיך הלאה ומותר לך להרגיש כל מה שאת מרגישה ובטח לכתוב כאן כל מה שאת מרגישה למען כולנו נולד הפורום הזה. איך תמי ענתה לי פעם אין נורמלי במצב הלא נורמלי הזה. אז חיבוק גדול

 

[פילה סגולה]

ריקי

אישית, לא שמעתי על מקרה כזה. נכון כי הטפסים עליהם חותמים לפני ניתוח או פרוצדורה רפואית לא מפחיתים מאחריות הרופאים. את יכולה לנסות לברר זאת בפורום רשלנות רפואית ב www.doctors.co.il אבל... אני חושבת שאת צריכה לקחת לך קצת זמן לפני שאת פונה לנתיב הזה ולחשוב אם ואיך תביעה תועיל לך. אני לא אומרת שבהכרח התשובה שלילית, אני רק חושבת שהחלטה על מהלך כזה צריכה לקחת בחשבון הרבה הבטים. סיפורי מעט שונה משלך ובוודאי שלא איבדתי ילדה בגין הרשלנות שחוויתי, אבל אני אספר כדי לנסות להמחיש את הנקודה. בהריוני האחרון ביצעתי גרידה בשבוע 11 עקב מום חמור בעוברית. זה היה אבדן ההריון השני שלנו (הראשון היה כמעט שנה קודם). הגרידה בוצעה בצורה רשלנית ביותר, חומר רב נשאר בתוך הרחם. למזלי הגדול אני לא זלזלתי בכאבים שהיו לי (שלמען האמת לא היו נוראיים) והרופא שלי אף הוא לא הזניח ומהר מאוד עשה לי אולטרה סאונד שגילה את המצב. הוא שלח אותי להיסטרוסקופיה ניתוחית אצל רופא מצויין שאמר לי שיש לי מזל גדול שהרופא שלי איבחן את המצב במהירות ולא הזניח את הנושא. הרחם שלי יכול היה להנזק בצורה רצינית ביותר. אחרי שיחה עם הרופא שלי החלטתי שמכיוון שכפי הנראה (עוד אין לי הוכחה ממשית לכך)נצלתי מנזק בלתי הפיך אני אסתפק בכך שהרופאה תינזף ותלמד ממה שעשתה. השיקול שלי לא היה טובתה, אלא טובתי. מן ההפלה הקודמת ידעתי עד כמה יהיה לי קשה להתאושש ולשים, לפחות במידה מסויימת, את הדברים מאחורי. תביעה הייתה משאירה אותי למשך שנים (לא פחות מחמש עד שבע שנים להערכתי) תקועה בעיסוק ברשלנות, בכעס אולי אפילו בנקמה. הרופא שלי הגדיר את מה שעברתי כ"שכר לימוד" של רופאה צעירה. זה סיבוך שקורה אחת למאה בערך ולמרות שזה לא היה צריך לקרות דווקא לי, זה קרה (למען האמת זה הרבה פחות נדיר משתי הסיבות בגינן סיימתי את ההריונות האחרונים). בחרתי להסכים איתו. זו בחירה. זו רק אופציה אחת, את כמובן יכולה לבחור באופציה האחרת. כמובן שזו גם האופציה הנוחה למערכת הרפואית, אבל לא בחרתי בה למען הרופא שלי אלא למעני. ריקי, אני לא רוצה שתחשבי לרגע שאני משווה בין המקרים, אני איבדתי ילדה ממילא, היא הייתה חולה מאוד. הייתי עשויה לאבד את יכולת ההולדה העתידית שלי וזה עצוב, אבל ודאי לא עצוב כמו מה שאת חווית. אני רק מנסה לומר לך מה הניע אותי לא להתעסק בזה יותר, אלא לשים דגש במקום על כעס (ויש כזה) על העיבוד האמיתי של האבל כדי שאי פעם אוכל באמת להמשיך הלאה. אני חושבת שאולי כדאי בתוך ים הכאב והכעס לנסות להתרכז עכשיו בכאב, בתחושות הקשות שלך (ואני יודעת שאת מאשימה את עצמך על עצם הבדיקה וזה טבעי ביותר, אך מוטעה ואני כותבת זאת בתור אחת שעד עכשיו נוטה לעיתים להאשים את עצמה על האובדן הראשון שלנו). העיסוק בתביעה לא יעלים את הרגשות הקשים, אם כי עשוי לנתב אותם למחוזות אחרים ויש אנשים שלהם זה מתאים. תחשבי אם את כזו וזה יעזור לך להחליט. המון המון חיבוקים כואבים פילה סגולה

 

[anatgri]

אהבתי את שכתבת../images/Emo24.gif

 

[הדרך קשה]

תביעה על רשלנות רפואית

ריקי יקרה, היה מקרה אחד בארץ, עד כמה שידוע לי, של אישה שמתה כתוצאה מזיהום מי שפיר לאחר דיקור. הענין נמשך שנים רבות ורק לפני מספר חודשים ניתן פסק דין, באותו מקרה בית המשפט סבר שמקור הזיהום בג´ל האולטראסאונד ושהבדיקה נעשתה באופן רשלני, כך שהמחט נגעה בג´ל שנמרח על הבטן וכמו כן הג´ל עצמו לא היה מכלי חד פעמי כמו היום בבדיקות מי שפיר, אלא כמו בבדיקות אולטראסאונד הרגילות שבהן הבקבוק עומד כל היום ומשמש לכל הנשים. לדעתי האישית הסיכון לזיהום פשוט קיים ואין מה לעשות, הבדיקה מאוד פולשנית והרופא לא חייב לעשות משהו לא בסדר על מנת שיתרחש זיהום . על מנת להוכיח תביעה כזו בבית משפט את צריכה להוכיח שיותר סביר שהרופא נהג ברשלנות, מאשר שלא נהג ברשלנות, והסטטיסטיקה לצערנו לא מיטיבה עימך מאחר והסיכון (חצי אחוז), הוא סיכון משמעותי וקיים. באשר לאנטיביוטיקה - גם מניסיוני בשלושה דיקורים לא ניתן דבר, רק המלצה למנוחה. אני יכולה להגיד לך חד משמעית שלמרות הכל אני הייתי ממשיכה ועושה את הדיקורים האלה גם במקרה של הפלה כתוצאה מזיהום, אני מכירה באופן אישי מספיק מקרים שבלי כל אינדיקציה שמשהו לא תקין, הלכו ועשו את הבדיקה (כמו שאני עשיתי), ונתקבלה תשובה שבעקבותיה היה צריך לעשות הפלה, ואלמלא הדקור לא ניתן היה לאבחן הבעיה. נכון מה שהחבר שלכם אמר, שלמרות טופס ההסכמה לבדיקה, הרי שאם את יכולה להוכיח רשלנות, אין משמעות לטופס ההסכמה. טופס ההסכמה מתייחס לעילה אחרת מרשלנות, עילה של תקיפה, שלצורך הוכחתה לא צריך להוכיח רשלנות, אלא רק שלא ידעת לקראת מה את הולכת. אבל מאחר וכן הוזהרת בטופס ההסכמה ביחס לסיכונים שאת לוקחת על עצמך, במקרה שלך תצטרכי להוכיח את עילת הרשלנות. לסיכום אני מציעה לך בחום גם מקצועית וגם אנושית לרדת מהעניין, לא מתוך סימפטיה גדולה לממסד הרפואי, שאין לי ספק שעל ימין ועל שמאל (גם מניסיון אישי עם "כמעט אסונות") עושה פאשלות, אלא מאחר והעניין חסר סיכוי ומאחר ואת צריכה להתמקד עכשיו בעניינים אחרים ולא במשהו שיישאב את כל כוחותיך הנפשיים (וכן, מקורותייך הכספיים) לאפיקים שלא יועילו לך.

 

[ריקי29]

בנות ובנים יקרים - תודה!!!!

כמו שהמלצתן לי החלטתי שלא להגיש תביעה. אני אכן לא צריכה להתעסק בנושא בצורה הזו, אלא פשוט לעכל את שקרה לי ולהמשיך הלאה. סוף סוף נגמרו הדימומים ואני מחכה לוסת הראשונה שאחרי. אנחנו סופרים את הימים על מנת לנסות שוב ומקווים שכמו בפעם הקודמת, גם הפעם, אכנס להריון בחודש הראשון לנסיונות. אני מאמינה שברגע שאהיה שוב בהריון יפחת הכאב ואוכל להיות שוב ריקי כמו פעם. תודה לכולכם על העידוד והתמיכה. שתהיה לכולנו שנה נפלאה וחתימה טובה.