יש עוד בעיה קטנה קטנטנה בדרך שנשכחה לגמרי
להיות בתהליך של ירידה במשקל.
היא משום מה שכחה את הדרך.
גם אני קראתי אותה בבוקר וחייכתי לעצמי.
מדובר על אשה עם כוח רצון אדיר.
היא החליטה.
היא בחרה.
היא ביצעה.
עכשיו היא שומרת על המשקל.
הקפיצה ממצב א ' למצב ב' יכול להיות בעיה ובבדרך שלה, לפי הכתבה לפחות, הוא לא קיים.
אני חושבת שהכי קשה היא ההחלטה לצאת לדרך.
להסתכל קדימה ורק קדימה ולהתקדם לכיוון המטרה תוך כדי ראיית המטרה.
לעיתים נעים ונוח במצב של המשקל העודף.
מקום שבו עושים כל מה שמתחשק כי מה זה משנה "אני שמנה".
לעיתים שוכחים שמתלווים למצב הזה רגעים מאד קשים מול עצמי, מול המראה, מול אלף ואחד דברים.
ברגעים כאלה לשמור נראה כמו המצב הקל ביותר.
בקצור, לא פשוט ואין על זה תשובה אחת.
כל אחת לפי דרכה.
בדרך שלי, בדרך של בחירה, אין מצב של לפני, בזמן או אחרי.
זו דרך חיים ולכן תמיד השאלות והבחירות יהיו על השלחן.
אני חושבת שהשאלה מתי קשה יותר?
כשאת במודעות מה את עושה לעצמך וממשיכה בדרך של מה שהיה הוא מה שיהיה ולכן נשארת במצב של טרום החלטה לצאת לדרך.
או את במודעות וקולטת שזה לכל החיים ועושה את הבחירות שלך בדרך כזו שמאפשרת לחיות ככה.....לכל החיים.
הבהרתי את עצמי או יצרתי בלגן אחד גדול?
