תאחלו לי בהצלחה!
בשעה 5 אני הולכת לחזרות שיתקיימו במגרש הכדורסל שמחוץ לבית הספר (איפה שתהיה המסיבה באמת, נכון קמצנים?!) ואלו החזרות הראשונות והאחרונות שנעשה במקום שתהיה המסיבה באמת. וואי איזה תפקיד יש לי...... איזה פדיחות!!! הנה ההצגה שאנחנו מציגות בקצרה וחלק מהטקסט כי זה באמת יצא מכל החורים ואני זוכרת לא מעט בעל פה(עד כמה שאפשר): היו היה מלך
שלא היו לו בנים והוא לא ידע מה לעשות. הוא פנה לשריו, ושאל אותם מה לעשות. (השרים עומדים בחצי גורן והמלך באמצע) שר 1: אין לנו מלך אלא אתה שר 2: -אני לא זוכרת- (אחרי הכל, התפקיד הזה לא שלי.....) שר 3: איש דובר אמת בלה בלה בלה שר 4: איש יפה תואר הוא זה שינהל את המלוכה שר 5: איש עשיר שיוכל להוסיף לעושרך, הוא המתאים לנהל את המלוכה שר 6: לדעתי, הכי מתאים - איש חזק, ורב מהללים שידע לגבור על כל האויבים שר 7: איש בעל חוש הומור (חה-חה) שידע לצפצף על הכל! שר 8: לא ולא! כולכם טועים! האיש הכי מתאים הוא איש אהוב, ונחמד שתמיד יהיה מכובד (זה התפקיד שלי) ואת 2 השרים האחרים אני לא זוכרת..... אתם יודעים - אלה שמדברות בשקט המלך: מה, מה שווה לי אושרי ופארי, אם לא אדע מי ימשיך את דרכי? עצתו של השר השלישי התקבלה על ליבי! אבחר באיש אמיתי... שינהל את ההמלכה כלבבי. אז, המלך והיועצים יוצאים לצעדה, להגיע לכפר. רואים את ילדי הכפר משחקים. ואז ילדה אחת צועקת "המלך מגיע, המלך מגיע". והמלך אומר: "הקשיבו נא לי ילדים חביבים, זקן אני ובא בימים. כידוע לכם לא זכיתי לבנים ואחד מכם יירש את כיסאי.(נו, אני לא זוכרת הכל בעל פה!)אך...... תחילה עלי להעמידכם במבחן קטן! כולכם תקבלו זרע. השקוהו וטפחוהו ביד חמה והילד שפרחו יהיה היפה מכולם הוא יזכה לירש את כיסאי - לעולם." הילדים מתרגשים וכו'.. ואז מגיע החלק המרגש של ההצגה.. רואים אישה זקנה ומולה שני ילדים משחקים מולה. ואז נכנס אחד הילדים (תום) אל אימו ואומר "אמא, אמא, את יודעת מה קרה היום בכפר? המלך בא! ואיתו - בשורת העיקר! כל אשר ישתול את הזרעון ויטפחו יזכה לרשת את כיסאו - לעולמים!!!" האמא: "אשמח בשבילך ילדי המקסים אם יצא לך פרח יפה ונעים אולי תזכה להיות יורש המלוכה שעליה בני, תמלוך ביד רמה." ואז תום מתקרב יותר לקהל ואומר: "אבא, אבא שבשמים, עשה שהפרח שלי יצמח. לא בשבילי. בשביל אמא ואחי הקטנים שלא זכו לאושר ואהבה, ה' בבקשה!". ואז מראים את תום עובד ועובד, אבל כלום לא צמח. היום הגדול הגיע והשרים צועדים עם המלך אל הכפר. לכולם יש פרחים אבל לא לתום. המלך עובר בין כל הילדים ומכל פרח הוא כועס יותר ויותר!
ואז הוא מגיע לתום "ומה איתך תומי?" והוא עונה "לי לא צמח מאומה. השקיתי ועבדתי. אני מצטער! באמת!
המלך לוקח את תום למרכז הבמה, עתה מצאתי את מבוקשי, מושל כלבבי. כל הילדים בהלם! צועקים דברים כמו "זה לא פייר!". ואז המלך "הקשיבו לי ילדים חביבים, הזרעים שנתתי לכם הם זרעים מדומים. כל אחד הביא את פרחו
אך לא מן הזרעון שאני הבאתי לו....". כל הילדים משפילים פנים. המלך מדבר -בלה בלה בלה בלה בלה בלה במקומו מצאתי זרע של מלכות. הוא יהפוך לזרע של מלכות! ואז כולן צועקות "הוא יהפוך לזרע של מלכות!". ואז יש איזה שיר וזהו החלק שלנו במסיבה!
בשעה 5 אני הולכת לחזרות שיתקיימו במגרש הכדורסל שמחוץ לבית הספר (איפה שתהיה המסיבה באמת, נכון קמצנים?!) ואלו החזרות הראשונות והאחרונות שנעשה במקום שתהיה המסיבה באמת. וואי איזה תפקיד יש לי...... איזה פדיחות!!! הנה ההצגה שאנחנו מציגות בקצרה וחלק מהטקסט כי זה באמת יצא מכל החורים ואני זוכרת לא מעט בעל פה(עד כמה שאפשר): היו היה מלך
