"תאונות רומנטיות"
ברוח הדברים של הפורום היום... (לא שלי, גנוב
) "שנים שאנחנו חיות עם בן הזוג שלנו בנועם יחסי. אנחנו מגדלות איתו ילדים, מנהלות איתו חיי צוות טובים, מטפחות הרגלים משותפים וחיבה הדדית. אנחנו מרגישות "שהכל בסדר", עד שיום אחד, בלי שתכננו מראש, זה קורה לנו: אנחנו מתאהבות במישהו אחר, והשמים נופלים לנו על הראש, זה יכול להתחיל בפגישה מקרית, או דווקא בשיחה תמימה עם מישהו מוכר, ולפתע, קורה משהו, איזשהו זיק נדלק בנו. אנחנו מזהות באדם שמולנו משהו שתמיד חיכינו לו; רואות בו משהו דומה לנו בדיוק, או דווקא משלים אותנו, מעין תשובה על קול פנימי שאף פעם לא ידענו שקיים בנו. "התאהבות מהצד" יכולה להיות הדבר הכי נפלא בעולם ובו זמנית הכי נורא בעולם. כשאנחנו מתאהבות, כל הווייתנו סובבת סביב ציר מסוכן אחד: ההתאהבות. אנחנו משקרות, גונבות זמן, מועלות באמון, משתמשות בחברים כדי לכסות את עקבותינו, מזלזות בעבודה, ומטפלות באופן שיטחי ביותר במשפחה. אם לא נעצור בזמן, אנחנו עלולות להפסיד את נשואינו; אם נעצור, ניאלץ לעבור גמילה כואבת. רבות מהנשים שחוו התאהבות פתאומית במהלך הנישואים מעידות שלא התכוונו להתאהב, שזה קרה להן כמו תאונה. אבל כשאנחנו קוראים למשהו "תאונה", אנחנו מניחים שהוא עלול לקרות לכל אחד, ושאין שליטה על כך. האם גם "תאונת אהבה" אינה תלויה בנו אלא רק בגורל? כן ולא. כן, זה יכול לקרות לכל אחד, אבל בתנאים מסוימים סיכויינו לעבור אותם גדולים יותר: נטיית אופי לתת דרור ללבנו עלולה לגרום לנו להמשיך להתאהב בקלות גם כשאנחנו נשואות; למעברים בין שלבי החיים יש השפעה על הסיכוי להתאהב מחוץ לנישואים. אם, למשל, בשנות השלושים שלנו חיפשנו מפרנס יציב והורה מסור, ייתכן שבשנות החמישים, אחרי שהילדים יתחילו לצאת מהבית, נמצא את עצמנו כמהות ללהט ורומנטיקה. אבל גם לאיכות הנישואים שלנו יש השפעה רבה על הסיכוי להתאהב מהצד. אם אנחנו מצויות בנישואים נינוחים ונעימים, שאינם מסעירים אותנו בשום תחום - גובר הסיכוי שנחפש סערות רגשיות מחוץ להם. כדי לדעת עד כמה הנישואים שלנו בעלי פונטציאל מסעיר (ובמילים אחרות, עד כמה אנחנו מחוסנים מפני התאהבות פתע), עלינו לשאול את עצמנו: אם מחר נשאיר מאחורינו את הילדים, המשכנתא והעבודה, ונשב עם בן זוגנו במסעדה רומנטית, או ניכנס למיטה רחבה במלון, או ניסע לטיול ג´יפים, האם הרומנטיקה תשוב ותפרח בינינו? אם התשובה היא כן, סכנת ההתאהבות מהצד קטנה יותר. אי אפשר לעשות "ביטוח מקיף" נגד התאהבויות, אבל אפשר להפחית את הסיכוי שהן יקרו, על ידי הגברת הריגוש בנישואים. ככה זה. אנחנו זקוקות לאדרנלין של האהבה, ואם לא נמצא אותו בבית, נגלה שאנו מחפשות אותו בחוץ." *מתוך שיחת נפש עם ד"ר איריס רייצס - פסיכולוגית קלינית* הממממ... לדעתי הכתוב מכוון לשני המינים... אבל רק לדעתי
המשך יום נפלא לכולם/ן
ברוח הדברים של הפורום היום... (לא שלי, גנוב
