תאומים-שבוע 29

תאומים-שבוע 29

ילדתי אתמול בקיסרי חרום תאומים אחרי היפרדות שילייה שכמעט גבתה את חייהם ואת חיי. השניים בפגיה ואנחנו עדין בשוק.. לא הספיקו לתת צלסטון-הכל היה מהיר ופתאומי אחרי הריון תקין לגמרי מה שמחזק את תחושת ההלם.. בעברי לידת ילד אחד בשבוע 39 מנסה להיכנס לעולם המושגים של הפגיה-הבת מסתדרת עם תמיכת חמצן, הבן הונשם היום בצהרים והוכנס לו טובוס ובגלל שהוא קצת בצקתי הוכנס לו צנתר ללקיחת דם מהטבור. הכל נראה מפחיד, מאיים וכל כך שברירי
והתחושות מתערבבות עם ים ההורמונים ורגשות האשם
 

תאומים82

New member
היי לך,

קודם כל מזל טוב וברוכה הבאה לבית החם הזה. פה כולם עוברים את אותן חוויות של הלם, לידה מוקדמת וכל מה שמתלווה אליה ששונה לגמרי מלידה במועד וגם כמובן הלם הפגיה. אני ילדתי תאומים בשבוע 30 +5 וגם אצלי על אף הצלסטון אחד הנסיכים היה מונשם 3 יממות ולאחר מכן נזקק עוד מספר ימים לתמיכת חמצן, כך שתנסי להיות אופטימית לגבי מצבם כי כמו שאמרת הם לא קיבלו צלסטון. הימים הראשונים בפגיה נראים מאד מאיימים כי לא מכירים את עולם המושגים, את הנפשות הפועלות וכמובן ההורמונים משתוללים. אני אשמח לעזור לך בכל מה שתרצי, את מוזמת לשלוח לי מסר ואני אתן לך את הטלפון שלי עם תרצי לשאול שאלות או סתם לדר ולהתייעץ, אגב, אפשר לשאול איכן ילדת ובאיזה משקלים? שיהיה בהצלחה שיעבור מהר ובקלות :)
 
הגעתי בנטן להלל יפה

הבן שוקל 1.600 הבת שוקלת 1.400 הכל היה מאד מהיר וטראומתי מה שלא מוסיף לבליל התחושות..
 

תאומים82

New member
וואו משקלים מעולים

שלי נולדו 1340 ו- 1375. תחשבי חיובי, תהיי אופטימית, וכמו שאמרתי אני כאן אם תצטרכי. בהצלחה והמשיכי לעדכן :)
 
אנחנו בוגרי פגיית הלל יפה פעם וקצת

בכורי נולד בשבוע 27+6 לפני 11 וחצי שנים והקטנה בת רבע ל4 נולדה בשבוע 35+6 והיתה שם רק לקצת. יש לי המון המון מילים חמות על פגיית הלל יפה, את מוזמנת למסור ד"ש חם לד"ר פלדמן,לד"ר נדיר ולחגית (המזכירה הרפואית) אשמח לעזור בכל שאלה. מזל טוב וברוכה הבאה
 
תודה להבה

הבת כרגע יותר יציבה מהבן שמונשם עם טובוס אני נמצאת שם הרבה כדי להתרגל כמה שיותר מהר לצפצופים, לריחות ולתחושות. מחר צפוי אולטרא מוח לשניהם ויעוץ קרדיולוגי לבן שכאמור מהיום בצהרים מונשם. עברו נכון לעכשיו קצת יותר מ-24 שעות אחרי הניתוח וההורמונים משתוללים, כל כך קשה. לא יודעים למה לצפות ומה יהיה ואיך תעבור השהות בפגיה הכל לא מוכר, מפחיד ואני כל כך רוצה להיות כבר אחרי, לקחת אותם איתי הביתה כי הם שלי ואיך יכול להיות שזה קרה לי?
 

elovaya1

New member
ברוכה הבאה


קודם כל - משקלים מעולים, וזה כבר מעודד! אני מאוד מבינה את תחושותיך, בני נולד בשבוע 30+4 במשקל 1.652, אחרי ירידת מים ממושכת משבוע 27. עד אז - הריון תקין ולידה קודמת בשבוע 40+4 במשקל 3.900. ביום בהיר אחד יצאתי בבוקר לעבודה ובערב מצאתי את עצמי מאושפזת בבי"ח (שם ביליתי 3.5 שבועות במשטר שכיבה מוחלט, בזמן שבתי עולה לכיתה א'....) עם סיכון ללדת בכל רגע. עד היום אין לי תשובה למה. את ממש לא אשמה, לא הכל תלוי בנו מסתבר, ולא תמיד אנו יודעים רגע לפני שמשהו לא בסדר. כל הכבוד לך שיום אחרי הלידה כבר מצאת את הכוחות לשוטט באינטרנט! (אני זוכרת שזה היה שנות אור רוק ממני...)תחשבי חיובי, מאחלת לכם פגיה משעממת ותעדכני אותנו. הגעת לבית חם ומאוד תומך ואנחנו לא הולכות לשום מקום. את גם מוזמנת להיכנס לשרשור די טרי של "אז והיום" (נראה לי שכבר ירד לדף השני), מקווה שזה יעודד אותך. אני בזמנו שאבתי המון כוחות התמונות והסיפורים כאן.
 
תודה


גם אני מייחלת לפגיה משעממת
הם כל כך מתוקים שרק המחשבה שמשהו עלול להסתבך משאירה אותי נטולת אוויר. מנסה לסלק את כל המחשבות הרעות מהראש ולשמור על אופטימיות. קראתי כבר את כל השרשורים כאן ואת כל הניסים הקיימים פה וזה בהחלט מעודד. מניחה שעם הזמן, נתרגל לרוטינה של תמרון בין פגיה ובית עם ילד בן 5 שרוצה את האחים שלו ולא מבין למה הוא לא יכול רק לראות אותם.. מייסר מאד. גם אצלי הריון ראשון תקין לגמרי והריון נוכחי תקין עד אתמול. היתה לי שיליית פתח מלאה אבל מעולם, מעולם לא דמיינתי לעצמי שהגיהינום שעברתי אתמול יכול להתרחש, פשוט חלום בלהות. בינתיים אמורה לקבל משאבת סימפוני מחר ולהתחיל בסבב שאיבות בשאיפה שיוכלו לתת להם כמה שיותר מהר
וזה בהחלט פורום מדהים!!
 

taltalam

New member
גם אני ילדתי את התאומות שלי בשבוע 29

לפני שנתיים וחמישה חודשים וחצי. וואו החזרת אותי בשניה אחת ללידה המפתיעה הזו שהתחילה פתאום והסתיימה בקיסרי בהול ולידת 2 בנות קטנטנות 1.200 ק"ג ו 960 גרם. הפגיה היא רכבת הרים עם הרבה תהומות ועליות. העצה שלי היא לקרוא כמה שאפשר על כל דבר, לשאול פה בפורום, להיות צמודים לילדים ולטיפול שניתן להם ולדבר כמה שיותר עם הרופאים האחיות. להיות כל הזמן עם אצבע על הדופק. והכי מהכל לעמוד ליד האינקובטור ולדבר אליהם, לשיר ולתת להם להרגיש שאתם שם. בדרך כלל לא עושה את זה אבל מצרפת לך תמונה עדכנית של העוללות שמאז גדלו והתפתחו בצורה מעוררת התשאות! בהצלחה,
 

lichy מתוק

New member
יקירתי כל כך קיוויתי שתכתבי כאן

את סיפור הלידה והגדילה ש/ל המהממות!!! כשקראי את ההודעה תוך בערך שניה חשבתי עליך וחזרתי לאותו צהריים/אחה"צ. נשיקות ענקיות ומתגעגעת ברמות!
 
גם אני ילדתי תאומים בשבוע 29

במשקלים 880 גרם ו 1270 גרם. היום הם בני חמש. נכון, הדרך ארוכה, אך המשקלים שלהם טובים. מחזיקה אצבעות לשמוע על התקדמותם!
רותי
 
כמה זמן שהיתם בפגיה?

אין לי מושג למה לצפות, איך זה עובד.. אני כמעט כל הזמן לצידם, מדברת, מלטפת אבל אין ספק שהלב נקרע-רוצה כל כך שהזמן יעבור תודה גם לך על העידוד
 
איתי 1270 גרם היה 44 יום

תומר שנולד 880 גרם - 52 יום. לצערי אי אפשר לדעת למה לצפות, וכמו שכותבים כאן - הפגייה זו רכבת הרים. מה שאת עושה - הוא הנכון ביותר. מאחלת לכם רק טוב ובריאות. ולא מפסיקה להחזיק אצבעות!
 
לגמרי רכבת הרים..

בינתיים הם נגמלו מהטובוס ועם סי.פאפ לשניהם יש הפסקות נשימה מידי פעם ואנחנו מתפללים. אפילו הצלסטון לא הספיק להשפיע כי נותחתי בהול.. אני מנסה לא להתעמק במה שקרה, איך קרה ואיך אפשר היה לעשות אחרת, אבל אני כל כך מותשת שזה לא ממש מוסיף.. מחר משתחררת ותתחיל לה שגרה חדשה.. לתמרן בין הגדול שבבית לקטנים בפגיה, אחרי קיסרי וערימות של הורמונים, ובכלל כל הפתאומיות שבענין, איך הכל משתנה פתאם והחיים מתהפכים.
 
טוב, אז גם אנחנו היינו שם..

הי, גם אני ילדתי בשבוע 29 בדיוק, אחרי רעלת הריון. תאומות זהות, נולדו 990 ו-970 גרם. אז מבחינת משקלים - תהיי רגועה!!! הן היו בפגיה 3 חודשים כמעט, היו מונשמות כשבוע פחות או יותר, אחרי זה נזקקו לחמצן סביבתי ואז יצאו לעריסות עם משקפי חמצן. נגמלו כיומיים לפני השחרור - יצאנו עם ציוד חמצן הביתה לכל מקרה שיהיה. סך הכל לא היו אירועים חריגים במשך האישפוז חוץ מעניין החמצן שלקח המוווווון זמן.. זה עובר בסוף והם גדלים ומתפתחים. היום הן בנות שנתיים וחצי - מתוקות כמו סוכריות קטנות!!! אם תרצי עוד פרטים וסיפורים - אני פה!! בהצלחה.
 

פיקוס123

New member
אני גם

אני ילדתי בשבוע 29+4 בן במשקל 1.280 אחרי ירדית מים ומצוקת העובר. הוא היה מונשם יומים עם טובוס ונגמל ממתן חמצן אחרי 5 ימים. היום הוא בן שנה ו8 כונולגי. שובב קטן. ההתחלה היא קשה, מאוד קשה הכל מבלבל הורמונים ועולם אחר של פגיה. אשם אני לא יודעת אבל צפויה לכם תקופה קשה במיוחד עם תאומים וילד בבית והגעתם לבית חם ותומך. שולחת לך
גדול גדול. את צריכה הרבה אומנה, יש כאן הרבה ספורי הצלחה ואנשים שעברו את מה שעברת שיכולים לעודד אותך ולתמוך בך. שבת שלום
 
למעלה