תאומים חדשים קשה קשה!

[aloid]

תאומים חדשים קשה קשה!

זהו זה ילדנו לפני שבוע ב 01/02/04 שני בנים קטנים 2040 ו 2220 והכל בסדר איתם ואנחנו בבית (אחרי ניתוח קיסרי). וקשה קשה... מאכילים אותם כל 3 שעות והם במקום לישון רוב הזמן ולאכול יש ימים ולילות שהם פשוט בוכים ורוצים להרדם על הידיים. אנחנו מאכילים אותם מטרנה רגילה (חלבית) ויודעים שעדיין אין תופעות של גזים בגיל כזה אבל נראה כאילו קשה להם ממשהו... לא יודעת עם זה בגלל האוכל את הבקבוקים החלפנו מאוונט ל ביפריי. האם צריך להחליף להם את סוג האוכל לסימילאק כי אני יודעת שרוב אנשים משתמשים בסימילאק ואומרים שמטרנה עושה גזים.. אם כן להחליף איך עושים את ההחלפה בגיל כזה.. טוב הנה שוב הם בוכים אני חוזרת אליהם!

 

[אילונה2]

קודם כל קבלי ../images/Emo24.gif

מזל טוב ובורכה הבאה! אני אילונה, אמא לניב ונוי בני שנתיים וחודשיים. בהתחלה השתמשנו בסימילאק (כי זה מה שאכלו בביה"ח), אבל הוא עשה להם גזים נוראיים והם לא אהבו אותו כ"כ. עברנו לרמדיה. עדיין היו גזים (לא בטוחה שאפשר למנוע אותם לגמרי), אבל פחות והם גם אהבו את האוכל החדש. החלפת האוכל היה מלווה בשלשול קטנטן ובסה"כ עברה חלק. אם את חושבת שעדיין אין להם גזים, אז למה להחליף? חכי עוד קצת, לפי דעתי. חוץ מזה, מה שעושה גזים לתינוק אחד לא בהכרח עושה לשני. אז שוב מזל טוב ותתחזקי במחשבה שעוד מעט הכל יסתדר ותכנסו לשיגרה קצת פחות מעייפת.

 

[tzof]

איזה יופי לכם! מזל טוב../images/Emo39.gif

לא יכולה לעזור לך בעניין האוכל, אין לי נסיון בזה, רק לאחל לכם המון אושר, ולעודד... ההתחלה קשה קשה, ולאט לאט הדברים יזרמו ותוכלו להתרווח (קצת

)ולהתענג. מה שמות הקטנטנים?

 

[רוית של עמית ורוני]

המון המון מזל טוב...

עמית ורוני שלי אכלו מטרנה כהמשך למזון שקיבלו בבית החולים. בשלב מאוחר יותר עברנו לנובאלק נגד פליטות לעמית ורוני אכלה נובאלק רגיל. כל ילד מגיב אחרת לפורמולות השונות. חכי קצת לפני שתחליפי. ובקשר ל - "קשה קשה" - ההתחלה היא אכן קשה אבל עוד מעט תגלו גם את הכייף והייחוד שבגידול תאומים. תנסו להיעזר בחברי הפורום ובנסיונם כדי להקל על חייכם. כל שאלה לגיטימית גם אלה שנראות לכם מצחיקות... ושוב - המון המון מזל טוב. רוית - אמא של עמית ורוני בני שנה ושלושה חודשים.

 

[oshkvarek]

המון מזל טוב

לגבי האוכל: אצלנו סבלו מגזים ולא עזרו שום החלפות של אוכלים וניסינו להחליף ובסוף נשארנו עם מטרנה. "קשה קשה" - מוכר מוכר. יש פה טיפים ועצות בנושא מפה עד הודעה חדשה, רק תעשי חיפוש ותמצאי. קבלו עזרה ככל הניתן. ועצה נהדרת שאמא שלי אמרה לי: אל תחכי לרגע שתוכלי ללכת לישון. הוא לא יגיע.

 

[mirisss]

../images/Emo24.gifקודם כל המון המון מזל טוב

לגביי האוכל אני לא חושבת שהוא הגורם לבכי, קודם כל מנסיון לפעמים הם רעבים לפניי 3 שעות גם עם עברו שעתיים וחצי והקטנטנים לא רגועים אפשר לתת בקבוק, כך היה אצלי גם ארי ודנה נולדו במשקלים שפחות מ 3 ק"ג והייתי אמורה לתת להם לאכול כל 3 שעות אבל אם אחריי שעתיים וחצי הם היו מתחילים בצרחות הייתי נותנת בקבוק,אני האכלתי ברמדיה. ואגב אם הם מסיימים את כל הבקבוק סימן שלא מספיק להם וצריך להעלות את הכמות. בקשר לקושי מכירה את זה מקרוב מאוד זה קשה קשה קשה, מבטיחה לך שהקושי עם הזמן יופחת, ועוד דבר כל מי שמוכן להציע עזרה לקבל בשמחה, ובכל הזדמנות ללכת לישון, כשהם ישנים לרוץ למיטה. מאחלת לך רק טוב, ובשמחה אעזור בכל שאלה. אגב שמי מירי אמא של ימית בת 14, מירב בת 9 אוטוטו, דנה וארי בניי שנתיים וחמישה חודשים. ,

 

[רוויה]

מזל טוב

הרבה הרבה מזל טוב ושיהיה הרבה כח . לגבי האוכל, אולי תנסו מטרנה פגים שהיא יותר קלה לעיכול? בהצלחה

 

[ggayya030]

המון../images/Emo24.gifמזל טוב!

ואיזה יופי של משקלים! אז איך קוראים לקטנטנים? קשה...קשה! גם אנחנו היינו שם לא מזמן. הבנות שלנו בנות חצי שנה עכשיו. וההתחלה אכן מאוד מתישה. אבל זה עובר... ומהר! יכול להיות שהבכי שלהם הוא מגזים. שימו לב אם הבטן מתקשה/מתכווצת. בכל מקרה... להחליף אוכל - לא תמיד עוזר. הבננות שלנו אכלו סימילאק , וכשהתחילו הגזים ניסינו מטרנה - והן התחילו להפליץ(אווופס )בטירוף + עצירות נוראית. אז חזרנו לסימילאק. והוספנו גליכל בין הארוחות. .. זה עזר ל- 10 ד"ק בערך כל פעם... בקיצר... אם יש גזים הם יהיו שם עד גיל 3 חודשים לפחות...לא משנה מה עושים. אבל תתנחמו - התקופה הזאת עוברת מהר מהר! אז - חיזקו ואימצו. בקרוב תתחילו, חוץ מהריצות המטורפות סביבם, גם להנות מהתוצרת... וזה כייף אדיר.

 

[mey be]

מזל-טוב../images/Emo24.gif

אויש כ"כ מזדהה עם הכתוב. יש לי תאוריה קטנה שהגזים מאפיינים בעיקר את הבנים ופחות את הבנות. אין, אין לי קסמים למכור לכם. גזים זה פשוט באג בייצור שם למעלה(לא חשבו על הכל....

) לא רוצה לכתוב לכם מתי זה עבר אצלנו... לרוב זה עובר בגיל 3חודשים. אני הנקתי מלא, ובכל זאת לא מומלץ לרוץ ולהחליף פורמולות. גם מה שטוב לאחד לא בהכרח טוב לשני. מה כן עשינו בכדי להקל?: המון ידיים ובתנועה, החזקנו כך שבטן התינוק נלחץ כנגד אמת היד שלנו. גליכל עיסוי בטן, סיבוב הרגליים כמו בפידול אופניים. אמבטיות מאוד הרגיעו. טיולים בעגלה באויר הפתוח. והמון המון ס-ב-ל-נ-ו-ת זה עובר.

 

[michal66]

מזל טוב להולדת התאומים ../images/Emo20.gif

אני מיכל אמא של מור וגל בני 9 ושי בן 7. מבינה את הקושי אבל לצערי אין לי את הפיתרונים. סבלנות , סבלנות, סבלנות!!!! לגבי המזון, וואלה לא זוכרת זה היה נורא מזמן אבל ידוע לי שלא מומלץ להחליף תזונה , זה יוצר בלאגן במערכת העיכול שגם כך עדיין לא עובדת כמו שצריך. ולגבי התאורייה שבנים סובלים יותר מבנות (מגאזים) אצלי זה היה ההיפך גל סבלה נורא היו ימים שראיתי כוכבים מהסבל שלה ומור לא ממש סבל זה דיי עבר לידו.... ושי לא סבל כלל וכלל (הוא אכל רמדיה צמחית). השארי איתנו ותלמדי מנסיוננו....תשאלי כל מה שבא לך גם אם השאלה תראה לך מוזרה וטיפשית! אנחנו כאן על מנת לעזור. בהצלחה ושוב מזל טוב

 

[בר2]

תאומים קשה קשה אך כאן זה סטנדרטי../images/Emo8.gif

קודם כל מזל טוב להולדת התאומים ונפלא שאתם כבר בבית והכל בסדר. לגבי החלפת סוג הפורמולה : בזמנו בבית חולים נתנו לתאומי מטרנה ולאחר מספר ימים בבית החלפנו לסימילאק ( למה החלפנו לא ממש זוכרת) אך מה שחשוב שכל שינוי בפורמולה שאתם עורכים תעשו בבוקר ולא בארוחת הלילה ( מהסיבה הפשוטה שבכל זאת זה הרכב שונה של מזון) גידול קל

 

[רומי^^]

קשה...אבל עובר (מבטיחה!!)

מזלטוב להולדת הפיצקים. לא יודעת אם יש משהו שבאמת עוזר לגזים...

רק הגיל. אנחנו השתמשנו באמת בסימילאק לפגים בהתחלה (אפילו שלא קיבלנו הוראת רופא לכך), עם בקבוקי בי-פרי, ועדיין היו כאבי בטן. השבועות הראשונים נראים לפעמים כמו חור שחור - אבל גם זה יעבור, ולמרות הקושי - נהנים כ"כ לקום אליהם ולטפל בהם. שוב,

, הרבה אושר ונחת.

 

[מיכל @]

אכן קשה! ../images/Emo24.gif

ובגיל הזה הם באמת צריכים הרבה הרבה על הידיים. אין ברירה ותצטרכו להתרגל לעשות המון דברים עם תינוק או שניים על הידיים. לגבי האוכל - מכיוון שהם כל כך קטנים, לא הייתי רצה להחליף להם את האוכל, ואם כן, בזהירות ובמשך היום, לא בלילה. אצלנו אכלו (ועדיין אוכלים) רמדיה חלבית. ניסיתי כל מיני סוגי אוכל אחרים, גם צמחי וגם סימילאק. ליובל כמעט לא היו כאבי בטן ולעומר היו כאבי בטן קשים מאוד עד גיל חודשיים וחצי בערך. אז זה באמת תלוי בתינוק ולא נראה לי שיש פיתרון חוץ מהזמן שעובר.

 

[*שיר]

../images/Emo95.gifמזל טוב../images/Emo95.gif

אכן ההתחלה קשה מאוד, אבל אחרי חודש נהיה קצת יותר קל, ואחרי שלושה חודשים החיים נראים הרבה יותר טוב. לגבי כאבי הבטן - אנחנו עברנו מסימילאק למטרנה ומשם לרמדיה. ברמדיה עצרנו כי זה היה הכי טוב לילדים (אנחנו עדיין עם רמדיה). לטעמי, סימילאק לא פותר את הגזים כי יש בו המון המון קצף. בקבוקים: אנחנו השתמשנו באוונט (עד היום) ומאוד מרוצים. כמה טיפים: קודם כל, תקנו מנשאים ותלכו עם הילדים במנשאים. יש לזה המון יתרונות מעבר לעובדה הפשוטה שככה הם מרגישים הכי קרוב אליכם והכי מוגנים: זה מפנה את הידיים לעשות כל מיני דברים, יותר קל להחזיק אותם ככה, ובמנשא הם ישנים נפלא. אני ממליצה על התינוכיס שהיה אהוב ביותר על הילדים שלי לשינה עמוקה ונטולת גזים. בעניין הימים והלילות: תתחילו לעשות להם הבחנה של יום ולילה. ביום תשתדלו לצאת איתם החוצה (או לפחות לפתוח את כל החלונות בבית) ובערב לעמעם אורות. תוך כמה ימים הם יתחילו לישון שינה יותר ארוכה בלילה.

 

[סבתא רות]

../images/Emo49.gif והתאוששות מהירה ../images/Emo65.gif../images/Emo20.gif

 

[מ א י ה ועוד3]

אכן לא קל. קןדם כל מזל טוב, ואחר כך

לפי דעתי, הכי חשוב לקבל עזרה שתתן לך לישון לפחות כמה שעות במשך היום. אפשר גם לנסות ולקבל נדנדה חשמלית, רצוי משומשת, ואצלנו זה עשה פלאים. דבר אחר זה טיול בחוץ. ברגע שיש קצת שמש, טיול בחוץ יכול לעזור מאד למצב הרוח של כולכם. לא מדובר על דחיפת עגלה מסיבית של שעתיים, אלא על טיול נינוח של חצי שעה ולא יותר, כדי לא לבזבז את הכוחות שלך, ובתנאי שההפקה מסביב לזה אפשרית. לא להבהל אם אתם יוצאים עם ילד עצבני, דוקא בחוץ זה יכול להתהפך. מנשא גם יכול לעזור מאד וגם לאפשר איזה תנועה בבית. אפשר להחליף את סוג האוכל ולראות אם יש הבדל, אבל זה לא תמיד עוזר. חוץ מזה, עוד כמה ימים תתחילי לתת להם לישון בלילה על פי צרכיהם. כלומר: ארוחה אחרונה לפני שהם הולכים לישון ואח"כ רק אם הם מתעוררים לבד. תתפלאי כמה ארבע שעות שינה רצופות שלך יכולות לעזור למצב הרוח... ועוד משהו קטן: אולי את יכולה בזמן הקרוב להביא עוזרת שתעזור עם הכביסות, ו/או לקבל אוכל ביתי מוכן מההורים? אצלי זה מאד השתפר אחרי שבועיים בבית, אבל מדובר בלידה שניה והייתי פשוט אחרת מאשר בפעם הראשונה. העיקר שאתם מרגישים טוב.

 

[SIKU]

../images/Emo24.gifאמנם קשה קשה

קיבלת המון עצות טובות אז תבחרי את מה שמתאים לך. ותתעודדי מפה המצב רק משתפר

וכבמובן שיהיה המון מזל טוב