תאוות

[lightflake]

תאוות

כל עוד יש בי תאווה
גדולה או הקטנה ביותר שתהיה
אני חייב "להכנס אל הסמסארה" על מנת להגשים אותה

למה?
כי מאחורי התאווה נמצא התאוו..
אני מזוייף כלשהו
שממש חי על האנרגיה של התשוקה הזו
לפעמים הוא רדום או מנומנם כמו שד אחרי שאכל כמה נשמות
אבל אז הוא נהיה רעב וחוזר לשלוט בנו

איך אפשר לוותר על תאווה ?
פשוט לוותר עליה
זה לגמרי בידנו, אבל אנו עדיין מכורים להנאה שקשורה בסיפוק התאווה הזו
אנו לא ויתרנו עדיין על ההנאה הרגעית הזו

זהו

 

[lightflake]

פחדים זה הכיוון השני

במקום לרצות משהו מסויים מחוויה (תאווה) אנחנו רוצים להמנע ממשהו מסויים בחוויה, כאן אפשר לוותר על הפחד רק כאשר נוותר על הדחיה שלנו את אותו דבר שאנו מפחדים ממנו

 

[ינוקא1]

אחרי נסיונות

ארוכים של שנים רבות ומחקר מעמיק על עצמי בנוגע ל"תאוות" , אני חושב שזה ממש לא פשוט.
זה הרבה יותר מאשר וויתור או החלטה.

תאווה היא גם עניין ביולוגי באיזשהו מקום.

קח את תאוות המין , למשל , זה משהו שטבוע בנו מאוד חזק.
אנחנו נוצרנו מתוך התאווה הזו ! תאווה זו נמצאת בתוך כל תא ותא מגופינו.

אני חושב שניתן לוותר על תאוות , אך זה כרוך ב"טרנספורמציה" אמיתית.

אחת הסיבות שאני מתרגל את התרגול עליו דיברתי כאן בעבר (מי שיודע יודע. . .) היא בגלל שזו השיטה היחידה שיכולה להעביר טרנספורמציה ברמה כזו.

וכפי שאמרו חכמינו :

"אמר רב לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: "לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, שנאמר: רגזו ואל תחטאו. אם נצחו - מוטב, ואם לאו - יעסוק בתורה, שנאמר: אמרו בלבבכם. אם נצחו - מוטב, ואם לאו - יקרא קריאת שמע, שנאמר: על משכבכם. אם נצחו - מוטב, ואם לאו - יזכור לו יום המיתה, שנאמר: ודומו סלה".

 

[ינוקא1]

נ.ב.

הרמב"ם במורה נבוכים מסביר כי האדם קודם "חטא עץ הדעת" היה יצור רוחני - שכלי.
לא היו לו תאוות , והשיקולים שלו האם לעשות או לא לעשות משהו מסוים , היו שכליים.

לאחר החטא , נכנסו לתוך האדם התאוות והפכו לחלק ממנו.
מה שהפך אותו ליצור גשמי בן תמותה.

 

[lightflake]

איזה תיאור יותר מתאים לתאווה

מאשר נחש שבא עם פרי נפלא ומנסה לפתות...
שים לב איך התאווה עולה לאט לאט ומזדחלת כמו נחש מתוחכם
עד שאנו שמים לב אליה הוא כבר נעץ את הארס שלו בלבנו ואנחנו נכנעים כמו קבצנים שגוררים את עצמם על המדרכה בשביל טיפת "מנה" מהעונג הרגעי הזה
זה מוציא אותנו כל פעם מחדש מגן עדן (בהבטחה לספק לנו מעט-גן עדן)

 

[lightflake]

הנזק הרוחני שנגרם מסיפוק תאווה זו או אחרת

הוא קטן לאין שיעור
מהנזק שנגרם מהאשמה/הלקאה עצמית על כך
כל העניין צריך להיות יותר מודע ומקבל ומותר לנו גם לקבל דבר שמעבר לכוחותינו ברגע הנוכחי והנכון ביותר יהיה להיות כמה שיותר מודע לכל אורך התהליך, רק מזה אפשר ללמוד הרבה.

 

[lightflake]

אנחנו לא קשורים לביולוגיה

הביולוגיה נוצרה עם התא הראשון על כדור הארץ והצרכים שלו להתרבות והשרדות
אנחנו היינו כאן לפני התא הראשון
התא הראשון נברא מתוכנו כביטוי שלנו, משחק של התודעה עם עצמה.

איזה משחק מסוכן!

 

[ינוקא1]

אני גם מאמין בזה.

ובכל זאת , אתה מבין את המשמעות של "להפר הסכם" שנעשה עוד לפני אבותינו הקופים ?

אתה מבין כמה "עמוק" אתה צריך לחזור לאחור בשביל זה ?

 

[lightflake]

לא מכיר

 

[ינוקא1]

כתבת במקום לא נכון.

 

[lightflake]

לא, לא הבנתי מה זה להפר הסכם? איזה הסכם?

לא היה שום הסכם
פשוט הלכנו שולל אחרי ההמצאה של עצמנו

 

[ינוקא1]

אתה בטוח שהלכנו שולל ?

אני חושב שזה בכוונה.

(להיכנס לצרות כדי לראות איך נחלצים מהם - די אופייני עבורי

)

ומשהו שתאהב - מתוך "דרך האהבה" של דון מיגל רואיס :

מספרים בהודו סיפור עתיק על האל ברהמה שהיה לגמרי לבדו.שום דבר לא התקיים חוץ מאשר ברהמה והוא היה משועמם ביותר.ברהמה החליט לשחק משחק, אבל לא היה שותף למשחק, ולכן הוא ברא אלה יפהפיה, מאיה, אך ורק על מנת לבלות ולהתענג. ברגע שמאיה התקיימה וברהמה סיפר לה את מטרת קיומה, היא אמרה, "בסדר, בוא נשחק את המשחק הנפלא ביותר, אבל אתה צריך לעשות מה שאורה לך לעשות." ברהמה הסכים ונהג על פי הוראותיה של מאיה, וכך ברא את כל היקום. ברהמה יצר את השמש והכוכבים, את הירח והפלאנטות, ואחר כך ברא את החיים על הארץ, בעלי חיים והימים, האויר והכל. מאיה אמרה, "כמה יפה הוא עולם האשליה הזה שיצרת. כעת אני רוצה שתברא איזה מין בעל חיים שיהיה כה נבון ומודע שיוכל להעריך את היצירה שלך". לבסוף ברא ברהמה את בני האדם, ואחרי שסיים את הבריאה, שאל את מאיה מתי יתחיל המשחק. "אנחנו מתחילים ברגע זה, מיד," אמרה. היא לקחה את ברהמה וחתכה אותו לאלפי פיסות זעירות, הכניסה פיסה לכל בן אדם, ואמרה, "כעת המשחק מתחיל! אני עומדת לגרום לכם לשכוח מי אתם ואתם הולכים לנסות ולזכור מי אתם!" מאיה יצרה את החלום ועד עצם היום הזה ברהמה מנסה להיזכר מי הוא. . ."

 

[lightflake]

ותאווה לא חייבת להיות סקס

זה יכול להיות התאווה להבין
גם היא נותנת הנאה רגעית, תחושת ביטחון, שליטה מסויימת בחיים שלנו... מזויפת כמובן.. אין לנו שום שליטה בחיים שלנו אז זה מאכיל את האשליה הזו
אז איך נוותר על התאווה להבין ?
לוותר על הביטחון המזוייף הזה ולסמוך על.. על אללה...

 

[ינוקא1]

דווקא ככל שמבינים יותר

מבינים כמה לא מבינים , אז זו תאווה טובה

 

[צחי שוחט]

לייטפלק...אתה מכיר אדם ללא תאוות?

עזוב סיפורים וסאטסנגים..אחד אמיתי. לא סנדלר הולך יחף.

 

[lightflake]

אתה מכיר אדם חופשי?

 

[צחי שוחט]

במידה מסויימת. אך אין אדם חופשי לגמרי

גם זה שחופשי לגמרי, בד"כ אינו יכול להרשות לעצמו להיות כבול ולכן כבול לחופש. וגם זה שחופשי עדיין לבטח יש לו קווים מנחים בחיים שאליהם הוא נצמד. אבל אם ההצמדות אליהם היא החופש שלו הוא הרוויח.
איזה יהודי אתה - עונה על שאלה בשאלה

.

 

[lightflake]

זאת סתם התפלספות

אם הוא חופשי הוא חופשי (הוא לא כבול לחופש)
רק השכל יכול לייצר את הלופים האלה

אבל על זה אני מדבר פה, על החופש

 

[צחי שוחט]

לא התפלספות ואבל נגיד שכן....

זה עושה את העניין פשוט יותר - אני מכיר. בטח כאלו שמרגישים חופשיים.
אתה מכיר אדם ללא תאוות? לא ענית לי.
אני לא מכיר.
יוגי מתבודד שלוש שנים במערה אינו דוגמה מבחינתי. אני מדבר על אדם שחי חיים.

 

[lightflake]

אדם ער

תאווה יכולה להופיע אבל היא תעלם כמו שהיא מופיעה כי אין שם מלבד מודעות את המישהו שיחליט לתפוס אותה יותר...

על זה אני מדבר, העניין הוא לא יש או אין תאווה העניין הוא אם ישנה הזדהות או לא