כן, זה עובד..
בתחילת החורף, כתבתי כאן שאני עומד להכין, לבקשת כמה חברים, כמה ייחורים של פסיפלורה.., ומייד היו כמה ש'קפצו' והודיעו כי .."..בחורף לא עושים ייחורים של פסיפלורה.. זה לא יצליח.. זה לא ילך.." וכו' נו, כמובן שהכנתי ומסרתי וכו'.. הכל תלוי בתנאים הסביבתיים. האם "תרבייות ראש הנקרה" לא עובדים בחורף ? האם "חיש-שתיל" יוצאים לחופשת סקי מאורגנת בחורף ?! אז.. ארגז קל-קר.. עם כיסוי זכוכית, העומד בחוץ. לתוכו אני מכניס כל מה שאני רוצה לייחר. (בקיץ, אני צובע את הזכוכית בפסים של 'לובן' כדי שלא יהיה חם מדי) כך נוצרת 'סביבה' יציבה ללא קפיצות דרסטייות בטמפרטורה, בין היום והלילה. מכינים אדמה טובה - עם הרבה חומר אורגני, ומעט קומפוסט. ממלאים גלילי קרטון (מגלילי חומרי אריזה מהמטבח, או גלילי 'נייר טואלט') באדמה. תוקעים את הייחורים המבוקשים בגלילים ומכניסים ל"ארגז החממה". אני ממלא את הרווחים ביניהם ב'רסק עץ' דק ופסולת גזם, עד לגובה הגלילים. לא משקה את הצמחים, אלא מוזג מים (בד"כ "מיץ סירפדים/צמחי בר") לקרקעית הארגז וזה מספיק. מכסה עם הזכוכית ומניח במקום מואר בשמש. בקיץ, כשממש חם, או שאני משנה מקום, או שאני מצל על ה"חממה". הכל משריש ומתייחר. משתמש גם בשיטה של 'בקבוקי המשקה' וכן בכוסות פלסטיק הבאים עם מכסה שקוף שבראשו יש פתח קטן להכנסת הקשית.(מוכרים בזה "מילשייק" או "ברד".. אאל"ט..) מכניס פנימה את הייחור הנמצא בגליל קרטון, משקה, וסוגר את המכסה. המכסה לא אטום לאויר, אך אטום למעופפים ואם רוצים להשקות, ניתן להשקות דרך החריץ להכנסת הקשית. הבעייה היחידה בשיטה של הכוסות או בקבוקי המשקה, שהאדמה מתקררת וזה יכול לעכב את התפתחות השורשים, לכן אסור שיעמדו במקום חשוף לרוחות, אלא בתוך ארגז כלשהו..