הלו איריס
. אומנם נאלצת להקפיץ כדי לקבל
קצת תשובות, אבל קיבלת כבר שתי גישות, והינה אני אציע לך את הגישה השלישית
.
ראשית, לגבי המשפט שלך - "ואני לא מחפשת תירוצים אך אל תציעו לי מחנך או מאלף ...", לדעתי כמו דעתו של גיא ואני מאמין שגם של שימי, זו טעות!
לבד להצליח דרך כמה הודעות בפורום? הסיכוי הוא לא גבוה, בעיקר כי אי-אפשר לעבור על כל המצבים האפשריים ועל כל התגובות האפשריות של הכלבה למה שאנו מנסים לישם בשטח. אז את מקבל מידע כללי וחלקי בלבד!
אז הפתרון הכי טוב הוא כן להעזר במישהו
.
לגבי ההליכה למרחקים, בגדול גם אני מאמין שכדאי להתיעץ עם ווטרינר על כך, כי זו שאלה בריאותית ולא התנהגותית. הכלל אומר שעם גורים מאפשרים להם להתרוצץ לפי רצונם ולא מאלצים או מעודדים מאמץ מצידינו.
לגבי השיש, ובכן ומהמעט שסיפרת אני די מאמין שהבעיה היא לא בשיש עצמו, כן? וכן אין מה לעבוד על השיש הגורם המרכזי הבעייתי. אני די מאמין שאם תכיני סנביץ ותניחי אותו על שולחן נמוך בסלון ותצאי לרגע הסנביץ יעלם תוך שניה!
היא עולה לשיש כי היא מריחה שיש שם אוכל, או שהיא התרגלה שיש שם אוכל, או בקיצור המניע הוא אוכל!
אז בלי כל קשר לשיש צריך לעבוד על התנהגות הכלבה סביב אוכל, ולא מתחילים מהשיש כלל. אלא מתחילים לעבוד בהדרגה על נימוס ליד אוכל. וזה עושים החל ממתן האוכל שלה עצמו, ודרך אוכל שמניחים בצורה יזומה במרכז הסלון, וכלה באוכל על הריצפה ברחוב.
ביום השכלבה תלמד שצריך לתת מרחב לאוכל, אלא אם כן הוא הוצע לה, אז גם הבעיה עם השיש תעלם.
לגבי משיכות בטיולים, אכן ריתמות מסויימות יכולות לעזור בהפחתת עוצמת המשיכות, אבל זה לא בהכרח ילמד אותה להפסיק למשוך...
לטייל בלי משיכות הוא לימוד מורכב של מספר דברים במקביל, בסופם הכלבה תבין שיש סדר ומבנה בהליכה בטיול עליהם צריך לשמור, אלא אם היא ב"חופשי".
אני לא מתקן כלבים שמושכים ולא מלמד רגלי, אני פשוט מחליט כי מהרגע ועד לסוף חיינו רצועה מתוחה = עוצרים, רצועה רפויה = מתקדמים. ואני מקפיד על זה בשיא הסבלנות ולא מפספס מצב אחד.
בנוסף כמו שאמרתי יש סדר ומבנה להליכה, ואותם אני מלמד את הכלבה ובכך בעצם מכוון אותה ועוזר לה להגיע לסגנון ההליכה הרצוי לנו (וזה המון עבודה, המון!).
מהנסיון שלי ובהנחה שאין בעיות התנהגויתיות קשות נוספות, וכן בהנחה שהכלבה לא בעודף מרץ מתמיד, שבועיים/שלושה ורוב הכלבים כבר ילכו בצורה טובה אם אולי נסיון אחד או שניים למשוך בטיול של שעה.
לגבי הנשכנות, אכן יש פעמים רבות שאנו "מעודדים" אותם מחוסר הבנה ללמוד לשחק כך, אבל זה ממש לא רק זה. ישנם גם דחפים מולדים וישנן גם תבניות התנהגיות מולדות! כך שלדעתי התנהגות זו אינה נגרמת אך ורק בגלל חיזוקים שניתנו לה.
הפתרון שרוב הגישות מישמות בדרך זו או אחרת הוא ניתוב ההתנהגות מהידים שלנו לצעצוע, וגם את זה צריך לדעת איך לעשות ולקבל הדרכה.
אני אישית משלב גבול וניתוב, קודם צריך להצליח לעצור את ההתנהגות אפילו לשניה, ואז מנתבים אותה למקום אחר. הבדל קטן על הנייר, הבדל ענק בפועל - הן ביישום והן בלמידה של הכלב.
בקיצור ולעניין, מבחינתי כל מה שאת שואלת ומבקשת ללמוד זה איך אומרים לכלב "לא": לא לעלות לשיש, לא ל"גנוב" אוכל, לא למשוך, לא לנשוך, ....
לימוד המשמעות של "לא" היא משתנה במצבים השונים אבל היא אכן מצטברת. כלומר אם תעבדי על "לא" במשיכות ברחוב זה גם יעזור לך בלימוד "לא" בנשיכות, ובאוכל, וכו'. העבודה היא לא נקודתית בלבד אלא יוצרת תקשורת בינך לבין הכלב, אותה בעתיד תוכלי לקחת וליישם מיידית בכל מצב שהו, גם אם הוא מצב חדש לחלוטין!
המון בהצלחה, והלוואי ותקשיבי לעצה שניתנה פה - כן להעזר באיש מקצוע!
.
