שתי שאלות:

[אריק לביא9]

שתי שאלות:

1. אני שולח אליך מכתב, או לך מכתב? ואתה - אליי, או לי?
2. במשפט כזה: "הנחת היסוד היא שאתה אינך דובר אמת", היכן ראוי להטיל פסיק, אחרי המילה "היסוד" או אחרי המילה "היא"?
איכשהו, שתי האפשרויות נראות לי בסדר. האם במשפטים כאלו יש הבדל אם הם ארוכים או קצרים? (אם המשפט היה כזה: "האמת
היא, שאתה שקרן". כאן משום מה נדמה לי שרק האפשרות הזו נכונה, ושאי אפשר לכתוב:" האמת, היא שאתה שקרן".)
3.בשאלה מספר אחת, האם להשתמש במילה "אחרי" או במילה "אחר"? האם כדאי - כשניתן, כמו במשפט הנ'ל - להשתמש בשתיהן לצורך הגיוון?

 

[אריק לביא9]

אה, ושכחתי: תודה לעונים.

 

[trilliane]

ספרתי שלוש...

1. אפשר כך או כך.
2. אין צורך בפסיק. אני מניחה שהפסיק בדוגמה שנתת נמצא שם כדי להדגיש הפסקה בדיבור, אבל מבחינה תחבירית הוא אינו נחוץ.
3. לא הבנתי את השאלה; בשאלה מספר 1 לא השתמשת באף אחת מהמילים, אז כשאתה כותב "כמו במשפט הנ"ל" לאיזה משפט אתה מתכוון?

 

[אריק לביא9]

אמת, שלוש שאלות...

השלישית עלתה ספונטאנית תוך כדי הקלדה.
לגבי הפסיק: נניח שהפסיק חשוב לי כדי, כפי שאמרת, להדגיש את ההפסקה. האם זו טעות? ואם לא, שוב, היכן להטיל אותו?
ולגבי השאלה השלישית, אכן לא הייתי ברור. התכוונתי למשפט השאלה שלי לעיל : "היכן ראוי להטיל פסיק...אחרי...או אחרי...".
אז, "אחרי", "אחר" או גם וגם?
תודה.

 

[trilliane]

זה בסדר, אין הקצבה

2. דבר ראשון, מציעה לך לקרוא את כללי הפיסוק של האקדמיה ללשון. בעיקרון מבחינה תחבירית "בדרך כלל לא יבוא פסיק לפני הפסוקית, אבל אם היא ארוכה במיוחד יכול לבוא פסיק לפניה" והפסוקית שלך לא ארוכה כלל, ולדעתי הפסיק דווקא קוטע שם רצף טבעי של המשפט. בקיצור, לו הייתי כותבת סתם משפט כזה, לא הייתי מטילה בו פסיק כלל; אבל כפי שנכתב בהקדמה: "מאחר שהפסָקָה בדיבור עשויה לשמש כלי סגנוני (בייחוד להדגשה, להטעמת שוויון ערך או לציון ניגוד), תלוי השימוש בסימני הפיסוק גם בסגנונו של הכותב." מכיוון שאין כאן צורך תחבירי אלא סגנוני, השאלה היא רק איפה מבחינתך נמצאת העצירה במשפט. מבין שתי האפשרויות שהצעת, גם אני מעדיפה את הפסיק לפני הפסוקית (כלומר, לפני ה"ש") אבל, כאמור, ההעדפה האמיתית שלי היא לוותר עליו כליל.

3. גם וגם. בניסוח הנ"ל אני מעדיפה "אחרי".

 

[אריק לביא9]