יקירתי, דרכת לי על יבלת - וחזק. זה כואב.
אולי יש לנו כאן עוד מחלוקת, אבל... כן ידידתי הנכבדת. אלימות זו אופציה. הגנה עצמית זה אקט אלים. הגנה עצמית זו אופציה. ולכן יש אלימות שהיא בהחלט אופציה. אל תהיי לי יפת נפש. אם בת שלי תותקף, אני רוצה שבלי לחשוב בכלל, היא תכניס לתוקף בעיטת אימים בין הרגלים שהוא ישכח את שמו וכתובתו. אני רוצה שאם בת שלי תצטרך להתנגד למי שאוחז בה בכח - להכניס לו באופן אוטומטי אגרוף באף שיראה את סבתא שלו רואה כוכבים כל כמה שהיא קבורה כבר שלושים שנה ארבע אמות באדמה. כל ילד שבא מולו פישר עם סכין שיוריד לתוקף כסא בראש בלי לחשוב על ההשלכות. ההשלכות הרלוונטיות זה שאם לא ינהג כך - אולי לא יראה עוד אור יום. בגדול - עדיף להיות אלים - וחי בריא ושלם - מאשר יפה נפש קבור או נכה. כן גבירתי - אלימות זו אופציה. כשהמציאות שלנו רוויית אלימות - גם אנו צריכים לחשוב על האלימות כאופציה. מי שתוקף קשיש כדי לשדוד ממנו את דמי הביטוח הלאומי לא היה חושב בכלל בכיוון אם היה יודע שיחטוף נבוט בראש. נראה לך שהמנוול ישעה למילים של הקשיש? על איזו הידברות את מדברת? מי שקשר בחבל ילדה ואימה בעת שוד ביתן יקשיב לדיבורים? את חיה בלה-לה-לנד. מי שינסה להכנס לביתי נגד רצוני - דמו בראשו. אני גם חושב על הורי הקשישים שלא יעמדו אפילו נגד יריקה של עבריין אלים. חושב - וחושש. הכרעת הדין בפרשת דרומי הכירה שלפעמים יש צורך אפילו בירי. המחוקק הסיר במידה מסויימת אחריות פלילית ממי שיורה בפושע שחדר לטריטוריה שלו על מנת להגן על עצמו, יקיריו ורכושו. אין ספק שלפעמים עדיף לברוח. זה נכון כנגד נהג מטורף על הכביש, זה נכון מול פישר עם סכין ביד וזה נכון מול תוקף מינית. אבל לא תמיד הבריחה אפשרית. לכן בהחלט יש לחשוב על האלימות כאופציה. אי אפשר לשלול את זה על הסף. חובה עלינו לקחת בחשבון שכוחן של המילים מוגבל. אם תאפשרי לדמיון שלי להשתולל קצת - כל העולם הנאור מדבר על אחמדיניג'אד והגרעין שלו. אחמדיניג'אד צוחק על כולם - וממשיך לעשות. עד מתי? עד שיחטוף בכח. אדם אלים לא מושפע ממלים. מי שהאלימות היא הרגלו לא ישית ליבו לדיבורים. חובה עלינו להכין את ילדינו לכך שהם יקלעו לאירוע אלים שלא יוכלו לברוח ממנו. חובה עלינו ללמדם מגיל רך שגופם אינו הפקר והם צריכים להגן עליו לפעמים. אני לא אומר שאלימות זו אופציה ראשונה. אבל גם את האפשרות הזו אין לשלול על הסף. כשאני מאויים - אינני שואל את התוקף מה בדעתו לעשות, אינני רוצה תשובה מודפסת בשלושה עותקים. אני מגיב - וקשה. ולמה אני אומר שדרכת לי על יבלת? למען הגילוי הנאות - למרות שאינני אדם אלים, למרות שאני ממש פוחד מאלימות (כי אני יודע מה התוצאות האפשריות) ולמרות שניסיתי לא להגיע למעשה אלים, נקלעתי לאירוע אלים, הגבתי שחבל"ז. הואשמתי בבית משפט בתקיפה אלימה - וזוכיתי. בית המשפט קבע שהיתה זו הגנה עצמית לגיטימית. כן גבירתי מנהלת הפורום - אלימות זו בהחלט אופציה. זה לא עומד בסתירה לחינוך להידברות, כל זמן שמודעים למגבלות הדיבורים. ומה אנו מלמדים אל ילדינו? לשרוד למרות שיהיו לא פעם קורבנות פוטנציאלייים לאלימות. כפי שכבר ציינתי - חוג הגנה עצמית - מבורך. אם ילד מכה ילד אחר - אין מניעה שהמוכה יילך להתלונן אצל מבוגר. אבל לפסול את אקט התגובה? עוד לא ראית ילדים בני שש תוקפים עם סכינים/עפרונות/עוקצי-מחוגות? לא שמעת על ילדים שהחדירו עפרונות לאיבר מינם של ילדים אחרים? איפה את חיה? על הירח? לא לחינם אוסרים בבתי הספר להביא אולרים ומספריים. לכיתות הנמוכות - מספרי פלסטיק. תנחשי למה...... את יודעת לאן מוביל החינוך להדברות כשאופציית התגובה האלימה נפסלת? לאונס קבוצתי. המותקפת תדבר עד מחרתיים. מי שהז## עומד לו - לא מקשיב לבטהובן. גם לא לדמעות. וכן - אלימות זו אופציה.
