שתי שאלות על ניקוד,

babar1

New member
שתי שאלות על ניקוד,

אשמח אם תוכלו לענות עליהן: 1. באיזה מקרה לא יבוא דגש חזק באות לא גרונית (וגם לא ר'), אחרי ה' הידיעה? 2. "כל הברה סגורה בפועל, בצליל a, בכל הבניינים, כל הגופים וכל הזמנים (למעט הווה וציווי), תנוקד בתנועת פתח". טענה זו נכונה?
 

uriozmor

New member
ניזוד

1. אחרי ה"א הידיעה יבוא ככלל דגש חזק. מעט על חריגים ראה כאן. 2. הטענה כמעט מדויקת. גם בצורות הציווי a תיוצג בפתח: שְכַב.
 

uriozmor

New member
הבט גם בהודעה של friend9

באותו שרשור. הוא הקדים אותי שם וענה ביתר הרחבה ואלגנטיות. פשוט לא הצלחתי להגיע באופן ישיר להודעות האחרות בשרשור אז לינקקתי את ההודעה שלי. זה לא שאני כל כך אוהב את עצמי.
 

babar1

New member
אז מה נסגר בסוף?

האקדמיה החליטה שצריך להיות דגש חזק גם ב-מ' במשקלים היוצאי דופן? לדוג', אם מוסיפים את ה' הידיעה לפני המילה "מְיוּחָד" <בהנחה שניקדתי נכון>, יהיה דגש חזק?
 

babar1

New member
בסידור "רינת ישראל" שנערך ע"י הרב ש

<ואני מחזיק ממנו כסידור המדוייק ביותר מבחינה לשונית> לא מופיע דגש חזק במילה "הַמְיֻחָד".אני יודע שזה נשמע קטנוני, אבל מאוד מעניין אותי לדעת מה צורת הכתיבה הנכונה. חוצמזה, ה-י' לא אמורה להיות מנוקדת בשורוק? הברה פתוחה צריכה להיות מנוקדת בתנועה גדולה!?
 
הסבר לגבי הניקוד

מיוחד - בניין פֻעַל. בבניין הזה יש דגש תבניתי ב-ע' הפועל. מכיוון שפה ע' הפועל היא ח', היא לא יכולה לקבל דגש. אבל אין תשלום דגש על ח', לכן הניקוד נשאר אותו הדבר.
 

or99

New member
כי ככה המילה מנוקדת...

שם עפ"י המסורת. הוא לא הלך עפ"י האקדמיה. (הוא גם לא תמיד הולך עפ"י הניקוד המודרני. ראה לדוגמה בבית האחרון בפיוט "מעוז צור". המילה חֲשֹׂף צריכה להיות מנוקדת כך - בחולם חסר כמו נְקֹם שם, אבל הוא מנקד אותה בחולם מלא עפ"י המסורת).
 

Yuvalenko

New member
ועוד משו קטנטן:

י' לא תנוקד בשורוק. רק הו' שתבוא אחריה, אם תבוא כמובן (ובמקרה זה לא).
(נו מה, תגידו קטנוני, למה לא..)
 
למעלה