שתי שאלות על ניקוד,

[babar1]

שתי שאלות על ניקוד,

אשמח אם תוכלו לענות עליהן: 1. באיזה מקרה לא יבוא דגש חזק באות לא גרונית (וגם לא ר'), אחרי ה' הידיעה? 2. "כל הברה סגורה בפועל, בצליל a, בכל הבניינים, כל הגופים וכל הזמנים (למעט הווה וציווי), תנוקד בתנועת פתח". טענה זו נכונה?

 

[uriozmor]

ניזוד

1. אחרי ה"א הידיעה יבוא ככלל דגש חזק. מעט על חריגים ראה כאן. 2. הטענה כמעט מדויקת. גם בצורות הציווי a תיוצג בפתח: שְכַב.

 

[uriozmor]

הבט גם בהודעה של friend9

באותו שרשור. הוא הקדים אותי שם וענה ביתר הרחבה ואלגנטיות. פשוט לא הצלחתי להגיע באופן ישיר להודעות האחרות בשרשור אז לינקקתי את ההודעה שלי. זה לא שאני כל כך אוהב את עצמי.

 

[babar1]

אז מה נסגר בסוף?

האקדמיה החליטה שצריך להיות דגש חזק גם ב-מ' במשקלים היוצאי דופן? לדוג', אם מוסיפים את ה' הידיעה לפני המילה "מְיוּחָד" <בהנחה שניקדתי נכון>, יהיה דגש חזק?

 

[or99]

כן

 

[babar1]

בסידור "רינת ישראל" שנערך ע"י הרב ש

<ואני מחזיק ממנו כסידור המדוייק ביותר מבחינה לשונית> לא מופיע דגש חזק במילה "הַמְיֻחָד".אני יודע שזה נשמע קטנוני, אבל מאוד מעניין אותי לדעת מה צורת הכתיבה הנכונה. חוצמזה, ה-י' לא אמורה להיות מנוקדת בשורוק? הברה פתוחה צריכה להיות מנוקדת בתנועה גדולה!?

 

[babar1]

הרב שלמה טל, כמובן

 

[תה צמחים]

הסבר לגבי הניקוד

מיוחד - בניין פֻעַל. בבניין הזה יש דגש תבניתי ב-ע' הפועל. מכיוון שפה ע' הפועל היא ח', היא לא יכולה לקבל דגש. אבל אין תשלום דגש על ח', לכן הניקוד נשאר אותו הדבר.

 

[babar1]

תודה רבה!

 

[תה צמחים]

../images/Emo140.gif.

 

[or99]

כי ככה המילה מנוקדת...

שם עפ"י המסורת. הוא לא הלך עפ"י האקדמיה. (הוא גם לא תמיד הולך עפ"י הניקוד המודרני. ראה לדוגמה בבית האחרון בפיוט "מעוז צור". המילה חֲשֹׂף צריכה להיות מנוקדת כך - בחולם חסר כמו נְקֹם שם, אבל הוא מנקד אותה בחולם מלא עפ"י המסורת).

 

[Yuvalenko]

ועוד משו קטנטן:

י' לא תנוקד בשורוק. רק הו' שתבוא אחריה, אם תבוא כמובן (ובמקרה זה לא).

(נו מה, תגידו קטנוני, למה לא..)

 

[תה צמחים]

נראה לי ש

מְיֻחָד.