שתי שאלות לרב

[asaf2000]

שתי שאלות לרב

אם אבא או אמא מתקשרים לסלולארי כשאני נמצא באמצע לימוד תורה האם אני חייב לענות בגלל מצוות כיבוד אב ואם? ועוד שאלה, מי שלמד מסכת בגמרא והבין את רובה אבל נשארו לו פה ושם "חורים" שהוא לא הבין עד הסוף, האם הוא יכול לעשות "סיום"?

 

[אביעד שר שלום]

אתייחס לסיום

מובא בשם הגאון מוילנא על גדולת וחשיבות סעודת סיום עד שהיא סעודת מצוה לכל המשתתפים בסעודה זו. זאת מבאר הגאון לפי מילוי אותיות סיו"ם, סמ"ך יו"ד ו"ו מ"ם, שהתוספת של מילוי האות שווה בערכה לאות עצמה. ס' שווה מ"ך, י' שווה ו"ד, ו' שווה ו', מ' שווה מ'. לפי שסעודת מצוה זו אינה רק לאלה שלאחר יגיעת התורה זכו לסיים בשמחת סעודת מצוה זו. סעודת מצוה זו היא אף לכל אלה שלא למדו ובאים להשתתף בסעודת המצוה והנאתם משמחת הסיום של זולתם. מילוי האותיות מראה להגאון, על הכפלה והשפעה לזולת גם. ובקשר לכמה צריך להבין. זכיתי לסיים לא מסכת אחת ולא שתים. והנה שאלתך גורמת גם לי לשאול ולהסתפק. הרי לדוגמא רבי חיים קניחבסקי כשמסיים מסכת, הרי קובע הוא זאת ליום שמחה. ומי אנוכי שאעשה סיום. הרי וודאי לא הגעתי לאפס קצה לימודו והבנתו של רבי חיים קניבסקי. אלא הבנתי שבסיום יש להשתדל עד מקום שידו מגעת. ויכולני לומר לך במאת האחוזים: תערוך סיום עם כל מה ששייך. שאלתך מזכירה לי גם מה שידוע מהבעש"ט הקדוש אשר שם הס"מ הוא ר"ת ס'עודת מ'צוה א'ין ל'עשות, ס'עודת מ'ילה א'ין ל'עשות, ס'עודת מ'סכתא א'ין ל'עשות, ס'יום מ'סכתא א'ין ל'עשות. כי לאחר שבין כך כבר סיים את המסכת וניצח ליצה"ר, רצונו של היצה"ר הוא שלכל הפחות עתה לא ימשיך בלימודו. השמחה כה גדולה, על שלמדת מידי יום עוד דף ועוד דף, ואחר יגיעה בתורה על המסכתא במשך הרבה חודשים סיימת. ושמחה זו רוצה היצה"ר להפריע. כי לולא השמחה אין חשיבות לדבר. כי חשיבות הלימוד נראה לעין בשמחה שיש לאחריה. לכן אולי זו עצת היצר. קראת את כל המסכת ?! אז תן תודה לרבש"ע ועשה סיום, וכשתלמד שוב את המסכת [הרי בתכניתך כנראה ללומדה עד מאה ואחד פעמים לכל הפחות] תבין יותר טוב. אבל תעשה סיום כבר עכשיו כדת וכדין. ותזכה לעשות עוד הרבה סיומים, עד שתסיים כולה תלמודא בבריאות והצלחה.

 

[איש חסיד]

../images/Emo127.gif

 

[א77]

מתשובתך, הבנתי שקבלת את העלון

 

[איש חסיד]

ליקוטי מוהר"ן תורה ריז

(סוף מלאכי) ז כרו ת ורת מ שה ראשי-תבות תמז חסר ואו, כי אז בתמוז צריכים להמשיך הזכרון לתקן השכחה, כי אז נתהוה השכחה, כי על-ידי הלוחות שנשתברו בחדש תמוז נתהוה השכחה, כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (ערובין נ"ד) : 'אלמלא לא נשתברו הלוחות הראשונות לא נשתכחה תורה מישראל', ועל-כן חסר ואו מתמז כנ"ל, כי מאחר שנשתברו הלוחות נסתלק הואו, כי הלוחות הם בחינת ואו, כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (בבא בתרא י"ד) : 'הלוחות ארכן ששה ורחבן ששה: גם ז מן מ תן ת ורתינו ראשי-תבות תמז . כי בתמוז נתנו הלוחות כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (יומא ד . וגם כאן חסר ואו, מחמת שאז נשתברו הלוחות שהם בחינת ואו כנ"ל:

 

[איש חסיד]

אכן כן ישר כוח גדול!../images/Emo45.gif

 

[א77]

ואם רבי מאיר בעל הנס אז

בבקשה, משהו שכתבתי מזמן. ואם בית הכנסת שם, אז משהו שכתבתי על זה, בין מה שכתבתי על בתי כנסיות אחרים שכולם ציירתי אני, כמו את זה שבלינק. בית הכנסת על קברם של התנא הקדוש רבי מאיר בעל הנס ותלמידו סומכוס. התלמוד הירושלמי במסכת כלאים מביא שרבי מאיר נפטר באסייא שבחו"ל. לפני פטירתו ציוה: "אימרו לבני ארץ ישראל שישגיחו להעלות את ארונו של רבם כדי לקוברו בארץ ישראל". רבי מאיר היה תלמידו המובהק של רבי עקיבא ואף נסמך על ידו, ולאחר מכן נסמך גם על ידי רבי יהודה בן בבא. היה בן גרים וחתנו של רבי חנינא בן תרדיון. מקובל בכל תפוצות ישראל על כל מקרה של גניבה, אבדה, חולי, מכאוב וכל עת צרה לנדור שמן למאור לכבוד נשמתו ולאמר: "אלוקי מאיר ענני". במקום נמצא גם קברו של סומכוס שהיה תלמידו המובהק של רבי מאיר והיה חברו של רבי יהודה הנשיא. חכמים שבחוהו לסומכוס על שהיה על כל דבר טמא או טהור דורש ארבעים ושמונה טעמים. בית הכנסת נבנה בשנת תר"פ - 1920 במקומו של בית כנסת קטן יותר שהיה במקום במשך מאות שנים.