שתי שאלות חשובות.

[הבמאי המקורי]

שתי שאלות חשובות.

כל הזמן מדברים על שכינה, מהי בעצם? מזה שהשכינה שורה במקום מסויים? ומזה בעצם שכינה? 2. אני מאמין כמובן שיש נשמה לכל אחד אבל לא מבין את זה שאומרים שהיא זאת שמרגישה מכה בגוף וכו' והיא זאת שרואה שומעת והכל ולא הגוף כמובן, אז למה זה לא יכול להיות המוח? לא המוח מקבל תמונה מהעניים ואות מהאוזניים וכו'? תודה!

 

[ב נ י ה ו]

הנשמה לא שומעת ולא רואה

זה לא התפקיד שלה.

 

[הפלאות של עליזה1]

סליחה אבל יש לך טעות

נשמה שלנו רואה ושומעת ויודעת הכול אנו רואים ושומעים ומרגישים עם נשמה לא עם הגוף,

 

[ב נ י ה ו]

זה לא נכון.

גם בהמות שומעות ורואות. הכוח לשמוע ולראות בא מהנפש התחתונה, ולא מהנשמה העליונה. מדובר בכוח שהוא חומרי (או קרוב לחומר) ועובר בזרע האב, כמו כל ההיתפתחות הגופנית. http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mekorot/3a-2.htm

 

[בובה 141]

לפי מה שאני יודעת הנשמה כן רואה

וכן שומעת והיאט יודעת הכל!

 

[ב נ י ה ו]

הנשמה "מבינה"

יכולת הקליטה שלה חזקה יותר מראייה ושמיעה, והיא קולטת הכל, אבל לא דרך האוזניים והעיניים.

 

[אלי ו.]

אולי יש כאן בעיה של שפה

האם את מתכוונת שהנשמה שומעת מוזיקה ורואה טלויזיה או שמה את מדברת על מושגים רוחניים? הרי לא תטעני שאדם שהוא במקרה עיוור יש לו נשמה פגומה.

 

[נאמן למקורות]

תשובות.

שכינה = הקב"ה. אמנם מלא כל הארץ כבודו והוא נמצא בכל מקום ובכל זמן, אבל ישנם מקומות <כמו בית כנסת או בכותל המערבי וכד'> ששם זה "ביתו". מוח - אוזניים וכד' איזה ערך יש להם ללא הנשמה? חתיכות בשר בלבד. הנשמה היא המפעילה של חתיכות הבשר ונותנת להם ערך מעשי.

 

[אלי ו.]

השכינה

הקב"ה הוא בלתי נתפס להגיון אנושי ולכן לעתים נשתמש במילים שונות לתאר אותו ובמילים האלה אנחנו יכולים איכשהו לדבר על תכונותיו. השכינה היא תואר המתאר את היחס בין ה' לאדם, ברור שה' נמצא בכל העולם אבל יש מקומות בהם קל יותר לאדם להגיע לדרגה רוחנית גבוהה יותר. הנשמה היא הניצוץ המבדיל בין אדם חי למת. הנשמה מאפשרת לנו מודעות, היא אינה חלק מהחושים שלנו. בקשר למוח, הפילוסוף פרופ' משה קרוי ז"ל כתב פעם ספר קצת מוזר בשם "הוכחות לוגיות בדבר קיומה של הנשמה". בספר הוא מדמה את הגוף הנשמה והמוח לשני אנשים המדברים בטלפון. אם במהלך השיחה מרכזת הטלפון נופלת אין זה אומר שהם אינם קיימים, מרכזת הטלפון רק מקשרת בין שניהם. בצורה דומה מציע קרוי להביט על המוח כמקשר בין הגוף לנשמה.

 

[יעקב מאיר]

שכינה ונפש

בס"ד שלום רב! לגבי שאלתך מהי השכינה, אביא בעז"ה ציטוט מדברי רבי חיים מוולאלז'ין זצ"ל, תלמידו הידוע והמובהק של הגאון מוילנא זצ"ל, וזה לשונו: "פירוש הפשוט של שכינה, היינו קביעות דירה, כמאמרם ז"ל מיום שברא הקב"ה עולמו נתאוה שיהא לו דירה בתחתונים, ועיקר קביעות דירתו יתברך שמו היה בירושלים, התגלות קדושתו בלי התלבשות לבושין". (נפש החיים, שער ב', פרק י"ז בהגהה). ולגבי שאלתך השניה, קודם כל צריך להבהיר שמה שאומרים שהנשמה היא זו שמרגישה, רואה ושומעת, אין הכוונה ממש למה שנקרא נשמה, אלא הכוונה יותר למה שנקרא נפש (ובאמת כדבריך, יש מקומות שכתוב שם נשמה, למרות שמתכוונים לנפש). אתה שואל מדוע לא ניתן לומר שהמוח הוא זה שמרגיש, שומע וכו', התשובה היא פשוטה, כי אם זה היה רק המוח, אז מה ההבדל בין אדם חי לאדם מת, הרי גם לאדם מת יש מוח, אם כן, מדוע הוא אינו מרגיש, שומע ורואה? אלא מכאן יש ראיה ברורה, שמי שפועל באדם (דרך המוח) זו הנפש, ומכיון שכשלא עלינו אדם נפטר, הנפש שלו יוצאת מהגוף, לכן במצב כזה הוא לא מרגיש ולא שומע ולא רואה, לפחות לא דרך הגוף הגשמי.

 

[א ו ש פ י ז]

תשובות לפי מה שזיכני הקב"ה ואני

מתפלל שלא אכשל, חלילה. הקב"ה , מלוא כל הארץ כבודו. הקב"ה ברא את העולם בשביל ישראל. ולכן ברא עולם ומלואו. עכשיו כביכול יש סתירה. הנה אני רואה שולחן. האם במקום שיש שולחן, אין, כביכול , הקב"ה. אלא שלצורך בריאת העולם הקב"ה, התחפש ומראה את עצמו שהוא כביכול עולם ומלואו. אבל כל העולם הוא דמיון, תחפושת, כי באמת הכל אלוהות. הקב"ה , בהופעה שלו כעולם, נקרא שכינה. כיון שמטרת העולם היא ישראל, אומרים ששכינה היא כלל נשמות ישראל, וכל נשמה ישראלית היא חלק אלוק ממעל. והנה אם נכתוב את האות עי"ן, החלק הגלוי הוא ע' והחלק הנסתר הוא י"ן. אם נכתוב כך את המילה עולם ונפריד בין הגלוי לנסתר, נקבל כך: ע ין ו ו ל מד מ ם החלק הנסתר של העולם, ניתן להרכיב ממנו את המילה דמיון. הפלא ופלא. ובאשר לשאילה השניה. הנשמה כאמור לעיל, היא חלק אלוק ממעל. וע"כ היא מסוגלת לראות מסוף העולם ועד סופו, ומאדם הראשון עד דור אחרון. אולם כאשר הקב"ה מכניס אותה בגוף, היא נאלצת לראות באמצעות העיין הגשמית, ולשמוע באמצעות האוזן הגשמית. יוצא אפוא, הפוך. העיין שלנו מסתיר לנו את הראיה האין סופית של הנשמה. האוזן הגשמית מסתירה לנו את יכולת השמיעה האין סופית. וכן הלאה. תחשוב על כך ...