שתי קושיות בעלמא
- פותח הנושא אטיוד5
- פורסם בתאריך
נראה שלא הבנת את ההתחכמות
(או שמא טעיתי?) קריזה אינה מילה ארמית. מסתמא אתה מכיר את הקריז שחוטפים המסטולים למיניהם כשחסרה להם מנת סם...). קריז - מופיעה גם בצרפתית וגם באנגלית (CRISIS). לעומת זאת, קריזה הקרובה לקריז דלעיל נהגית ונכתבת באוקראינית כך - CRIZA , ופירושה - התקפת זעם. ומכל מקום, זו אינה מילה ארמית.....
(או שמא טעיתי?) קריזה אינה מילה ארמית. מסתמא אתה מכיר את הקריז שחוטפים המסטולים למיניהם כשחסרה להם מנת סם...). קריז - מופיעה גם בצרפתית וגם באנגלית (CRISIS). לעומת זאת, קריזה הקרובה לקריז דלעיל נהגית ונכתבת באוקראינית כך - CRIZA , ופירושה - התקפת זעם. ומכל מקום, זו אינה מילה ארמית.....
א. ברמה העקרונית, אתה צודק:
בעלמא = בָּעולם (בתרגום מילולי); בעלמא - = ללא כוונה מיוחדת, סתם (מעין השאלה). ב. מילים שנשארו ארמיות גם בהופיען בעברית משמרות את האל"ף שבסופן. שים לב: אליבא - על לב, לדעת, לגבי... שינוי האל"ף לה"א קרה כאשר עברתו מילים ארמיות, ואז השמות שברובם היו ממין זכר בארמית (גוזמא, נוסחא, עסקא, טרוניא ועוד), הפכו בעברית למין נקבה: קופסה, עסקה, גוזמה, דוגמה ועוד. ואז ה"א זאת הפכה לתי"ו בנטייה: דוגמתי, עסקתו, דוגמות ועוד. אגב, ישנם שמות ארמיים שבמקורם היו נקביים, ובכל זאת יש בהם אל"ף בסופם (בעצם סיומת ארמית נקבית (תָא): שאילתא, אסמכתא, מתיבתא וגם הם ודומים להם עוברתו ונכתבים בעברית בה"א בסופם.
בעלמא = בָּעולם (בתרגום מילולי); בעלמא - = ללא כוונה מיוחדת, סתם (מעין השאלה). ב. מילים שנשארו ארמיות גם בהופיען בעברית משמרות את האל"ף שבסופן. שים לב: אליבא - על לב, לדעת, לגבי... שינוי האל"ף לה"א קרה כאשר עברתו מילים ארמיות, ואז השמות שברובם היו ממין זכר בארמית (גוזמא, נוסחא, עסקא, טרוניא ועוד), הפכו בעברית למין נקבה: קופסה, עסקה, גוזמה, דוגמה ועוד. ואז ה"א זאת הפכה לתי"ו בנטייה: דוגמתי, עסקתו, דוגמות ועוד. אגב, ישנם שמות ארמיים שבמקורם היו נקביים, ובכל זאת יש בהם אל"ף בסופם (בעצם סיומת ארמית נקבית (תָא): שאילתא, אסמכתא, מתיבתא וגם הם ודומים להם עוברתו ונכתבים בעברית בה"א בסופם.
אני מתנצל בפניך שכתבתי הרבה.
לתומי, סברתי שאם ההסבר מלוּוה בהדגמות, יקל עליך להבין, אך נראה שטעיתי. אסביר שוב, אך בקצרה. ישנם ביטויים שנותרו ארמיים גם בשפת הימיום שלנו, לדוגמה: בעלמא, מסתמא, רחמנא ליצלן, ודי לחכימא ברמיזא... מילים אלה נותרו בתבניתן הארמית, לכן אין משנים את האל"ף בסוף לה"א, לבל תיחשב המילה נקבית. האם רצית שגם חד גדיא ייכתב חד גדיה?
לתומי, סברתי שאם ההסבר מלוּוה בהדגמות, יקל עליך להבין, אך נראה שטעיתי. אסביר שוב, אך בקצרה. ישנם ביטויים שנותרו ארמיים גם בשפת הימיום שלנו, לדוגמה: בעלמא, מסתמא, רחמנא ליצלן, ודי לחכימא ברמיזא... מילים אלה נותרו בתבניתן הארמית, לכן אין משנים את האל"ף בסוף לה"א, לבל תיחשב המילה נקבית. האם רצית שגם חד גדיא ייכתב חד גדיה?
היי אטיוד, ברוך הבא לפורום
יאקים ענה לך תשובה עניינית, דבריו תואמים את התשובה של איתי, פשוט במילים אחרות. אם תקרא שוב את דבריו תגלה שהוא ערך הפרדה בין מילים שהגיעו מארמית אבל נקלטו בעברית כמילים עבריות לכל דבר (דוגמה, קופסה, סדנה, כורסה, טבלה – מילים עבריות לכל דבר ואין לנו חלופות אחרות עבורן) ומכיוון שנתפסו כנקבה (ולראייה, התנהגותן בנסמך – דוגמת, קופסת, סדנת וכו') החליטה האקדמיה לכתוב אותן בה"א, כדי שתהיה התאמה צורנית מלאה (למילים ממין נקבה בעברית), לבין מילים כמו "עלמא" שלא הפכו למילים עבריות (המילה העברית היא "עולם") והן משמשות רק בביטויים כבולים שנשאלו מהארמית כמות שהם. כיוון שכך, אין צורך "לגייר" את המילה "עלמא", היא פשוט לא מילה עברית אלא ארמית. בכל מקרה, גם אם לא הבנת את תשובתו או שהיא אינה מובנת לך, יש דרך להתבטא. בפורום הזה מכבדים את מי שהשקיע מזמנו לטרוח ולענות, והזלזול שלך אינו מקובל עליי. מכיוון שאתה חדש בפורום אני משאירה את ההודעה שלך הפעם; לתשומת לבך, הודעה בכותרת כמו שכתבת, שעוקצת אישית את הגולש, לא תישאר בפורום להבא. אתה מוזמן לקרוא את תקנון הפורום ואת כללי הכתיבה בו (יש קישור למעלה).
יאקים ענה לך תשובה עניינית, דבריו תואמים את התשובה של איתי, פשוט במילים אחרות. אם תקרא שוב את דבריו תגלה שהוא ערך הפרדה בין מילים שהגיעו מארמית אבל נקלטו בעברית כמילים עבריות לכל דבר (דוגמה, קופסה, סדנה, כורסה, טבלה – מילים עבריות לכל דבר ואין לנו חלופות אחרות עבורן) ומכיוון שנתפסו כנקבה (ולראייה, התנהגותן בנסמך – דוגמת, קופסת, סדנת וכו') החליטה האקדמיה לכתוב אותן בה"א, כדי שתהיה התאמה צורנית מלאה (למילים ממין נקבה בעברית), לבין מילים כמו "עלמא" שלא הפכו למילים עבריות (המילה העברית היא "עולם") והן משמשות רק בביטויים כבולים שנשאלו מהארמית כמות שהם. כיוון שכך, אין צורך "לגייר" את המילה "עלמא", היא פשוט לא מילה עברית אלא ארמית. בכל מקרה, גם אם לא הבנת את תשובתו או שהיא אינה מובנת לך, יש דרך להתבטא. בפורום הזה מכבדים את מי שהשקיע מזמנו לטרוח ולענות, והזלזול שלך אינו מקובל עליי. מכיוון שאתה חדש בפורום אני משאירה את ההודעה שלך הפעם; לתשומת לבך, הודעה בכותרת כמו שכתבת, שעוקצת אישית את הגולש, לא תישאר בפורום להבא. אתה מוזמן לקרוא את תקנון הפורום ואת כללי הכתיבה בו (יש קישור למעלה).
לגבי עלמא
1) צורת הרבים בארמית: עלמיא. 2) כבר העיר יאקים שמילים שנותרו ממין זכר השאירו אותן באל"ף (אם כי אפשר להשמש גם בכתיב הארצישראלי בה"א). הסיבה שהמילה עלמא לא עוברתה (ולכן אין לה יידוע, ולא צורת רבים עברית), היא שיש כבר בעברית מילה מתאימה: עולם. המילה עלמא אינה מופיעה אלא בבטויים מהארמית. כך גם דיומא= של היום, אליבא= על לב (עניינית: על פי), ואין צורך לעברת מילים שיש להן חלופה עברית מצויינת, ושמופיעות אך ורק בניבים ובביטויים.
1) צורת הרבים בארמית: עלמיא. 2) כבר העיר יאקים שמילים שנותרו ממין זכר השאירו אותן באל"ף (אם כי אפשר להשמש גם בכתיב הארצישראלי בה"א). הסיבה שהמילה עלמא לא עוברתה (ולכן אין לה יידוע, ולא צורת רבים עברית), היא שיש כבר בעברית מילה מתאימה: עולם. המילה עלמא אינה מופיעה אלא בבטויים מהארמית. כך גם דיומא= של היום, אליבא= על לב (עניינית: על פי), ואין צורך לעברת מילים שיש להן חלופה עברית מצויינת, ושמופיעות אך ורק בניבים ובביטויים.
צהרים טובים:
את נימוקי האקדמיה תוכל לקרוא בקישור הנלווה להודעה זו (אם כי מן הסתם הם דנו בכך ביתר פירוט, ועלה על שלחנם בשעת הדיון, יותר ממה שעלה לאתרם). לגבי הערתך בנוגע ל"השחתת" הציבור הכותבים "בעלמה", זהו כאמור כתיב הארצישראלי הקדום, אמנם כמובן רוב הכותבים אינם מודעים לכך, וכנראה הנטייה לכתוב בה"א אינה אלא מתוך חוסר היכרות עם הצורה הארמית הבבלית (מלבד במקומות שיש בהם משחק מילים מכוון עלמא-עלמה).
את נימוקי האקדמיה תוכל לקרוא בקישור הנלווה להודעה זו (אם כי מן הסתם הם דנו בכך ביתר פירוט, ועלה על שלחנם בשעת הדיון, יותר ממה שעלה לאתרם). לגבי הערתך בנוגע ל"השחתת" הציבור הכותבים "בעלמה", זהו כאמור כתיב הארצישראלי הקדום, אמנם כמובן רוב הכותבים אינם מודעים לכך, וכנראה הנטייה לכתוב בה"א אינה אלא מתוך חוסר היכרות עם הצורה הארמית הבבלית (מלבד במקומות שיש בהם משחק מילים מכוון עלמא-עלמה).
שוב תודה. על הקישור.
הנימוק שהבאת קודם (קיימות מילים דומות בעברית) נשמע לי הגיוני אך לא מופיע בנימוקי האקדמיה. למעשה לא מצאתי שם שום נימוק מדוע דוגמא הופך לדוגמה אבל דווקא לא הופך לדווקה ואילו עלמא יוכל, ברצותו, להפוך או לא להפוך. הרי הם לא טוענים שקופסא הארמי ודוגמתו (חח) הם לשון נקבה בארמית. בעצם, הם אומרים, שזה צורת יידוע. זאת ועוד, בספרות חז"ל חלק מהמילים האלו מופיעות בלשון זכר - עסקא, עובדא, פיסקא. הם רק טוענים שצליל ה- A בסןף הוא אינדיקטור לנקבה בעברית ועל שום כך נכתכבם ב ה'. ולאיזה כתיב ארצישראלי קדום אתה מתכוון? אולי לארמית הארץ-ישראלית המוזכרת בקישור? הארמית הזאת איננה קדומה כלל ועיקר. וכי מצינו במקורות "עלמה" בהוראת עולם או "בעלמה" בהוראת סתם? תראה איזו השחתה הם עשו - לא רק שלקחו מילה זכרית כמו עסקא והפכוה לעסקה - הם גם ערכו לה ניתוח לשינוי מין! למה המילה הלא-נקבית דווקא תישאר ב-א' ואילו המילה הלא-נקבית עסקא תיכתב ב-ה' ועוד תשונה מיניותה?
הנימוק שהבאת קודם (קיימות מילים דומות בעברית) נשמע לי הגיוני אך לא מופיע בנימוקי האקדמיה. למעשה לא מצאתי שם שום נימוק מדוע דוגמא הופך לדוגמה אבל דווקא לא הופך לדווקה ואילו עלמא יוכל, ברצותו, להפוך או לא להפוך. הרי הם לא טוענים שקופסא הארמי ודוגמתו (חח) הם לשון נקבה בארמית. בעצם, הם אומרים, שזה צורת יידוע. זאת ועוד, בספרות חז"ל חלק מהמילים האלו מופיעות בלשון זכר - עסקא, עובדא, פיסקא. הם רק טוענים שצליל ה- A בסןף הוא אינדיקטור לנקבה בעברית ועל שום כך נכתכבם ב ה'. ולאיזה כתיב ארצישראלי קדום אתה מתכוון? אולי לארמית הארץ-ישראלית המוזכרת בקישור? הארמית הזאת איננה קדומה כלל ועיקר. וכי מצינו במקורות "עלמה" בהוראת עולם או "בעלמה" בהוראת סתם? תראה איזו השחתה הם עשו - לא רק שלקחו מילה זכרית כמו עסקא והפכוה לעסקה - הם גם ערכו לה ניתוח לשינוי מין! למה המילה הלא-נקבית דווקא תישאר ב-א' ואילו המילה הלא-נקבית עסקא תיכתב ב-ה' ועוד תשונה מיניותה?
שלום אטיוד
1) נראה לי שהפיכת המין לנקבה קדם להחלטת האקדמיה. ציבור הדוברים נטה להתייחס אל המילים קופסא ודוגמא כאל נקבה, ובעקבות כך החליטה האקדמיה ללשון על צורת הנקבה העברית בה״א, לעומת זאת דווקא אינו שם עצם ואין מתייחסים אליו כאל נקבה. 2) בכתיב הארצישראלי אכן הכוונה לארמית הארץ-ישראלית. ובפיוטים הקדומים ובמדרש תוכל למצוא גם מעט מהכתיב "עלמה" במשמעות עולם (אם כי עלמא נפוץ יותר אף בתלמוד הירושלמי). 3) מה שכן הפתיע אותי קצת היא העובדה (העובדא) שהאקדמיה ללשון החליטה שחייבים לכתוב "בר-קיימה" בה״א (כדרך הכתיב של ארץ ישראל כפי שמופיע בכתבי היד המדוייקים של המשנה), אף על פי שהכתיב "בר-קיימא" הוא הנפוץ בציבור, ואף על פי שמדובר במילה המשובצת בביטוי ממקור ארמי, ומאי שנא דווקא?
1) נראה לי שהפיכת המין לנקבה קדם להחלטת האקדמיה. ציבור הדוברים נטה להתייחס אל המילים קופסא ודוגמא כאל נקבה, ובעקבות כך החליטה האקדמיה ללשון על צורת הנקבה העברית בה״א, לעומת זאת דווקא אינו שם עצם ואין מתייחסים אליו כאל נקבה. 2) בכתיב הארצישראלי אכן הכוונה לארמית הארץ-ישראלית. ובפיוטים הקדומים ובמדרש תוכל למצוא גם מעט מהכתיב "עלמה" במשמעות עולם (אם כי עלמא נפוץ יותר אף בתלמוד הירושלמי). 3) מה שכן הפתיע אותי קצת היא העובדה (העובדא) שהאקדמיה ללשון החליטה שחייבים לכתוב "בר-קיימה" בה״א (כדרך הכתיב של ארץ ישראל כפי שמופיע בכתבי היד המדוייקים של המשנה), אף על פי שהכתיב "בר-קיימא" הוא הנפוץ בציבור, ואף על פי שמדובר במילה המשובצת בביטוי ממקור ארמי, ומאי שנא דווקא?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.