שתי פנים

foxy26

New member
שתי פנים

"תעשה לי טובה, תתרחק ממני!" אני מישירה אליו מבן שלא משתמע לשתי פנים אך הקרביים שלי מתהפכות, קח אותי, בכח, חזק! אחוז בצווארי ובמתני, משוך אותי, טרוף את גופי. כל כך הרבה זמן שלא אחזו בי כך, בלהט ורעב. כל כך הרבה זמן עבר מן הפעם האחרונה שנשרפנו מתאווה... אתה מתרחק, בצייתנות ודממה. הנשמה שלי צועקת, לאן?! הלב שלי מתכווץ, אני יודעת שגאוותי לא תניח לי להתרפס ולבקש אהבה. מרגישה את הלמות ליבי בין רגלי. עוצמת עיני ומדמה אותו מתנפל לעברי, מועך אותי אל מול הקיר, מפשיל את מכנסי וכובש את גופי ללא התחשבות, בהתנצחות, בכעס... כמעניש אותי עד שיגיע לסיפוקו. פוקחת את עיני ומביטה בו, ישוב על הספה בוהה במכשיר הטלוויזיה בעיניים זחוחות. ואני... כבר הפסקתי לנסות...
 

bugbuster

New member
או במילים אחרות, מהו מקומן של

פנטזיות. כתיבה מעולה. תדה.
 
הריחוק מעצמנו.

איך לפעמים אני מתעקשת. מחזיקה את גאוותי בחוץ ומתפרקת מבפנים. כל תאוותי, להתפרק לחתיכות גחליליות שעפות בהכנעה בכל החדר. זה בסדר. זה בסדר! זה בסדר? מוכר לי מדי...
 
למעלה