שתי פנים

שתי פנים

אני מתגוררת כעת אצל ההורים(החרדים כמובן), ובזמן האחרון אני מרגישה שאינני מעוניינת להיות מוגדרת כדתית , -והחצאית מגידה אותי מאוד,
אי לכך שקלתי לעבור למכנסיים אך אני מודעת שהם יקבלו שבץ אם אעשה זאת ולא יאפשרו את מגוריי בדירתם( ואני מוכרחה, כלכלית אין לי יכולת ואפשרות להחזיק את עצמי כרגע)
האופציות שנשארו הן: או לחכות ולחכות ולחכות....עד שאעזוב את הבית.
או להחליף את מלבושי במקום כלשהו מחוץ לבית בצאתי ובבואי(דבר שנראה קצת מגוחך ומעיק)
האם משהי עברה חוויה שכזו וכיצד מתמודדים?
נ.ב. הסיבה היא לא הרצון למכנסיים יפות(להפך אני מחבבת חצאיות אך לצערי במדינתנו רק חצאית מיני ממש לא תגדיר אותי כדתית ) אלא הצורך להיות משהי חופשיה ולא מוגדרת, בפרט שאין התאמה בין הלבוש לבין הדעות)
 

nini132

New member
אז בת כמה את?

או שאת כבר בגיל שבו קוראים לך גברת ולא מנומס לשאול?


ברוכה הבאה זה דבר ראשון, קפה ועוגה יוצעו בהמשך (?)
עבודה יש, לימודים, השכלה? אחד מהם?
אין באפשרותך לשכור דירת עם שותפה במקום רחוק מהעין?

והכי חשוב זה לאט לאט, תתקדמי בעדינות ואולי לא תהיו חייבים לשבור את הכלים

זה היה ארוך
בהצלחה
 
שלום לך

מכירה את התחושה הזו, שאיזשהו בגד מגדיר את כל כולך. אני יודעת שזה מעצבן ומציק נורא.
איני יודעת מה גילך והאם באפשרותך לעבוד ולממן את עצמך שזו בוודאי האפשרות העדיפה, כל עוד זה לא קורה את יכולה להחליף בגדים אבל רצוי לזכור שתמיד קיים הסיכוי שעוף השמיים יוליך את הקול, ובדרך כלל יותר גרוע לגלות את הדברים האלו משמועות...
אם בכל זאת זו הבחירה שלך, ממליצה ללכת על שיטת השכבות (מכנס ועליו חצאית מקסי פשוטה, גופיה ועליה סוודר וכד' כך שההתעסקות סביב ההחלפות תהיה מינימאלית.
 
יש גם מעבר לחצאית

החולצה: צמודה, מחשוף, שרוול, צבע
איפור, עגילים, צבע שיער, תסרוקת.
וגם החצאית, מסמנים שיוך מגזרי.
חצאית מיני קצרצרה וחולצת בית יעקב... צועקים שמשהו פה לא מתחבר.
 
מחכים לעצמאות ואז עושים מה שבא לך.

אני ממליץ לא להכנס למריבות עם ההורים. אחרת החיים יכולים להסתבך הרבה יותר.
תעשי כל מה שאת יכולה כדי להבטיח לך עתיד של עצמאות כלכלית.

בהצלחה,
ואגב,
לא משנה מה - אל תתחתני.
 
תודם לכם, יש אנשים נחמדים באמצע הדרך..

אני בת 23, סטודנטית, במצב שאין לי אפשרות לעבוד(מתנדבת למען מלגות אך עדין זה לא מתחיל להספיק)הם משלמים על הלימודים (עם תנאים כמובן..)...ואת כל צרכייי האחרים.
אפילו מגורים במעונות המכוערים של האוניברסיטה נראים לי כדירת פאר
כבר כמה שנים שאני לובשת שמלות קצרות ומתחת חצאית נשלפת...אבל אני עדין מוגדרת כדוסית. את המיני ניסיתי אך הפסקתי משום הזילות( ללא קשר לדת)
וההגדרה הזו מעיקה מאוד.
שיטת השכבות עובדת רק לגבי חלק הגוף העליון ,בהתחשב בכך ששנים לא לבשתי מקסי, זה די יראה מחשיד .
בכל מקרה- תודה , נראה לי גם על פי התשובות שעדיף לחכות עד היום בו תהיה לי יכולת כלכלית...(אפילו קניית אוטו תנחיל לי אולי מקום פרטי ..-רעיון שעלה בדעתי כעת) גם אם זה ייקח לצערי כמה שנים טובות
 

nini132

New member
אז לאט לאט

תכווני לעצמך מטרה (להיות חופשיה למשל זו מטרה נאצלת)
ואת הדרך תכבשי צעד אחרי צעד,
מעונות סטודנטים זה יכול להוות קרש קפיצה נחמד,
גם אם אלו מעונות שמוגדרים לדתיים, או מקום חילוני, זאת התחלה,
רכב כמובן שיתן מגוון אפשרויות נרחב, שכירת דירה בסופו של תואר או קודם.
מה שחשוב זה כמובן לא לעשות צעדים פזיזים ולזכור כמו שאמרו - שמתישהו הם ידעו, עדיף שזה יבוא ממך מאשר שיחה אנונימית מדורש טובתך שראה אותך במכנסיים איכשהו בחור נידח בקצה עולם (ולא תאמיני באילו מקומות מוזרים את עלולה להיתקל בשכנה או במורה מהסמינר)
 
היי, תגידי תודה

רבים מאתנו היו מתחלפים איתך.
מגורים אצל הורים שגם עוזרים במימון לימודים?
 
קיבלתי את הרושם

שאם הם ידעו מה מצבה הם יפסיקו את העזרה הזו, זה לא שונה מהרבה מקרים אחרים שבהם יש להורים אפשרות לעזור אבל הם לא עושים זאת בגלל היציאה בשאלה.
אז תודה על העזרה שלהם- כן, אבל להתחלף איתה? (או שלא הבנתי את כוונתך:) )
 
למעלה