שתי סוגיות on my mind

[ESPN]

שתי סוגיות on my mind

1. אומרים פלייאוף או פלייאופס? זה משגע אותי כל שנה מחדש. מצד אחד, פלייאופס נשמע לי יותר נכון ויש גם את הנאום המפורסם של "פלייאופס???! אר יו קידינג מי??!!! פלייאופס??!", מצד שני תמיד מדברים על "פלייאוף סקדואל" וגם כשאני כותבת בעברית "פלייאופס" זה נראה ממש מוזר...

2. אהדה של שתי קבוצות. זה אפשרי? עולה מהפורום שיש פה יותר מבן אדם אחד שמגדיר עצמו כאוהד של יותר מקבוצה אחת. עכשיו, אני מודה שלי, למשל, יש פינה חמה מאוד בלב לרדסקינס מכל מיני סיבות שפרטתי פה יותר מפעם אחת, אבל אני חושבת שאני תמיד אעצר צעד אחד לפני שאני אגדיר את עצמי "אוהדת של הרדסקינס". בקיצור, סתם, מעניין אותי מה הקטע עם זה. בכלל, נדמה לי שבNFL יש אצל יותר אוהדים עניין של "קבוצה שנייה" מבענפים אחרים, אבל אולי זה רק נדמה לי.

 

[אביתר הכהן]

ליעל ועמרי ולשאר התוהים..

ה"אשם" הוא חוסר הנגישות והרציפות:
תודעת הפוטבול שלי נולדה עם ה BEARS של 85(הסיפור שלהם,ובעיקר הקטע של ה"FRIDGE PERRY"-היה "גדול" מספיק שיחלחל גם לילד בן 10 בפינה נידחת של הגלובוס).
ומכיוון שבימים ההם נגישות רציפה ל NFL אין - המעורבות שלי כאוהד הסתכמה במעין זהות כללית...
זה איפשר לי ב"תחנה" הבאה שבה יצא לי להיחשף לליגה להתחבר לקבוצה אחרת שעשתה אז גלים - ה REDSKINS של ה"PIGS" (גם בגלל אלמנטים בסגנון המשחק שהשיקו למה שאהבתי ב BEARS, וגם בגלל היריבות המשותפת מול דאלאס).
מכיוון שגם אז רמת הנגישות הטכנית לליגה איפשרה לי רק לאהוד "מרחוק" - גם הרומן הזה לא התפתח ל"חתונה".
וכך,
כשהתחלתי,לפני 7 שנים לערך,לעקוב באופן סדיר אחרי הליגה -הבחירה ב"מי לאהוד" נעשתה באופן שבו בחירות מהסוג הזה נעשות בגיל הזה: מאד מנומק - ברם,כולל בתוכו משהו מרוחק...
[לכן אגב, אני יותר מהכל אוהד של ה MANNING(ה' הידיעה מבהירה במי מהאחים מדובר,כן?) > הכי מנומק שיש...]
ואם לתת אלגוריה טובה ללמה ה RAIDERS - התשובה היא: בדיוק מאותן סיבות ששחקן ה NBA שהכי אהבתי(בפעם האחרונה שעקבתי..) היה דניס רודמן.
[אני אוהב את הקטע החתרני מול הפוזה העיסקית המלוקקת, ככה שכשחושבים על זה היה יכול להיות תפור עלי להיות אוהד GB ה"סוציאליסטים" - רק שפה בדיוק נכנס הקטע שעדיין מאפשר לי לראות בעצמי אוהד BEARS > אין סיכוי שאבחר בנמסיס של הקבוצה שתודעת הפוטבול שלי נצרפה בצילה..(זה,והמדים גבנ"צ/קיא האלו..

)]
ומכיוון שלא שוכחים אהבה ראשונה(אא"כ מתחתנים איתה כמוני..) - בדיוק כמו הריידרס והברס,גם לשאלת "מי שחקן הNBA שלך?" אני אתנדנד בין מיסטר רודמן לד"ר ג'י..

 

[omrili77]

אז אתה בכלל אוהד 4 קבוצות?!

פששש, חיים קלים עשית לעצמך, הסיכוי שהקבוצה שלך תגיע לפלייאוף גדול פי 4 משלי...

אבל ברור לך שאתה לא יכול להתייחס לכולן כ-"אנחנו" ו-"שלנו" כי אף אחד בחיים לא יבין למי אתה מתכוון (אני באופן כללי נגד השימוש במונחי שייכות לקבוצות, כשהחריגים הם קבוצות כמו גרין ביי, ברצלונה, הפועל קטמון ו/או הפועל אוסישקין שבהן ייתכן שאכן יש לך שייכות כשלהי לקבוצה, למרות שאני מודה שמתפלק לי לעתים)

 

[omrili77]

אגב, Hogs, לא Pigs

 

[omrili77]

בעברית נהוג להגיד פלייאוף

באנגלית זה פלייאופס, כי זאת סדרת משחקים אז זה ברבים.
הסיבה שאומרים playoff schedule ולא playoffs schedule (וכנ"ל playoff team ולא playoffs team) היא הסמיכות.
זאת בעיה שאני נתקל בה הרבה בעבודה, לישראלים יש בעיה עם סמיכות באנגלית מכיוון שהיא עובדת אחרת מעברית. בעברית, צורת הרבים נשארת גם כשהיא הופכת לשם תואר. באנגלית שם התואר יהיה ביחיד.
כך, לדוגמה, רשימה של users תהיה user list ולא users list, וכד'

 

[ESPN]

ידעתי שאפשר לסמוך עליך עם סוגיות לשוניות

לגבי הסמיכות באנגלית, אני מניחה שזה מסוג הדברים שבאינסטינקט מי שיודע אנגלית אומר נכון בלי לחשוב על חוקי הסמיכות ומי שלא מתחיל להסתבך. אז עכשיו יש לי גם את ההסבר למה.

 

[kibibo1]

לגבי פלייאוף

לא חושב שזה באמת קשור לעברית או אנגלית
כי גם בארה"ב לפעמים אומרים ככה ולפעמים ככה...
אני חושב שזה יותר קשור להקשר ואם מדובר ברבים או יחיד , לדוגמא
\ playoff picture
new england is a playoff team
שכן הכוונה לאירוע הכולל שהוא תחרות הפלייאוף בניגוד למשחקי הפלייאוף

playoffs sechdule /which team will make it to the playoffs
אולי יש בנמצא מורה לאנגלית ?

 

[omrili77]

אבל זה בדיוק מה שכתבתי...

 

[underdog36]

דעתי

לגבי השאלה הראשונה קיבלת תשובה יותר טובה ממה שאי פעם אדע לייצר.

בשאלה השנייה, אני לא חושב שאפשר ממש לאהוד שתי קבוצות. אני מניח שכולם כבר יודעים כאן שאני אוהד של גרין ביי. חוץ מהם אני ממש בעד הסטילרס, וכל משחק שאני רואה שהם משתתפים בו אני בעדם ומתלהב מהם בכל מהלך טוב או מתאכזב ממהלך גרוע. אבל לעולם אני לא אגיד שאני אוהד הסטילרס, ולא אשתמש במושגים כמו "אנחנו" או "שלנו" וכו' כמו שאני נוטה להגיד על גרין ביי. מבחינתי הם הקבוצה השנייה שלי, אבל אני לא אוהד שלהם.
לדעתי אפשר לאהוד רק קבוצה אחת, וגם אי אפשר להחליף קבוצה שאוהדים.

ועכשיו יש לי דוגמא אפילו יותר קיצונית. חבר שלי, מיודענו roei90210, שהוא במקרה חבר ילדות שלי והחבר הכי טוב שלי גם היום, שיחק בקבוצת חיפה אנדרדוגס, מה שגרם לי להתחיל לאהוד אותם וגם להצטרף לשחק איתם לשנתיים וחצי. לפני העונה שעברה הוא עזב את האנדרדוגס והקים קבוצה בצפון, הנורת'ן סטארס.
במובן מסויים, מתבקש שאני אהיה אוהד שלהם, הם מאיזור נהריה, עיר מולדתי, החבר הכי טוב שלי הקים אותה ויש גם כמה שחקנים טובים שאני מכיר שהיגרו מהאנדרדוגס לצפון.
אבל לא, הקבוצה שלי היא חיפה אנדרדוגס! כמובן שהסטארס הם מספר 2 שלי, ואני בעדם בכל משחק (שהם לא נגד חיפה), עוקב ומשתדל לבוא לעודד (באמת לעודד, לא רק לצפות!). אבל בפעמים שהם משחקים נגד חיפה אני מתנצל בפני רועי, מאחל לו הצלחה, ומעודד את חיפה! אין מה לעשות...
נראה לי שהדוגמא השנייה מבהירה את הנקודה, לפחות לפי השקפת העולם שלי.

 

[aditeman]

לאהוד כמה קבוצות...

אני דווקא לא מסכים - אולי בגלל שאני אוהד של שתי קבוצות.
כן, חייבת להיות אהדה אמיתית ורצינית ביותר לקבוצה מסויימת, אבל לדעתי "אהדת משנה" חשובה, אחרת מאבדים עניין, נניח בפלייאוף, ברגע שהקבוצה שלך בינונית ומטה, ובטח אם זה המצב לאורך שנים.
כן, צריך להישאר נאמנים גם בזמנים קשים, אבל הבעייה מתרחשת רק בהתמודדות בין מספר קבוצות אהודות - בכל זמן אחר אין בעייה להיות אמביוולנטי.

אני, למשל אוהד של גרין ביי ושל דאלאס. מה לעשות, סבא שלי לימד אותי כל מה שאני יודע על ספורט והוא היה אוהד של הפאקרס (גדל בזמנים של לומברדי). אבל בתור ילד קטן בשנות השמונים המוקדמות, הפאק לא היו טובים והיה ראנינג באק בדאלאס שנורא אהבתי - טוני דורסט, אז בתור ילד נהייתי אוהד של הקאובויז. לצערי, בהמשך שנות השמונים, שתי הקבוצות נהיו גרועות ביותר, אבל אז הגיעו ג'ימי ג'ונסון וטרוי אייקמן לדאלאס והגיע מי אם לא ברט פארב לפאקרס. לצערי, אני נאלץ לסבול את הדרמות של תקופת רומו, אבל לפחות קיבלתי קצת נחלה עם ארון רודג'רס והאליפות לפני שנתיים. מעט מאד פעמים קרה ששתי הקבוצות נפגשו כשהניצחון היה חשוב לשניהם, ואז לא היתה התלבטות. קצת פחדתי השנה, כי אם דאלאס היו מנצחים ביום ראשון, היה סיכוי לפגוש את גרין ביי בסיבוב השני (למרות שעם רומו, כנראה שלא באמת היה סיכוי . בעיקרון, במקרה כזה, אני "יותר" אוהד של גרין ביי, אז כנראה שהייתי "בעד" גרין ביי, למרות שזה חרב פיפיות - בכל מקרה קבוצה שלי עולה וקבוצה שלי מפסידה, אבל בהינתן ההסתברויות, זה שקבוצה שלי עולה זה בהחלט חיובי . דווקא בגלל ששתי הקבוצות ב-NFC, אין בעייה שהן תיפגשנה, למשל, בסופרבול, אז כאן נחסכה לי בעייה.

איפה היתה בעייה גדולה? במעבר של פארב למינסוטה. ואז נשאלת השאלה - מה אתה יותר, אוהד של קבוצה או של שחקן. במקרה הספציפי הזה, אני, כמו אוהדים רבים אחרים של הפאקרס, יצאתי פופוליסט ונוכל. כן, באותה שנה הייתי בעד מינסוטה (קבוצה שאני באופן כללי לא ממש סובל). מה לעשות? הלכתי יד ביד עם ה-gunslinger המהיר ב-NFC North במשך רוב חיי והייתי מת שהוא יסיים עם דרמה של הקולנוע האמריקאי. כן, אני קצת מתבייש בזה, אבל לפעמים הולכים אחרי הלב ולא עם ההגינות

לגבי הסמיכות של הפלייאוף, עמרי צודק, רק שסמיכות באנגלית מורכבת לעיתים, ואפילו עם ה-user ו-users שהוא הציג יכולים להיות מקרים בהם דווקא צריך את הרבים של המילה (או פשוט ויכוח בין מומחים או אמריקאים/בריטיים וכד').

אדי

 

[PACK PACK]

אני לא יכול שלא להסכים איתך. כי ככה אתה מרגיש

אבל, לאהוד קבוצה כדי לא לאבד עיניין, זה נראה לי כמו לאהוד את הקבוצה הכי טובה כדי לא להתבאס,
או להאמין באלוהים כי זה עוזר ברגעי משבר.
לא אוהדים או מאמינים במשהו לצורך מטרה.
לטעמי, אהדה היא מכל הלב. הלב לא יכול להיות מחולק לחלקים.
אני יודע שאני קטנוני ונתפס למשהו אחד שכתבת, אבל כזה אני...

 

[gretzky3]

לא אפשרי

תחשבי על אוהדים מענפים אחרים, אם אתה אוהד קבוצה מסויימת במקור ואז עובר לאהוד קבוצה אחרת זה מה שנקרא bandwagoninng
יש קבוצה שאתה אוהד ויש קבוצות אחרות שאולי אתה מחבב והיית רוצה לראות אותם מצליחים (אבל לא על חשבון הקבוצה שלך)

 

[kibibo1]

כמה קבוצות

בתור אוהד של שתי קבוצות (בילס וברס) בפוטבול
ואוהד של קבוצה אחת בכל ספורט אחר בו אני מתעניין
אני חושב שזה באמת קשור (כמו שאביתר ציין) לנגישות וחוסר הנגישות לצופים המבוגרים יותר .
בשנות השמונים כשביקרתי בשיקגו אז ישר נקשרתי לקבוצה המקומית מה גם שדובים מאוד קרובים לליבי מפאת חוסר בטכנולגיה ויכולת צפיה הקשר התרופף .
ובאמצע שנות התשעים ליבי יצא לקבוצת הלוזרים מבופאלו שמאוד הזכירו לי את קבוצת הלוזרים הפרטית שלי (הפועל פ"ת),ומאז אני אוהד גם אותם .
אני חושב שמה שמאפשר את הדואליות הזאת , זה שהקבוצות נפגשות לעיתים מאוד מאוד רחוקות , משחקות בחטיבות שונות והסיכוי שייפגשו למשחק משמעותי קלוש ביותר.

 

[Yo-man]

מסכים עם הנגישות, אבל מכיוון אחר

בגלל שאנחנו לא גרים במדינה בה משחקים פוטבול מקצועני, קל לנו לאהוד מרחוק ולהחליף זהויות וקבוצות מועדפות.
אני לא חושב שיש ישראלי שאוד 2 קבוצות כדורגל ישראליות, כי זה כאן. כי הקבוצה שלך קרובה אליך פיזית (גם אם אתה גר באילת ואוהד את קרית שמונה) מה גם שבליגות הכדורגל והכדורסל בארץ אין הרבה שינויים ובטח שלא קיצוניים, לכן אין לנו את הסוגיה של להחליף קבוצה בגלל שחקן שעבר.

כשרק התחלתי לראות פוטבול היתה לי פינה חמה בלב לפיטסבורג (לא נעים להגיד את זה בקול, אבל קורדל סטיוארט היה השחקן שהכי נהניתי לראות), ולקח לי עונה או שתיים להתמקד בפילדלפיה. כיום לא אכפת לי מפיטסבורג בכלל, אבל עד לא מזמן אם לפילי לא היה יום טוב, הייתי מוצא נחמה אם לסטילרס כן היה.

יש לי חברים שאם הקבוצה שלהם לא משחקת, לא מענין אותם בכלל לראות משחקים. הם אוהדים אמיתיים. אוהד פילי אמיתי אמריקאי כנראה לא יגלה הרבה עניין בפליאוף. אני לא שם. אני אוהד פוטבול, ובתוך הענף הזה אוהד את פילדלפיה. כשהם לא משחקים יש לי עוד הרבה מה לראות

 

[eran113]

מסכים

אני מאוד מסכים שלמרחק יש השפעה על הנושא.
אני חושב שמי שאוהב קבוצה, אהדה אמיתית, לא יכול לאהוד באותה ליגה עוד קבוצה. זה פשוט לא עובד ככה בספורט. אני חושב שמי שאוהד שתי קבוצות לא אוהב אף אחת מהן ברמה של אוהד שמעודד קבוצה אחת.
אתה כן יכול לא לאהוב קבוצות מסויימות, מכל סיבה שהיא, ואז לעודד קבוצות אחרות שמשחקות נגד אותה קבוצה.

לדוגמא ב NBA אני אוהד של אורלנדו וממש לא אוהב את מיאמי ולכן ב 2 סדרות הגמר האחרונות אהדתי את הקבוצות שהיו נגדם.

 

[gretzky3]

תכלס

אם לא מראים משחק של הסיהוקס אני לא רואה כמעט משחקים

 

[aditeman]

יש מצב שזו באמת הסיבה

כשאני חושב על זה, אני אוהד יותר מקבוצה אחת ברוב ענפי הספורט האמריקאי, אבל בכדורגל הישראלי, אני אוהד רק את מכבי חיפה (לא שאני יותר מדי עוקב אחרי כדורגל...)

גדלתי בפורטלנד ולא היו לנו קבוצות ביתיות, חוץ מהבלייזרס ובאמת אני די רק אוהד של הבלייזרס בכדורסל (למרות שבימי ה-Bad Boys, מאד אהבתי את אייזייאה תומס והייתי בעד הפיסטונס, אבל זה די חלף לי).
כנראה שאם לא חיים בסביבה של אהדה עיוורת לקבוצה מסויימת (כמו ברוב ערי ה-NFL), אז לא מרגישים את אותה קנאות לקבוצה.

אבל -
1. אני מרגיש אוהד אמיתי של הספורט (בעיקר פוטבול) ולכן אני אוהב לראות כמעט כל משחק ובדרך כלל בוחר קבוצה להיות בעדה כדי לתת לזה יותר עניין (ובאמת קשה לי לראות משחקים בין שתי קבוצות שלא מעניינות אותי ושאין להן השפעה על הליגה - נניח טנסי נגד קרוליינה או משהו כזה).
2. אני ללא ספק אוהד אמיתי של הקבוצות שאני אוהד, כי אני מרגיש שמחה עזה כשהם מנצחים ודיכאון עמוק כשהם מפסידים.
3. במשחק כמו בייסבול, שבו אני כבר לא "אוהד אמיתי" כמו שהייתי עד לפני כמה שנים, אני כנראה אוהד אמיתי לקבוצות שאני אוהד, כי אני כמעט אך ורק יכול לצפות במשחקים שלהם. נניח, העונה בכלל לא צפיתי בוורלד סיריס, כי לא היה לי שום דבר עבור אף אחת מהקבוצות. לעומת זאת אם המטס, הברייבס, או היאנקיס משחקים בעונה הרגילה, אני שמח לראות.

לא יודע אם זה תרם משהו לדיון, אבל למה לא

אדי

 

[PACK PACK]

אז איך הרגשת בגמר ה-NBA שך 1990?

הבד בויז ניצחו את פורטלנד.

 

[ranatz]

איך אוהדים שתי קבוצות?

אני חולה ניינרס כבר 25 שנה. אבל, אני גם מעריץ שרוף כמו ילדה בת 16 של טום בריידי (גם את, לא ) ומטבע הדברים רוצה בהצלחת הפאטס. אז אני אוהד שתי קבוצות-הניינרס הם הקבוצה שלי בNFC והפאטס בAFC. אני מודה שאם הן ייפגשו בסופרבול אהיה קרוע לגזרים

 

[Ori L88]

קבוצה אחד שאני ממש אוהד

שאלה האיגלס , אוהד ברמה שכל מוטיבציות הפוטבול שלי יורדת כאשר הם מפסידים ולא רלוונטים.
ויש קבוצות שאני מחבב שכל פעם משתנות שבתכלס יותר קשורות בשחקנים , למשל מפרגן למינסוטה כי אדריאן פיטרסון מדהים.
מחבב גם את הרייבנס כי אני אוהב את אד ריד טראל סאגס וריי לואיס.
קו אדום זה קבוצות מתוך הבית , קשה עד בלתי אפשרי לפרגן לקאוביוס או לג'יאנטס. הרדסקינס היו לא מזיקים מאז שהתחלתי להתעניין(2004) אבל עכשיו שRG3 הולך לחסל את האיגלס בעשור הקרוב אני בטח אפתח חוסר חיבה גם כלפיהם.