שתיקות והפתעות
חוזרת אליכם ...
אחרי שקראתי את כל התגובות ועיבדתי אותן ביני לבין עצמי יזמתי שיחה עם בעלי והוא שמח מאוד לקראתה.
פירטתי את הקשיים השונים שאני חווה:
המריבות המתאפיינות בשתיקות ארוכות וההשפעה של כל זה עלי...
תחושת הביטול העצמי מול הכעסים שלו במטרה למנוע מריבה ושתיקה.
הפיוס שגורם לי להתחנן ולהתרפס.
וגם הביקורת הבלתי פוסקת מצידו.
ציינתי בפניו שלמרות שהייתי מאוד רוצה שהוא ישנה את דרכו וידלג על שלב השתיקה
זו לא מטרת השיחה כיוון שזו כנראה בקשה לא רציונלית או ישימה,
ושלמעשה אני נמצאת בשלב שבו אני רוצה ללמוד כיצד להתמודד עם השתיקות ושעלי לקבל כלים לנהל את כל הנושא כך שאוכל לחיות איתו טוב יותר.
הוא מצידו טען שאין לו שום בעיה שאצעק עליו או אענה לו...
(ולא התייחס לכך שהתגובה שלי תוביל למריבה שאחריה דממה - לארג' על חשבוני...)
הוא ביטל את כל החרדות שעולות אצלי במהלך השתיקות, כי הוא מאוד אוהב אותי.
הוא לא רואה כאן יחסי שולט נשלט וממש לא רואה כאן התרפסות או השפלה. דימוי התולעת הצחיק אותו...
הוא לא קיבל את הדברים על ההערות ההרסניות כי ההערות באות ממקום של תסכול שלו ורצון לשפר, כשעיקר התסכול שלו נובע מכך שהוא מעוניין ביותר סקס.
ובשלב הזה הוא נשאר די אדיש לכך שאני אלך לטיפול .
באותה הזדמנות גם הוא העלה שלוש טענות :
* מעוניין ביותר סקס, ובהומור הוסיף שאני צריכה לומר תודה שהוא רוצה אותי יותר מפעמיים בשבוע.
* המראה החיצוני שלי תפס אצלי מקום מאוד משמעותי בחיים וזה מפריע לו.
* בנוסף הוא התלונן על כך שמספר שבועות קודם לכן הגבתי קשה מדי על קוריוז מצחיק ששיתף אותי בו...
(אז הוא סיפר לי סיפור מצחיק !!!! שמתרוצצת שמועה במשרדים על כך שיש לו רומאן עם המנהלת.)
הוא רצה להצחיק אותי והוא לא האמין שהגבתי כפי שהגבתי...
ואיך הגבתי אז לפני מספר שבועות כששמעתי את הקוריוז המצחיק הזה?
אמרתי לו שזה מאוד משונה שהשמועה היא דווקא עליו?
ושיש שיגידו שאין עשן בלי אש.
ושפעם הגעתי אליו למשרד בגאווה גדולה כאשתו של... ועכשיו אני מתביישת בכלל להיכנס.
ושבטח כולם ירכלו עלי כשאגיע...
ושאם זו באמת רק שמועה אז שיחשוב מי רוצה להעליל עליו שמועה כזו?
ושאותה אישה היא גם מכוערת וגם וגם וגם....
והוא מצידו חשב שזה מצחיק ובכלל לא הבין את התגובה.
גם עכשיו בשיחה הוא התלונן על התגובה שלי: אני סיפרתי לך משהו מצחיק ואיך את הגבת?
שאלתי אותו איך ירגיש אם כולם יאמרו שהוא גנב משהו בשעה שהוא לא גנב אותו.
האם תנחם אותו הידיעה שהוא חף מפשע או שהוא ירגיש רע כי יש שחושבים שהוא גנב?
הסיכום שלו היה: מי בכלל יספר לך עוד פעם משהו...?
באותו ערב לאחר השיחה שלנו הוא אף הקדים את חזרתו הביתה והרעיף המון חום, התלוצצויות ואהבה.
למחרת מצאתי במחשב שלו במועדפים אתר להשכרת חדרים לפי שעה !!!!
שאלתי אותו אם הוא בוגד בי והוא נראה היה די המום מהשאלה.
אמרתי לו שראיתי במחשב שלו שהוא שמר אתר שמשכיר חדרים לפי שעה.
בשלב הראשון הוא טען שזה לא יתכן וכשאמרתי לו שנחזור ונפתח את המחשב יחד, הוא הסביר לי שבמסגרת העבודה הוא מחפש מקום לינה לזמן קצר מאוד עבור שני
תיירים מחו"ל וזה היה המקום היחיד בו ניתן היה להסדיר לינה לזמן קצר כל כך בעלות זולה, בניגוד למלון.
הוא סינן לעצמו שאיך יתכן שהוא עובד יותר מ 12 שעות ביום כדי להרוויח כסף ולבסוף הוא מואשם בבגידה...
הוא הזמין אותי להצטרף אליו ולראות איך נראה שבוע העבודה שלו...
הוסיף ואמר בציניות שבטח עכשיו אני חושבת שזו הסיבה לשעות המאוחרות בהן הוא שב הביתה...
וכשאמרתי לו שזה לא נראה טוב, לא נשמע טוב ואם הוא היה רואה אתר כזה אצלי הוא היה חושב בדיוק אותו דבר, הוא שאל בקול רם : מה, אין יותר אמון בינינו? זהו? עד כדי כך את לא מאמינה לי?
במשפט הבא הוא אמר: את באמת צריכה ללכת ולדבר עם משהו ואני גם מוכן להצטרף.
אם תחליטי שאת רוצה טיפול יחיד לעצמך זה בסדר, אבל אולי נלך יחד וכל אחד יאמר מה מפריע לו.
חזרנו הביתה, כאילו הכל כרגיל ושמח...
כשאני בוחרת להאמין לו כי באופן תיאורטי ההסבר יכול להיות הגיוני ובפועל אני לא יכולה להוכיח אחרת !
כאילו שמתי את זה בצד והוא מבחינתו חושב שהנושא הוסבר והוסדר.
בתוך הביחד... החיבוק... והליטוף... כשצפינו בחתונה באיזה סרט שאלתי אותו למה הוא התחתן איתי.
ובתגובה הוא ענה: כי אהבתי אותך, אז ידעת מה חשוב, בינתיים התקלקלת והפכת מעושרת !
בקיצור, שירבבתי שפתיים לקבל נשיקה ובמקום זה חטפתי שלוש סתירות.
אז ידעתי מה חשוב
בינתיים התקלקלתי
הפכתי למעושרת
שאלתי: אז עכשיו אני מקולקלת? כי אני מעושרת? ובתגובה הוא הסתגר בשתיקתו הרגילה. מיותר לציין שהאווירה הנעימה ששררה עד אותו רגע וגם זה עם בוקס בצורת אתר להשכרת חדרים לפי שעה נעלמה כלא היתה.
רק לאחר כמה שעות הוא התרצה וחזר להתנהג כאילו כרגיל, אבל כמי שמכירה אותו אני יודעת שהוא מעונן.
אין לי מושג בכלל איך הוא תפס את השיחה הזו ואיך זה שהוא עוד התקדר בגללה כי כבר לא פתחתי אותה מולו.
אז פעם הייתי רזה, יפה מאוד ומתולתלת.
בהמשך שמנתי והתעגלתי ועם השנים הופיע פה קמט ושם חריץ.
עד שלפני שנתיים פצחתי בדיאטה וחזרתי להיות חטובה.
התלתלים נעלמו בזכות החלקה.
והקמטוטים נעלמו בזכות בוטוקס (מעושרת או לא מעושרת?)
אני אוהבת את איך שאני נראית והוא חושב שההתעסקות במראה מוגזמת.
אבל אני עדיין יודעת מה חשוב באמת ואני ממש לא מקולקלת מקסימום מיושרת ובעיקר רוצה להיות מאושרת.
מסתובבת טעונה כמו רימון...
לא יודעת אם אני נאיבית, סתומה, עיוורת או אוהבת
יעוץ זוגי מאתמול זה ברור
אני יכולה לתאר את התגובות למבול האינפורמציה
ובכל זאת אשמח לקרוא
חוזרת אליכם ...
אחרי שקראתי את כל התגובות ועיבדתי אותן ביני לבין עצמי יזמתי שיחה עם בעלי והוא שמח מאוד לקראתה.
פירטתי את הקשיים השונים שאני חווה:
המריבות המתאפיינות בשתיקות ארוכות וההשפעה של כל זה עלי...
תחושת הביטול העצמי מול הכעסים שלו במטרה למנוע מריבה ושתיקה.
הפיוס שגורם לי להתחנן ולהתרפס.
וגם הביקורת הבלתי פוסקת מצידו.
ציינתי בפניו שלמרות שהייתי מאוד רוצה שהוא ישנה את דרכו וידלג על שלב השתיקה
זו לא מטרת השיחה כיוון שזו כנראה בקשה לא רציונלית או ישימה,
ושלמעשה אני נמצאת בשלב שבו אני רוצה ללמוד כיצד להתמודד עם השתיקות ושעלי לקבל כלים לנהל את כל הנושא כך שאוכל לחיות איתו טוב יותר.
הוא מצידו טען שאין לו שום בעיה שאצעק עליו או אענה לו...
(ולא התייחס לכך שהתגובה שלי תוביל למריבה שאחריה דממה - לארג' על חשבוני...)
הוא ביטל את כל החרדות שעולות אצלי במהלך השתיקות, כי הוא מאוד אוהב אותי.
הוא לא רואה כאן יחסי שולט נשלט וממש לא רואה כאן התרפסות או השפלה. דימוי התולעת הצחיק אותו...
הוא לא קיבל את הדברים על ההערות ההרסניות כי ההערות באות ממקום של תסכול שלו ורצון לשפר, כשעיקר התסכול שלו נובע מכך שהוא מעוניין ביותר סקס.
ובשלב הזה הוא נשאר די אדיש לכך שאני אלך לטיפול .
באותה הזדמנות גם הוא העלה שלוש טענות :
* מעוניין ביותר סקס, ובהומור הוסיף שאני צריכה לומר תודה שהוא רוצה אותי יותר מפעמיים בשבוע.
* המראה החיצוני שלי תפס אצלי מקום מאוד משמעותי בחיים וזה מפריע לו.
* בנוסף הוא התלונן על כך שמספר שבועות קודם לכן הגבתי קשה מדי על קוריוז מצחיק ששיתף אותי בו...
(אז הוא סיפר לי סיפור מצחיק !!!! שמתרוצצת שמועה במשרדים על כך שיש לו רומאן עם המנהלת.)
הוא רצה להצחיק אותי והוא לא האמין שהגבתי כפי שהגבתי...
ואיך הגבתי אז לפני מספר שבועות כששמעתי את הקוריוז המצחיק הזה?
אמרתי לו שזה מאוד משונה שהשמועה היא דווקא עליו?
ושיש שיגידו שאין עשן בלי אש.
ושפעם הגעתי אליו למשרד בגאווה גדולה כאשתו של... ועכשיו אני מתביישת בכלל להיכנס.
ושבטח כולם ירכלו עלי כשאגיע...
ושאם זו באמת רק שמועה אז שיחשוב מי רוצה להעליל עליו שמועה כזו?
ושאותה אישה היא גם מכוערת וגם וגם וגם....
והוא מצידו חשב שזה מצחיק ובכלל לא הבין את התגובה.
גם עכשיו בשיחה הוא התלונן על התגובה שלי: אני סיפרתי לך משהו מצחיק ואיך את הגבת?
שאלתי אותו איך ירגיש אם כולם יאמרו שהוא גנב משהו בשעה שהוא לא גנב אותו.
האם תנחם אותו הידיעה שהוא חף מפשע או שהוא ירגיש רע כי יש שחושבים שהוא גנב?
הסיכום שלו היה: מי בכלל יספר לך עוד פעם משהו...?
באותו ערב לאחר השיחה שלנו הוא אף הקדים את חזרתו הביתה והרעיף המון חום, התלוצצויות ואהבה.
למחרת מצאתי במחשב שלו במועדפים אתר להשכרת חדרים לפי שעה !!!!
שאלתי אותו אם הוא בוגד בי והוא נראה היה די המום מהשאלה.
אמרתי לו שראיתי במחשב שלו שהוא שמר אתר שמשכיר חדרים לפי שעה.
בשלב הראשון הוא טען שזה לא יתכן וכשאמרתי לו שנחזור ונפתח את המחשב יחד, הוא הסביר לי שבמסגרת העבודה הוא מחפש מקום לינה לזמן קצר מאוד עבור שני
תיירים מחו"ל וזה היה המקום היחיד בו ניתן היה להסדיר לינה לזמן קצר כל כך בעלות זולה, בניגוד למלון.
הוא סינן לעצמו שאיך יתכן שהוא עובד יותר מ 12 שעות ביום כדי להרוויח כסף ולבסוף הוא מואשם בבגידה...
הוא הזמין אותי להצטרף אליו ולראות איך נראה שבוע העבודה שלו...
הוסיף ואמר בציניות שבטח עכשיו אני חושבת שזו הסיבה לשעות המאוחרות בהן הוא שב הביתה...
וכשאמרתי לו שזה לא נראה טוב, לא נשמע טוב ואם הוא היה רואה אתר כזה אצלי הוא היה חושב בדיוק אותו דבר, הוא שאל בקול רם : מה, אין יותר אמון בינינו? זהו? עד כדי כך את לא מאמינה לי?
במשפט הבא הוא אמר: את באמת צריכה ללכת ולדבר עם משהו ואני גם מוכן להצטרף.
אם תחליטי שאת רוצה טיפול יחיד לעצמך זה בסדר, אבל אולי נלך יחד וכל אחד יאמר מה מפריע לו.
חזרנו הביתה, כאילו הכל כרגיל ושמח...
כשאני בוחרת להאמין לו כי באופן תיאורטי ההסבר יכול להיות הגיוני ובפועל אני לא יכולה להוכיח אחרת !
כאילו שמתי את זה בצד והוא מבחינתו חושב שהנושא הוסבר והוסדר.
בתוך הביחד... החיבוק... והליטוף... כשצפינו בחתונה באיזה סרט שאלתי אותו למה הוא התחתן איתי.
ובתגובה הוא ענה: כי אהבתי אותך, אז ידעת מה חשוב, בינתיים התקלקלת והפכת מעושרת !
בקיצור, שירבבתי שפתיים לקבל נשיקה ובמקום זה חטפתי שלוש סתירות.
אז ידעתי מה חשוב
בינתיים התקלקלתי
הפכתי למעושרת
שאלתי: אז עכשיו אני מקולקלת? כי אני מעושרת? ובתגובה הוא הסתגר בשתיקתו הרגילה. מיותר לציין שהאווירה הנעימה ששררה עד אותו רגע וגם זה עם בוקס בצורת אתר להשכרת חדרים לפי שעה נעלמה כלא היתה.
רק לאחר כמה שעות הוא התרצה וחזר להתנהג כאילו כרגיל, אבל כמי שמכירה אותו אני יודעת שהוא מעונן.
אין לי מושג בכלל איך הוא תפס את השיחה הזו ואיך זה שהוא עוד התקדר בגללה כי כבר לא פתחתי אותה מולו.
אז פעם הייתי רזה, יפה מאוד ומתולתלת.
בהמשך שמנתי והתעגלתי ועם השנים הופיע פה קמט ושם חריץ.
עד שלפני שנתיים פצחתי בדיאטה וחזרתי להיות חטובה.
התלתלים נעלמו בזכות החלקה.
והקמטוטים נעלמו בזכות בוטוקס (מעושרת או לא מעושרת?)
אני אוהבת את איך שאני נראית והוא חושב שההתעסקות במראה מוגזמת.
אבל אני עדיין יודעת מה חשוב באמת ואני ממש לא מקולקלת מקסימום מיושרת ובעיקר רוצה להיות מאושרת.
מסתובבת טעונה כמו רימון...
לא יודעת אם אני נאיבית, סתומה, עיוורת או אוהבת
יעוץ זוגי מאתמול זה ברור
אני יכולה לתאר את התגובות למבול האינפורמציה
ובכל זאת אשמח לקרוא
