שתיקה של סובול
כרגע סיימתי לקרוא. חשבתי שהרעיון מקורי, השפה עשירה, התאורים נוף ילדותי והסיפור מסופר בקריצה. חשתי שהעצב של המספר והסבל הרב ששתיקתו גורמת להוריו אינם מתאימים להיות מסופרים בקריצה. בנוסף הפריע לי האסוציאטיביות הרבה בכתיבהת שנדמה כי נועדה לשרת את המספר יותר מאשר את הקורא. מה דעתכם ?
כרגע סיימתי לקרוא. חשבתי שהרעיון מקורי, השפה עשירה, התאורים נוף ילדותי והסיפור מסופר בקריצה. חשתי שהעצב של המספר והסבל הרב ששתיקתו גורמת להוריו אינם מתאימים להיות מסופרים בקריצה. בנוסף הפריע לי האסוציאטיביות הרבה בכתיבהת שנדמה כי נועדה לשרת את המספר יותר מאשר את הקורא. מה דעתכם ?