ההתפלפלות שלך אינה מוזרה.
1. עניין ה"חוקי-לא-חוקי" כלל אינו קשור לרגשי הכבוד שמביע יו"ר הכנסת למתנחלים. הוא אינו מביע רגשי כבוד כלפיהם בגלל שהם שומרי חוק, אלא בגלל שהם, כדבריך, מקריבים את עצמם למען יישוב ארץ ישראל. ומדברים אלה שלך נובע בהחלט שמגיע צל"ש לכל מי שנטען שהוא הקריב את עצמו למען יישוב ארץ ישראל, כולל ברוך גולדשטיין ויגאל עמיר כמובן, אם לא בראש וראשונה. 2. באמנת ז'נבה כלל לא מדובר על הסטטוס הרשמי של "השטחים שנכבשו באמצעות מלחמה". לכן בכלל לא רלוונטי הסטטוס הרשמי שלהם לפני הכיבוש. 3. אינני יודע מה היה בחניתה, אבל במלחמת העצמאות ללא ספק היו הפרות של החוק הבינלאומי, אם כי אינני יודע אם אותה אמנת ז'נבה היתה כבר קיימת אז. ואם היו הפרות החוק הבינלאומי גם אז, האם זה נותן לך זכות להפר אותו גם בעתיד כל אימת שיתחשק לך? 4. אני מסכים שחלק מהמתנחלים רוּמוּ ע"י הממשלות שפיתו אותם לבוא ולהתנחל ("5 דקות מכפר סבא"). אני גם יודע שרבים מהם נקלעו למלכודת: אין להם אפשרות כלכלית לעלות ארצה ולהיבנות מחדש גם אם הם רוצים... ובכל אופן אפשר לחלק אותם (באופן גס כמובן) לשני סוגים: "הגרעין הקשה", "האידאולוגי", שרבים מהם מפירים את החוק ועוד איך - פוגעים באוכלוסיה הפלסטינית, משתלטים על אדמותיה, בוזזים את יבולה החקלאי או הופכים דוכנים בחברון. וכי אינך מסכים שסוג כזה קיים, ולפחות שנוי במחלוקת בציבור הישראלי? סוג אחר זה אלה שנקלעו לשם, מהווים בני ערובה של המצב, והממשלה מסרבת לעזור להם לחזור ארצה. האם אין זה שיא הציניוּת "להביע הערכה" לאותם מתנחלים בעל כורחם?
