תגובה לקוראת של מעריב לנוער
קראתי את מה שכתבת וזה נשמע לי כמו "אוי אוי אוי".. לך תחפש חברים חדשים!!
עכשו ברצינות, זו תחושה מגעילה. להרגיש "בחוץ" בעיקר מאנשים שאתה מחשיב חברים טובים. אין פתרון קסם. צריך לפתוח את זה איתם, לברר אם ומה מפריע להם. לפעמים התחושה היא הרבה יותר גדולה ממה שקורה בפועל (נגיד אתה חושב שמורה מסוים מתנכל אליך, אתה תרגיש שכל מבט אליך זה בגלל שהוא שונא אותך אבל בפועל הסיפור הוא שונה לגמרי) ושווה להבין מאיפה מגיעות התחושות האלה ואם הם אמיתיות או מטעות.
יכול להיות שהם כבר לא חברים שלך. מצב דמיוני שכזה. אתה רוצה להיות איתם כשהם לא רוצים להיות איתך?
שלישייה כמבנה חברתי זה דבר בעייתי כי זה גורם הרבה פעמים לאחד להרגיש בחוץ. אולי קרה בעבר שהיית עם אחד יותר והשלישי הרגיש דחוי? כשאתה בצד השני אתה לא שם לב לזה.. מספיק משהו קטן שיגרום להם להיות ממש יחד ולהישאר איתך אותו דבר אבל אתה תרגיש בחוץ.
נראה לי שווה לחכות כמה ימים ואם זה לא משתפר לנסות לדבר על זה עם אחד מהם ("הרציני יותר" מבניהם).
עכשו אני מרגישה כמו מגיבה לקוראת במעריב לנוער..
בהצלחה אורי
פה אתה אחד יחיד ומיוחד ומלך הכיתה