סכמ"ש.
רעים: 1. נכשלתי ביום מיונים של בזק ביום ראשון, כמו שידעתי שיקרה. בזבזתי כמה שעות על השטות הזו ובקושי ישנתי כדי להתעורר מוקדם מספיק. לפחות לא הייתי היחידה שנכשלה או משהו כזה. רק בחורה אחת מכל הקבוצה עברה לשלב האחרון ולא בטוח שהיא הצליחה גם בזה. צרת רבים חצי נחמה!
2. הלכתי אחרי המיונים לתור נוסף של האיבחון הפסיכולוגי שלי, והפעם בסימן של מבחני אינטליגנציה ויכולת קוגניטיבית. הייתי ממש עייפה וכבר התחיל לכאוב לי הראש, המאבחן שלי נתן לי קצת הפסקות כי ראה שאני גמורה. יודעת שהייתי איטית מהרגיל בזה בגלל העייפות, אבל לפחות הוא יודע שהייתי עייפה ומקווה שיפצה בתוצאות בהתאם. 3. התברר לי ביום ראשון שבדיקות הדם שנעשו לי בתחילת החודש לקראת התור ביום שני הזה לאנדוקרינולוגית שלי כללו את ה-כ-ל...חוץ מרמות ההורמונים, כשזה עיקר סיבת הבדיקה מלכתחילה! את זה גיליתי ממש לפני שהלכתי ליום המיונים האמור לעיל, והרגשה טובה זה בוודאי לא נסח בי. מה גם שכמעט ואיחרתי ליום המיונים בגלל העיכוב שזה יצר. 4. אגב בדיקות הדם שעשיתי, היכן המעטפה שתבשר לי האם יש לי איידס או לא? אני לא רואה סיבה שאגלה שנדבקתי(מישהי הזכירה לי לעשות בדיקות למחלות מין שאף פעם לא עשיתי, אז היי, למה לא? בייחוד כשאני בקשר רומנטי חדש), אבל כבר עברו יותר משבועיים ועדיין לא נודע לי שהגיעה המעטפה הדיסקרטית המגוחכת הזו למרפאה. 5. הביקור אצל האנדו' לא היה מוצלח. בגלל שלא היו לי תוצאות חדשות להורמונים היא לא יכלה לעשות הרבה וכמובן לא רצתה להעלות לי את המינון כמו שביקשתי. כאילו שזה לא הספיק, גם התגלתה מעמסה קלה(אבל מדאיגה, כמובן) על תפקוד הכבד שלי, אז בכלל היא נמנעה. בנוסף, ביקשתי ממנה מכתב עם נוסח מיוחד שיעזור לי לשנות את המין בתעודת הזהות לנקבה, אבל היא טענה שהם מקפידים מדי עכשיו וידרשו גם אישור לניתוח תחתון(ניתוח ל"שינוי מין") כמו שהם אמורים לעשות בנוהל שלהם, אז אני תקועה עם הסעיף הזה בתעודה לעוד שנתיים לפחות.
מה שהיא כן שינתה, ולא לטובה, זה את סוג התרופה הוגדת הטסטוסטורון שלי, כי היא מודאגת שהנוכחית, הידועה כמעוררת דיכאון, משפיעה עלי לרעה, לאור מעשיי בחודשים האחרונים. במקומה אני אקבל תרופה אחרת, פחות יעילה, ועם תופעות לוואי אפשריות וידועות שממש לא נראות לי.
6. הרבה ריבים בין החברה שלי לחברות שלה, וזה מדאיג כי היא אמורה לשכור איתן דירה בעתיד אבל לא נראה שזה יעבוד כל כך. ניסיתי לא להתערב רוב הזמן אבל לפעמים ניסיתי לפשר בין הצדדים ולהרגיע, בהצלחה חלקית. לא יכלתי שלא להרגיש שהנוכחות שלי גורמת למעמסה ומתח שם מצד חברה מעט "רכושנית" מהרגיל. 7. בגלל שאני והחברה שהינו בדירת שותפים קטנה וצפופה זה די פגע באינטימיות והחופש שלנו במערכת היחסים המתפתחת.
8. המסיבה שתכננו ללכת אליה היום בערב נדחתה אתמול לשישי הבא. מצד אחד זה מבאס...מצד שני זו הקלה, אם כי רק זמנית, כי אני בהחלט עדיין חוששת ממסיבה במועדון לילה כי אף פעם לא הייתי במועדון, לא בדיוק מתחברת לכל מה שאני יודעת על זה וגם המסיבה הספציפית הזו מעט מפחידה ומרתיעה אותי מעבר לרגיל, בגלל משהו(ומישהן) שיהיה בה. 9. יצא לי ללגום מספר לגימות של אלכוהול בדמות בירה(כבר ביום רביעי שעבר, אבל גם אתמול)...והרגשתי פיתוי לעוד...וגם נכנעתי לפיתוי קצת. זה לא סימן טוב אחרי שלוש שנים של התנזרות מוחלטת. זו החלטה אישית שלי, מוצדקת/טובה או לא, זה לא משנה, ששברתי. 10. בחור שרכב על אופניו ראה אותי ואת החברה שלובות ידיים בדרך לתחנת האוטובוס היום והחליט לעצור לידינו ולהטריד אותנו. הכרתי לו את מר תרסיס-פלפל ואני והחברה פתחנו עליו קצת את הפה אז הוא עזב אותנו אחרי מספר מלמולים שנועדו לחפות על הבריחה המבישה שלו מהטרף ה"קל" שהוא מצא. טובים: 1. היה מעט מבדר אחרי יום המיונים. אני ועוד שתי בחורות דיברנו והסתובבנו קצת אחרי, וגם הלכנו, ללא הצלחה, לחפש עבודה בסניף הדואר הקרוב(הם מקבלים רק דרך חברת קבלן, פיכסה!). גם יצאתי מהארון בפני אחת מהן כי היא הייתה ממש נחמדה וכיפית. זה היה ריאיון העבודה השלישי שלי כאישה, ואף אחד לא ידע או חשד בכלל במצב שלי.
בחלק של הריאיון האישי, שבו מספרים על פרטים אישיים ועבר תעסוקתי, הגענו כמו תמיד לשאלה למה עזבתי את עבודתי בפיצריה אחרי מספר חודשים. הפעם לא גימגמתי וחיפשתי סיבות עמומות שרק יסבכו אותי מול מראיין ואמרתי ישר שעברתי שם הטרדות מיניות, ולא נראה שזה הפריע להם להעביר אותי לשלב המיונים הבא. 2. ביום שני גם נפגשתי בשנית עם החברה שלי. תכננתי להיות איתה רק באותו יום ולחזור למחרת לנשר. עלו דיבורים שאולי היא תבוא להתארח אצלי לכמה ימים(בגלל ויכוחים מרים עם החברה בדירה), למרות שזה היה בספק מלכתחילה. בסופו של דבר נשארתי איתה בדירה של חברים שלה מיום שני עד היום. תכננו כבר גם לסופ"ש אבל כאמור המסיבה של היום נדחתה אז לא היה טעם. גיליתי שאני מסתדרת עם אנשים בדירה ואפילו הצלחתי להירדם בלי בעיות ובלי לקום כל שעה, לראשונה, עם אדם אחר איתי במיטה. ולא סתם, ישנו עם חברה שלה במיטה מפאת חוסר מקום. היה די מוזר(ולא היו חסרים דברים מוזרים שם, מכל מיני סיבות
) אבל הסתדרתי. כל זה בא אחרי קצת יותר משלוש שנים של מגורים לבד. היא כבר מצליחה לשחרר אותי בהתנהגות ולזרוק לי עכבות ופוביות לפח. בקיצור, היה נפלא להיות איתה כל הזמן הזה!
3. אחרי שהיא איפרה אותי לראשונה בחיי בפגישה הראשונה, הפעם גם יצאתי איתה מאופרת פעמיים לקניון הסמוך. זה הרגיש, ועדיין מרגיש, מוזר, אבל היא הייתה שם לתת לי אומץ.
4. הלכנו שלובות ידיים בחוץ, רוב הזמן, וזה הרגיש נפלא. היא עדיין חצי בארון ובאופן כללי חוששת מתגובות אלימות של החברה הישראלית(מה גם שזה אזור עם הרבה חרדים מצד אחד וערסים מנגד), אבל לי לא היה אכפת כמעט ואמרתי לה שאנחנו לא צריכות להתייחס לפרימיטיביות של אף אחד. מה שכן הכעיס זה מבטים מגעילים של גברים. 5. בעודי ממתינה להגעתה של חברתי לתחנה המרכזית פגשתי מישהי נפלאה מהקהילה הטראנסג'נדרית בדרכה לוטרינר עם שישה גורי ספינקס(חתולים חסרי פרווה) מתוקים. היה כיף לפגוש אותה עוד פעם. 4. מצד שני, החוסר באינטימיות בדירת השותפים דווקא היה די ברוך, מזווית מסויימת. דהיינו, שיצא לנו יותר לדבר ולהתחבר מאשר להגיע לחלקים יותר "כבדים" בקשר ולהתמקד שם יותר מדי. אני רואה בזה דבר טוב בסופו של דבר. 5. היא קנתה לי קצת בגדים למסיבה(שנדחתה) בתחנה המרכזית החדשה של ת"א, וביניהם החזיות הראשונות שלי.
לפחות עכשיו אני יודעת מה המידה שלי. באחת החנויות המוכר התנהג בגסות ואפילו אמר לה "ברוך שלא עשני אישה"...אז אחרי שקצת דחפתי אותה מהחנות עמדתי מולו ואמרתי בקול זכרי במובהק "ברוך שעשני אישה...*סימון לכיוון אזור מוצנע כלשהו
*...המנתח". שיתבשל עם זה בראש הפרימיטיבי שלו.
6. לאור דחיית המסיבה לשבוע הבא, המצב העדין עם החברים בדירה והצורך בניקוי ראש בחברתי המקסימה והמהנה, אנחנו מתכננות שהיא תבוא אלי לביקור לכמה ימים ושנלך יחדיו למסיבה בסופ"ש הבא. אני קצת מתוחה לקראת זה, ומאד מתרגשת. 7. אחותי בישרה לי שהיא רכשה עבורי שוברים לטיפול מניקור-פדיקור זוגי. היא תיכננה ללכת איתי אבל מפאת חוסר זמן שלה החלטתי ללכת עם החברה במקום, במידה והיא אכן תבוא לביקור. יש לי חשק לעשות דוגמא של דגל הגאווה על הציפורניים.
8. לראשונה מזה הרבה זמן אני מתחילה לראות תקווה זעירה לעתיד ויש לי אפילו מעט מוטיבציה. מקווה רק שכל זה לא יתפרק.
