הם מקנאים ולא יכולים לסבול את זה שיש מישהו שיותר טוב מהם למרות שהוא יותר צעיר. בגלל זה הוא בכלל לא התכוון להצטרף למועדון גו, ובגלל זה אבא שלו לא נתן לו ללכת לטורנירים. לפחות יש גם אנשים טובים כמו איך-קוראים-לה-סמפאי שבאה לעזור לו. :<
) לפחות טויה לימד אותם שזה לא כדאי. ^^ היקארו מנסה לגייס חברים חדשים~ חמוד ^_^ השיחה עם קישימוטו בסוף הפרק *-* "שמעתי שמועה שהצטרפת למועדון רק בשביל לשחק נגד שינדו היקארו מחטיבת הביניים האזה. אבל למה במועדון? למה עכשיו?" "הוא סירב להזמנה שלי לשחק. אני לא יודע למה הוא לא רוצה לשחק נגדי, אבל כל עוד הוא מסרב, אני חייב להמשיך לנסות לשחק נגדו בטורניר." (...) "אני היחיד שיכול לשחק נגדו!" *עיניים רועדות* גם היום טויה היה נורא יפה. *_*
הילדים כמובן, היו מניאקים. אבל אקירה עשה הרבה יותר ממה שבן אדם נורמלי יכול. ^_^ אפילו אם מדובר במספר מועט של מהלכים, זה לזכור ולבנות אסטרטגיות בלי לראות את הלוח בכלל! מוכשר שלי!
יש דבר כזה שניקרא זיכרון צילומי (לי יש) כלומר הוא "רואה" לוח גו מול העניים ומניח את האבנים, משחק עם שתי לוחות זה יותר קשה בהרבה. אבל רק למי שיודע איך לוח גו ניראה ואיפה כל הנקודות יכול לעשות את זה אדם רגיל שלא יודע איך לשחק המשימה היא מישין אינפסיבול
לשחקנים קשה מאוד להגיע למסקנות כאשר כל מה שיש להם בראש זה ציור של הלוח בתור אחד שמנסה ללמוד לספור גו אני אומר לך שכאשר אפילו לרגע אחד אתה לא מרוכז עיבדתה שליטה על המשחק
הוא היכולת לזכור משהט שקרה וראיתה פי שהו הופיע ויזאלית לאומת זו היכולת לדמיין מהלכים ולחשב סיכויים וחשבון שטח בדימיון לא קשור לזיכרון ויזאלי אלא לשילוב של דימיון וזיכרון לגורטמי