שרשור פרק 10

[Indego]

אגב, בן כמה היימון מהחומה?

ויהיה איתו המשך בסדרה? (אתה יכול לספיילר לי בכייף).

 

[אביר הקרנפים]

בכיף אספיילר לך בכיף. ספוילרים רבים.

ברוב המקרים אני לא יכול לתת גילאים מדוייקים. אבל אני יכול לשער בערך על פי חישובים בלתי מוסמכים. אאימון המלומד מת באמצע משתה לעורבים והוא בן 102 שנה במותו. בסוף משתה לעורבים סאנסה בת 14. בסוף משחקי הכס היא בערך בת 12. נראה שבסוף משחקי הכס היה אאימון בן 100 ובתחילת הסדרה בן 99.

 

[niv_204]

2 דברים שהפריעו לי בפרק ובכלל

הראשון - באמת, קשור לשיער של דאני- הסצנה היתה מהממת. הדרקון האדום היה פשוט מקסים! אבל השיער?! נכנסה למדורה והשיער לא נשרף? למה אי אפשר היה להיות נאמנים לספר בפרט השולי הזה? עירום זה בסדר וקרחת לא? והשני - נראה לי יותר מהותי - לא נראה לי שמי שלא קרא את הספרים שונא את סאסה אחרי הרצח של נד. לא ראיתי שום אזכון לכך שסאנסה הלשינה לסרסי על התוכניות שלהם לברוח - והרי זה מה שהכי הכעיס את קוראי הספרים וגרם לנו לשנוא אותה כ"כ..

 

[אביר הקרנפים]

אלה ששונאים את סאנסה, זה לא רק בגלל זה.

זה בגלל כל ההתנהגות ההזויה, המטומטמת, האנוכית, הבועתית והחולמנית שלה.

 

[niv_204]

נכון אבל זה היה הקש..

זה התחיל עם הסיפור של נימרייה ואת זה הציגו בסדרה, אבל בהצגת השתלשלות המאורעות שהביאו לרצח של נד לא הוזכרה אפילו ברמז ההלשנה של סאנסה לסרסי על זה שהם מתכננים לברוח (באותו לילה?). לדעתי זאת אחת הסיבות (אם לא העיקרית) שאנשים שנאו/שונאים את סאנסה.. וממש ממש חבל שעל זה דילגו בסדרה. הרי מי שצפה בסדרה בלבד לא יבין למה כ"כ שונאים/כועסים עליה.. לדעתי זה משהו מהותי שהתפספס.

 

[ניר4819]

אני לא חושב שהמעשה הזה היה אחד מהדברים

שגרמו לי לשנוא אותה. הדעה השלילית שלי לגביה כבר הייתה מעוצבת הרבה לפני שהתברר שהיא זו שהלשינה. ולהפך, את ההלשנה שלה עוד אפשר איכשהו לקבל - אין לה את המידע שיש לנד לגבי הסכנה שמרחפת מעל ראשיהם, כך שמבחינתה הוא סתם דיקטטור, שמנסה להרוס את החלום שלה להתחתן עם ג'וף. העדר מידע מספק, בצירוף העובדה שאחרי הכל היא עדיין ילדה קטנה ותמימה למדי, מביאים אותי לסלוח לה במקרה הזה. הרבה יותר חמור בעיני היחס שלה לאריה, ובעיקר האופן שבו היא מגנה על ג'ופרי והגרסא השקרית והמכוערת שלו למה שקרה עם נימריה ומיכה. כאן, היא לא יכולה להסתתר מאחורי חוסר ידיעה או מאחורי תמימות וילדותיות. זה המעשה החמור באמת שלה, הפשע הגדול בעיני. על היחס שלה לאריה, ועל ההתייצבות שלה לצד ג'ופרי ב"משפט" שעשו לאריה, על זה אני לא סולח.

 

[niv_204]

גם את זה אפשר לתרץ

אחרי הכל - מדובר באהבה ראשונה של ילדה - היא מסונוורת ותגן על אהובה בכל מחיר.. אפילו אם זה אומר לצאת נגד משפחתה. אחרי הכל, גם היא לא צפתה את הרצח (בשבילי זה רצח) של ליידי. אני לא זוכרת בדיוק איך ההלשנה שלה היתה מתוארת בספר אבל זה היה די חמור. אולי זה נראה פחות נורא היום, אחרי שכבר השלמנו עם הרצח של נד וידענו למה לצפות, או שהתבגרתי קצת, או שקצת שיניתי את דעתי אחרי קריאת ספרי ההמשך, או ששכנעת אותי

עדיין אני חושבת שזה מעשה מאד חמור ומהותי שלא היו צריכים להוריד מהסדרה.

 

[nathaliesh]

../images/Emo45.gif מסכימה שהמעשה הזה מעיד הרבה יותר על

אופייה מאשר ה"הלשנה".

 

[nathaliesh]

פרק 10- דיעות ומחשבות על כלל העונה

אני כותבת את ההתרשמות הזאת לפני שקראתי את השרשור, אז אני מניחה שאחזור פה על דברים שעלו וסליחה מראש על זה

כידוע לא התלהבתי מאוד מהעונה הראשונה של משחקי הכס. היו חסרים לי זאבים (ועוד זאבים), חסר לי עומק מסוים בדמויות מסוימות (בראן למשל), למרות שהבנתי את כורח האקספוזיציה של היוצרים, חשבתי שהם התמודדו איתו בצורה לא טובה, חשקתי בקול עצמאי לסדרה (כלומר שלא תהיה העתק חיוור של הספר) אבל צרמו לי סצינות (שבפני עצמן היו מעולות דווקא) כמו הסצינה של רוברט וסרסיי, מפני שהן הרחיקו את הדמויות (סרסיי במקרה הזה) מהמהות שלהן כפי שעלתה בספרים. התאכזבתי קשות מסצינת המוות של נד שהשאירה אותי קרה. חשבתי שהליהוק של ג'ון סנואו וליטלפינגר הם בין הליהוקים הגרועים שנעשו בטלוויזיה מאז ומעולם. במקביל התרגשתי והתלהבתי מכל סצינה של טיריון, ובכלל מפיטר דנקליג' (אני בטח מסרסת קשות את שמו עכשיו, סליחה פיטר) שמכל השחקנים מסביבו תפס את הדמות של טיריון בצורה עמוקה ולא היה יכול להצליח יותר בתפקיד אם היה כותב אותו בעצמו. חשבתי ששון בין (למרות שהיה לי קשה בפרק שניים הראשונים עם המאסיביות של שון, נד אמור להיות דק) היה מעולה, לא זוכרת איך קוראים לשחקנית שמשחקת את אריה, אבל למרות סייגים מועטים שהיו לי ממנה בהתחלה, ככל שהסדרה התפתחה חשבתי שהיא תופסת יותר ויותר את הדמות בצורה מעולה. גם השחקנית שמשחקת את סאנסה מצוינת בתפקיד לדעתי ואילו ג'ק גליסון, שמשחק את המלך הפסיכופת ג'ופרי הוא ליהוק ענק. בגזרת הדוראקים אהבתי מאוד את הליהוק (לא זוכרת איך קוראים לשחקנית שמשחקת את דאני, מבחינת מראה היא מושלמת, קצת חבל שיש לה מבט אידיוטי בעיניים חלק מהזמן אבל היא נותנת תצוגת משחק סבירה לגמרי) בעיקר את זה של חאל דרוגו. גם אהבתי מאוד את הבחירות התסריטאיות של מה להראות ומה לא והאלגנטיות למשל של הסצינה שבה דרוגו נפצע ששונה אמנם מהספר לחלוטין, אבל פשוט מצוינת בתוך הזרימה של הסדרה. בקיצור לאורך העונה כולה הייתה לי דואליות קשה עם הסדרה. מצד אחד היו בה המון דברים טובים (לא דברתי עוד אפילו על הויז'ואליות המרהיבה שלה), מצד שני היו לי המון אכזבות ממנה, או כמו שכתבה אלנדילי לא ממזמן, קשה להגדיר מה אבל "משהו" חסר. למה אני מזכירה ומסכמת את כל זה? מפני שחשוב לי הקונסטקסט על מנת לדון בפרק האחרון של העונה. לפרק העשירי של העונה אני מודה שניגשתי בחשש כלשהו. פחדתי נורא שהם יהרסו את סצינת הולדת הדרקונים. חששתי שסצינת ההכתרה של רוב תשאיר אותי אדישה. לא רציתי לסיים את הרומן שלי עם הסדרה הטלוויזיונית והאמת? התלבטתי קצת אם לראות את הפרק ביום חמישי או לחכות לביקורות מחברים ורק אז לצפות בו

כמובן שלא החזקתי מעמד וצפיתי. נתחיל בזה שהפרק היה מעולה ולמעט פרט אחד קטנטן שאפשר לסלוח עליו בקלות הוא היה מוקפד, מדויק וכל חלק וחלק בו וכל סצינה וסצינה בו התעלו על עצמן. בסצינת ההכתרה של רוב הייתה לי צמרמורת. המבט שהוא וקייטלין מחליפים, שהוא לחלוטין החלטה עצמאית של התסריטאים שלא קשורה לספרים אולי נראה כמו פרט קנטנטן אבל הוא דרך מעולה ונפלאה להביע הרבה רגשות ומחשבות שבספר מתוארים בפרוטרוט ואילו בטלוויזיה הרבה יותר קשה להביע אותם, שלא על דרך הדיאלוג. בנוסף, אני לא זוכרת איפה מתקיימת ההכתרה בספר, אבל הבחירה לבצע אותה ויז'ואלית ליד המדורות, בחושך, בקור הייתה בחירה מצוינת לדעתי שמדגישה את הפראות של הצפון מול התרבותיות כביכול (מאוד מאוד כביכול ואולי כדאי לכתוב התרבותיות הצבועה) של הדרום ומעלה מלך. הסצינה שבו החברים של ג'ון מחזירים אותו תוך כדי דקלום השבועה של משמרת הלילה נעשתה בצורה פנטסטית. הסצינה בין סאנסה לג'ופרי, כשהוא לוקח אותה לראות את הראשים גם היא הייתה מעולה, למרות הפרט הקטנטן הנסלח של הראשים שאינם טבולים בזפת. בעיני זאת הייתה סוג של האכלת הצופים בכפית מיותרת, שלא לדבר על חוסר אמינות מוחלט לתקופה שהוא מייצג וגם חלק מההתבגרות ויכולת ההתמודדות של סאנסה באותו רגע בספר לפחות נובעים מהעובדה שהראש "בכלל לא מזכיר" ו"יכול להיות כל אחד". יחד עם זאת כמו שכתבתי זה פרט כ"כ קטנטן שהוא נסלח וחסר חשיבות לחלוטין כמעט. הסצינה עצמה, הצורה שבה השחקנית זוקפת את עצמה וברור לכולנו מה עובר לה בראש-המרחק שעשתה או הנפילה שנפלה והשינוי שהתחולל בחייה, הצורה בה סאנדור ממהר לתפוס אותה, בהו-כ"כ ברכות-כשהיא שוקלת להעיף את ג'ופרי למטה (המלך הנרקיסיסט והאטום כמובן לא מבחין בזה בכלל). זאת גם אחת הסצינות האהובות עלי בספר. ו... כמובן סצינת הדרקונים הנפלאה-נפלאה-נפלאה. האמירה הכביכול ביקורתית היחידה שיש לי עליה היא שחרי שג'ורה מתחנן לדאני שלא תעלה על המוקד, והיא אומרת לו שזאת לא כוונתה ופוסעת לאש, אף אחד בכלל לא מנסה לעצור אותה. אבל הו-איזו סצינה מופלאה, אז למי אכפת בכלל? כל דבר בסצינה הזאת היה מוקפד, מדויק ועשוי לעילא. הפרק הזה בהחלט מעורר בי הרבה הרבה תקוות לקראת העונה הבאה. ושתי הערות קטנות לסיום- עוד מישהו קרא את הביקורת המטומטמת בהארץ שבה הספר מואשם בהיותו ספר מגדרי על נשים חלשות? WTF? עוד מישהו שם לב שצופי הסדרה שלא קראו את הספרים מתייחסים לדאני בתור חאליסי כאילו זה השם הפרטי שלה? מה הקטע?

 

[ניר4819]

יש אולי לינק לכתבה בהארץ?

אני מזועזע... מי יכול לומר שזה ספר על נשים חלשות? חוץ ממי שלא קרא את הספר, כמובן.

 

[nathaliesh]

בבקשה

ביקורת ממש מטומטמת, אין לי מילה אחרת עליה.

 

[אאיגון ה 33 ושליש]

קראתי את הביקורת - לא כ"כ נוראה לדעתי.

יחסית למישהו שלא מכיר את הספרים - וכנראה גם לא מת על פנטזיה הביקורת של הכתב דווקא די סבירה. לנושא הנשים, אין מה להגיד, הוא די צודק, קשה להתעלם מאובייקטיפיקציה של הנשים בסדרה, אבל אין מה לעשות, זה תיאור ריאליסטי של התקופה. אני מניח שאם הכתב היה קורא את הספרים הוא היה לומד כמה חזק מקומם של הנשים בסדרה ואף על פי מעמדן הנמוך גם בתקופה ההיא הן עדיין הצליחו לנהל מספיק גברים ואת העולם (רשימה לא סגורה: סרסיי, קייטלין, וכמובן הבלתי נשרפת). סה"כ אני יכול לציין שתקוותיי התמלאו - הסדרה הצלחה ענקית, אף מדיה לא מתעלמת ממנה, כולם מדברים עליה, ואם זו הביקורת הכי גרועה שמצאת - מצבנו טוב. נ.ב אהבתי מאד את הביקורת שלך על פרק 10.

 

[nathaliesh]

לגבי הביקורת של רות קופפר בהארץ

הביקורת לדעתי די מוטמטמת אני חייבת להודות. ראשית היא מבצעת השוואות לסדרה (מעולה) "הסמויה". על מה ולמה? למה שאני עכשיו לא אשווה את משחקי הכס לתנ"ך? סתם ככה, כי בא לי. הסמויה היא סדרה ריאליסטית שמתרכזת בימנו. שאוש"ק ממש לא. גם הדיבורים על אובייקטיפיציה של נשים בסדרה הם לא נכונים לדעתי- אם היא היתה מדברת על ריבוי סצינות סקס, אז אין לי בעיה. זה נכון. במיוחד כאלה שמיותרות ולא תורמות כלום לעלילה (מיותרות מבחינה עלילתית ולא מבחינת העלאת ההורמונים של הצופים). גם לכתוב שסצינות הסקס המרובות נועדו למשוך נשים לז'אנר נראה לי אידיוטי. הרי לא מדובר בסצינות סקס עם גברים מסוקסים עם ריבועים בבטן- העירום שאנחנו רואים הוא בעיקר עירום נשי. יכול להיות שהיא התכוונה לזה שינם HBO מנסים למשוך את המגזר הלסבי?

ובעיקר צרם לי כל השיח המגדרי על "נשים חלשות" שא' בקושי מתייחס לקונסטקסט שבו הסדרה מתקיימצת, קרי ימי הביניים "קצת" לפני ימי סבתינו הסופרג'יסטיות וב' התעלמות מוחלטת מהעובדה שהסדרה ממש פורצת דרך בהצגת נשים חזקות ושולטות. ואולי די כבר לקרוא לדאינריז חאליסיי כאילו זה השם הפרטי שלה?

היום ראיתי כתבה שכותרתה היא "כולנו בעד חאליסיי"

 

[ניר4819]

איפה ראית את הכתבה היום?

לינק? עוד כתבה מטומטמת?

 

[ellendili]

נדמה לי שזו אותה אחת.

 

[nathaliesh]

הכתבה הזאת דווקא הייתה ממש בסדר חוץ מהעובדה

שהיא לא כתבה דאני אפילו פעם אחת אלא התייחסה אליה כל הזמן כאל "חאליסי". לא זוכרת איפה, אנסה למצוא אותה אח"כ. זה מזכיר לי שכשיצאו הסרטים של נרניה הלכתי לשוק והבאסטיונר צעק נרניה עם סגול מתחת לר'

 

[אביר הקרנפים]

לא ראיתי את הסדרה, אבל הביקורת ממש שונאת

גועל נפש. וממתי לכל הרוחות דרוגו אונס את "חאליסי" בליל נישואיהם? "לא. לא............................... לא?" -"כן"...

 

[nathaliesh]

דווקא בקטע הזה היא צודקת

בסדרה זה אכן נראה שהוא אונס אותה. כל הסצינה המאוד מרגשת בינהם נגזרה לחלוטין.

 

[ellendili]

זה היה אחד הקטעים הגרועים בסדרה!

איך לעזאזל הם מסבירים את זה שדאני התאהבה בבעלה בזמן יחסית קצר אם הוא אונס אותה שוב ושוב? ובמיוחד בליל החתונה. זו סצנה מאוד יפה ונוגעת בספר שהסדרה לחלוטין הרסה

 

[nathaliesh]

בהחלט

אני זוכרת שבזמנו התבאסתי מזה אנושות. בעיני זה אחד מהשינויים שלא תרמו כלום.