שרשור פרק 10

[ניר4819]

שרשור פרק 10

התאפקנו כל השבוע כמו ילדים טובים, ועכשיו הגיע המן לדבר על פרק 10, הפרק שחותם את העונה. אני אגב עדיין לא ראיתי אותו. רואה אותו היום. שרשרו לכאן התרשמויות, מחשבות, טענות ותלונות.

 

[amberos]

פרק סביר יחסית לפרק סיום עונה

פרק 9 היה פרק חזק וקשה להתעלות עליו. מישהו יכול להסביר לי את הסצנה המזעזעת עם פייסל והזונה? סצנה שלא קשורה לכלום פרק לא מעניין במיוחד, לפחות הדרקונים ניראו אמינים ולא הכזיבו

 

[Chewingum]

לדעתי היה פרק מעולה!

לא קראתי את הספרים אז כל ההתפתחויות, הכתרת רוב כמלך הצפון בעיקר, ריגשו אותי. ולאורך כל תחילת הפרק רציתי לבכות ;[ הסצנה עם פייסל באמת הייתה הזויה ולא הבנתי למה היא תרמה... אולי יש להם מכסת ציצי שהם חייבים למלא בעונה @_@

 

[Chewingum]

אה, ודאינריז כמובן

 

[דיוגנס מסינופה]

הסצינה של קייט וג'יימי

הייתה עבורי חלשה קצת יחסית לספר. מבחינת משחק העומק של ג'יימי. כידוע הלאניסטרים נתפסים ע"י הקורא המצוי כנבלים חסרי לב עד שמרטין הופך אותם לדמויות נ"מ. גם אני תפסתי ככה את ג'יימי, אבל כשקראתי לראשונה את הסצינה הזו, הבנתי שהוא ראוי להיות אח ודומה לטיריון: שומר על שנינות גם במצבים קשים, ובכלל לא דמות המונעת רק מתאוות כוח, אלא גם ממניעים אישיים. לא התחלתי לחבב אותו, אבל הוא כבר לא היה בעניי התגלמות הרשע. מעבר לזה (ולסצינה הבאמת לא אמינה של פייסל והזונה) הפרק היה סביר. אגב, הדרקונים כפי שמוצגים שם הם בעלי 4 גפיים, ושתי הגפיים הקדמיות הן כנפיים. אבל תמיד תפסתי את הדרקונים אצל מרטין כבעלי 6 גפיים: 4 רגליים ועוד זוג כנפיים. לא מוזכר בספר ואני לא יודע למה תפסתי את זה כך. אולי בגלל הסמל של הטאראגריינים.

 

[IWRIS]

פרק סיום מעולה

האמת שקשה קצת לחוות דעה על הפרק כ"כ הרבה ימים אחרי שראיתי אותו (אני רואה אותו מיד כשהוא עולה לרשת עם תרגום באנגלית, ואח"כ שוב בעברית

) בכל מקרה- בפרק הזה דאינריז, ג'ופרי וסנאסה היו מעולים! מאוד אהבתי את הסצנה כשג'ופרי מראה לה את הראשים. המשחק של שניהם שם היה מצוין. ואהבתי את כל הסצנות של דאינריז- האבל שלה על דרוגו, מירי מאז דור שהייתה טובה, ובמיוחד הסצנה האחרונה והעוצמתית (למרות שהייתה חסרה לי המחאה של פרשי הדם שלא רצו לשרת אישה ואז שינו את דעתם). בהתחלה, אני חייבת להודות, לא כ"כ אהבתי את השחקנית של דאינריז אבל עם הזמן ממש התחלתי לאהוב אותה ובפרק הזה היא הייתה מצוינת. אהבתי גם שהראו את הסצנות של אריה למרות שהן שייכות לספר השני. לדעתי זה היה חכם לעשות את זה כדי ליצור ציפייה לגבי אריה. וזה היה מרגש לראות איך היא עוזבת את מעלה מלך

ג'ופרי היה מעולה גם בסצנה של הזמר, מראה טוב את הפסיכופטיות שלו. הסצנה האחרונה של ג'ון הייתה ממש טובה, כשהם עוזבים את החומה וברקע שומעים עדיין את הדברים של מורמונט. לגבי ההמלכה של רוב- לדעתי זה היה מוקדם מידי, היה יפה יותר אם היו מראים את זה לקראת סוף הפרק. לגבי השיחה בין טיריון לטיווין- זה היה יפה להראות את היחסים של האבא והבן, וזו נראה לי הפעם היחידה בספר בו טיווין התייחס לטיריון כמו הבן שלו (תקנו אותי אם אני טועה, נראה לי זו הייתה הפעם היחידה). שניהם היו טובים בסצנה הזו. כמובן ששנאתי את הקטע של פייסל והזונה שמראים אותה בכל מקום. כל סצנות המין האלה כבר ממש מאוסות. זה היה ככה מבחינתי בספרים ועד יותר על המרקע. זה פשוט מיותר ולא נחוץ לעלילה, לפחות לא הגרפיות שלהן.... אני ממש מחכה לעונה השנייה. מה נראה לכם צריכה להיות סצנת הפתיחה?

 

[CallMeCavanaugh]

סצינת הפתיחה של עונה 2 ../images/Emo58.gif

מן הסתם זה יהיה הקטע שבו קרסן מנסה להרוג את מליסנדרה.

 

[איש הלילה]

אפשר הסבר למדורה שבסוף?

לא הבנתי למה עשו את הטקס הזה ולמה היא ציוותה שיקשרו את המכשפה למדורה וגם למה היא הרגה את דרוגו? זה אמור היה לעורר את הביצים? אני מרגיש שהכותבים לא הציגו חלקים מהספר (אני רק באמצע הספר הראשון).

 

[אביר הקרנפים]

הסברים.

בני טארגאריין היו שורפים את מתיהם באש. לא נתקלתי במקרה כזה אצל הדותראקים. אבל עקרונית זו הייתה אמורה להיות מדורת הקבורה של חאל דרוגו. דרוגו איבד את התודעה שלו. הוא חי ככלי ריק. הוא לא רואה. הוא לא שומע. הוא יכול רק לבלוע אוכל, אבל לא לאכול בכוחות עצמו. הוא... כלום. מירי מאז דור, המכשפה, אמרה לדאני שרק מוות יכול לשלם עבור חיים. אז תמורת חיים לשלושת הביצים, נתנה דאינריז מוות לדרוגו, מוות למכשפה ומוות לסוס.

 

[CallMeCavanaugh]

לסוס? ../images/Emo58.gif

אם כבר אז מוות לבנה, לא?

 

[אביר הקרנפים]

אני מניח שאתה צודק. אבל אני תוהה.

כי בדיוק כפי שאתה אומר, דאינריז אומרת או חושבת במקום כלשהו בעימות המלכים שהיא הוציאה את הדרקונים הללו ממדורת הקבורה של בעלה, וחייהם נבעו ממותו של בנה, של בעלה ושל מירי מאז דור. השאלה היא כזו. את המשפט "רק מוות יכול לשלם תמורת חיים" אנחנו קוראים רבות בספר. מירי מאז דור. מליסנדרה. אולי עוד. הפעם הראשונה, נדמה לי כשמירי מאז דור הורגת סוס לתוך האמבט של דרוגו. אומרת שרק מוות יכול לשלם תמורת חיים. לבסוף זה לא רק סוס. אלא בנה, קווארו, האגו, קותו וקוהולו. מירי מאז דור אומרת לה שהיא ידעה בלבה מה המחיר ושילמה אותו. אם כן, מותו של בנה הזין את חייו של בעלה. אז? חוץ מזה עבר זמן רב בין המוות של בנה לבין מדורת הלוויה. זה משנה? לכן הנחתי שזה הסוס. אבל אני באמת לא יודע.

 

[Cheshire Fool]

הביטוי מופיע ../images/Emo58.gif

גם כשז'הקן מציע לאריה להרוג שלוש נפשות תמורת השלוש שהצילה.

 

[1Littlefinger1]

אבל

איך דאינריז ידעה מה לעשות? הרי לא כל פעם שמישהו מת, מישהו ניצל/קם לתחייה/וכו' זה צריך להיעשות בצורה מסויימת. מאיפה היו לה הידע והיכולת? ואת דרוגו היא הרגה עוד קודם, בנפרד...

 

[אביר הקרנפים]

זה בדיוק מה שאמרה לה מירי מאז דור

היא אמרה לה שלא מספיק להרוג וזהו. היא אמרה לה שהיא לא יודעת את הלחשים וכו'. דאני אמרה שיש דברים שחזקים מלחשים וכשפים. מרטין מנסה להציג את דאני כילדה חכמה שלומדת מהר למרות גילה הצעיר. כל מה שאני רואה מסיפורי הרפתקאותיה זו ילדה טפשה ואמוציונאלית שיש לה יותר מזל משכל...

 

[ניר4819]

אני ממש לא רואה אותה כמוך

הרבה יותר קרוב לראיה של מרטין, כמישהי שלומדת כל הזמן ומתפתחת. נכון שהמזל משחק לה תפקיד הרבה פעמים, אבל גם נכון שהיא לא פועלת באימפולסיביות ובלי מחשבה מראש. היא לוקחת סיכונים, והיא יודעת שיש מצב שהיא תיפול, אבל אין כאן חוסר מחשבה או טיפשות או אימפולסיביות. תראה את התרגיל היפה שבעזרתו היא כבשה את אסטפור. יש כאן אסטרטגיה, נטילת סיכונים, ומחשבה מוקפדת ומדוקדקת מאד.

 

[1Littlefinger1]

עדיין לא ברור

קראתי את הספרים לפני כמעט 6 שנים, ואני בקושי זוכר את הפרטים.. (אני מתכוון לקרוא אותם שוב בסוף תקופת המבחנים, לפני שאקרא הריקוד). דאני אולי לומדת מהר (ואני בהחלט מסכים עם ניר בעניין הזה), אבל מאיפה לכל הרוחות היא למדה את זה?! כרגע אמרת שמירי לא לימדה אותה, רק אמרה לה שלא מספיק להרוג וזהו. מאיפה דאני יודעת מה יותר חזק מלחשים וכשפים, ואיך להשתמש בזה?

לי זה נראה כאילו דאני "במקרה" עשתה את מה שצריך, הקריבה דם מלכותי, כמו שמליסנדרה מנסה לגרום לסטאניס לעשות, כדי להעיר את הדרקונים מהאבן ולקיים את הנבואה על אזור אהאי... וגם אמרתי שדרוגו לא מת במדורה, אלא קצת קודם, מה שקצת מפריע...

 

[ניר4819]

מה שאתה אומר זה בדיוק מה שדאני עשתה, לדעתי

היא לקחה הימור. ילך - טוב. לא ילך? מה יש לה להפסיד? גם כך היא איבדה הכל עם מותו של דרוגו. היה לה מזל, וההימור שלה הצליח. ניחוש ממוזל.

 

[1Littlefinger1]

הימור?

לי זה נראה יותר כמו "ניחוש פרוע חסר בסיס". זה לא שהיא לקחה הימור סביר, שהצליח... אלא אם כן תסבירו לי על סמך מה היא לקחה את ההימור הזה? איזה מידע היה בידה, לפיו יש סיכוי שההימור יעבוד? ד"א, לדעתי כן יש לזה הסבר. או הסבר לכך שדאני ידעה שזה עשוי לעבוד, או הסבר ללמה היא עשתה את זה בדיוק בצורה הזו, בלי קשר (אולי היא עשתה את זה כמו שהיא עשתה, כולל הכנסת הביצים למדורה, מסיבה אחרת כלשהי?). רק שלנו זה לא ברור (או שאני פשוט לא זוכר). קשה לי להאמין שלמרטין אין הסבר לאירוע כלכך חשוב...

 

[ellendili]

אני גם חשבתי על השאלה הזאת...

יכול להיות שיש דברים מסויימים שאנשים עושים מתוך תחושת בטן. או משהו קדום יותר מזה. מהרגע שדאני קיבלה את ביצי הדרקונים היה לה קשר מיוחד איתם. היא ידעה שהיא לא נכוות מהם. היא ידעה שיש בה את "דם הדרקון", מה שלא היה לוויסריז, היא תמיד נמשכה לאש. אז אולי היא לא הייתה בטוחה מה יקרה אם היא תכנס אל המדורה יחד עם גופתו של דרוגו, אבל בשלב הזה כבר באמת לא היה לה מה להפסיד. או שהיא תישרף יחד עם כל מה שיקר לה- דרוגו והביצים. או שיקרה משהו שיהפוך את הגורל שלה על פיו. אל תשכחו שבכ"ז מדובר בספר פנטזיה, יש דברים שאין טעם לחפש להם הסבר הגיוני. דברים מסויימים עובדים כי הם עובדים. היא הייתה מיואשת, היא פעלה ע"פ תחושת בטן, היא הימרה וזה עבד.

 

[1Littlefinger1]

דווקא כן מחפשים הסבר הגיוני,

בהינתן ההיגיון הפנימי של העולם.