לכולם יש קטע עם חרא
הגרמנים לדעתי פשוט לא מכחישים את זה בתרבות שלהם ופחות רואים בזה כמשהו דוחה ויותר כמשהו טבעי שהוא חלק מתהליך הקיום.
בכל שפה יש הכי הרבה ביטויים שקשורים לתחת ולקקה. אני לא מומחה אבל הינה כמה דוגמאות מאנגלית למשל שזה בשימוש יום יומי גם לחיוב וגם שלילה:
shit, crap, pooh, dump, tard, turd, turtle ועוד מלא..
when the shit hits the fan
even the queen shits
holy shit
shitload of money
full of shit
some good shit
shiaaat אצל הכושים
עד כמה שזה מגיע לגברים אני יכול לאמר שכל מה שיוצא מהתחת זה כיף. חוץ מתחורים חח. יש כאלה שרואים בזמן הזה כמשהו אנטימי שבו הגבר שרוי בחיבור מוחלט לעולם שלו.
יש גברים שהשירותים שלהם יותר מאובזר מסלון ממוצע. ומי לא חולם על טלויזיה בשירותים..
יש אנשים שמעצבים את השירותים על בסיס THEME.
גברים מרגישים תחושת גאווה כשהם מחרבנים. חווית עילוי שמשלבת פורקן ותוצרת מידית. הם יתארו לחברים שלהם "איזה חירבון היה להם", ואם הוא חריג הם גם יתארו את מידותיו במטאפורה כמו "ילדתי תינוק" או "הנחתי יציקה".
גבר מחרבן זה גבר חושב.
למרות שזה כביכול נתפס כלא סניטרי ואמור להיות דבר דוחה אנשים לוקחים הכל לזמן החרבון. מתנך ועד לסלולארי. ספרים, עיתונים, ניידים, שלטים וכל דבר בעל עניין. ילדים לוקחים צעצועים לשירותים.
כל בעל עמדה בסופו של דבר חולם על משרד, עם שירותים משלו. אם לשירותים יש גם חלון לנוף אז עוד יותר טוב אבל זה לא דבר שמקובל באדריכלות.
והכללל בשביל מה? לקדש את הרגע שבו אנחנו מפרישים את ה"תוצרת" שלנו.
בטבע זה היה נחשב לעדות הקיום שלנו. הדבר שהכי מסמל אותנו כיחידים, כמו חותמת אישית. לכן כמו בעלי החיים אנחנו מרחיקים את עצמינו מזה כדי שלא להשאיר עקבות מזהים.
על זה יש הרבה חרדות חברתיות כמו בסביבה של קבוצת אנשים אף אחד לא רוצה להיות זה שבטעות יסתום את השירותים, ישאיר סקיד מרקס, יתקע בלי נייר טואלט, יפליץ ושידעו שזה הוא.
אלה דברים גנטיים שכמו שאמרתי הגרמנים הם בדיוק כמו השאר רק שהתרבות שלהם פחות מסתירה את זה כדבר דוחה.
הם מתעלים על הבטים חברתיים שקשורים לעניין ומתיחסים לזה יותר כמו כל דבר אחר שיוצא מהגוף. ראייה לכך היא שבגרמניה כבר הרבה שנים יש מגמה של גברים שמשתינים בישיבה. הם רואים את זה פשוט כפונקציה של הגוף ואם כבר למה לא לעשות אותה בנוח. למרבית הגברים האחרים בעולם זה מייד יעלה קונוטציות של נשיות.