שרשור מאמרים

תשובה פשוטה

אני חושב על סמך מה שאני קראתי כי גויי הים היו שם תואר לעמים שונים אשר גיאוגרפית הגיעו מאזור דרום טורקיה ואזור לבנון (באזורי חוף הים). כנראה שהיה משבר כלכלי בסביבות המאה ה - 13 אשר הניעה תושבים אלו להיות מועסקים כשכירי חרב לפעמים בשני צידי קרבות. אני חושב כי חלק מאותם עמים אשר מכונים 'גוי הים' התיישבו באזור כנען והפכו למה שנקראו הפלשתים. אין אני יודע אם היסטורית הם היו עם אחד, או האם הישיבה שלהם ביחד איחדה אותם. בכל מקרה אני יודע כי אין הם עם אחד במקום יישובם המקורי (כלומר לפני המאה ה 13) זהו אלו דעותי מאיר
 

masorti

New member
אני חוזר ושואל...

מהו השיוך האתני של אותם גויי הים שהגיעו מהחוף הלבנוני? אתה חוזר שוב ושוב על הטענה העמומה שמדובר ב"עמים שונים", ומסרב בעקשנות למנות אותם. אדרבא, תן פירוט של כמה עמים שמתוכם באו גויי-הים. אני ארמוז לך... מדובר בקבוצות אתניות שונות שהשתייכו ברובן המכריע למרחב האגאי. הקשר היחיד לחוף הטורקי יכול להיות שחלקם עשו "חניית ביניים" של דורות ספורים במושבות ההלניות של אסיה הקטנה (מה שמסביר השפעות חיתיות על המנהגים של הפלישתים). אבל זה לא משנה את העובדה שהם חלק מהתרבות של יוון ואיי הים האגאי.
 
זהות אתנית

אני אומר הגדרה מעומעמת מכיוון שהנתונים הם מעומעמים. זה נכון כי המצרים חושבים כי גויי הים הגיעו מן הצפון, אך לא ברור למה הם מתכוונים. עם אחד הוא ה ( Rwkw (Lukka אשר יכולים להיות מהאזור החיתי של 'ארץ הלוקה'. יש החושבים כי זהו ליקיה של היום. ואלו כנראה השתתפו בצבא החיתי בקרב קדש. עם נוסף הוא הSrdn (בעברית מודרנית כנראה שרדן או שרדנה) אשר מתוארים כלובשים כובעים עם קרניים, חצאיות וחרב אשר פותחה בתקופת הברונזה המאוחרת בסוריה. שהגיעו כנראה מדרום טורקיה או הלבנט. דננ (בעברית מודרנית כנראה דניין, דנונה) וקשורים לארץ צפונית לאוגרית מן המאה ה 14. פרשת - יתכן (ולא בטוח כי משם'פלשת' גם העם 'תגקר' כולם לובשים חצאיות, נושאים חניתות ועוד. שתי העמים האחרונים כנראה קשורים האחד לשני באופן חזק יותר. הם מגיעים מאזור סיליסיה Cilicia עם נוסף: אשר כנראה נקרא 'אקווש' - אין עדיות רבות לגבי איך נראה או מהיכן הגיע. מכיוון שמופיעים רק בכתובת של מרנפתח כנגד הלובים. מעניין לציין כי בחפירה מהשנים האחרונות בתל אססידייה בירדן גם כן נמצאה עיר עם תושבים מעמים אלו. יש שחושבים (ידין 1968, סנדרס 1978 עמ' 163-164) כי גם השם 'פלשתים' המקראי כלל עמים שונים תחת אותו השם. וכי הייחוס המוזר משהו של שבט דן לים קשור בשבט Dnn (ראה לעיל), אך יש בכך משום טענה ספקולטיבית שלא הייתי מאמץ אלא כתאוריה אופטימית, אך לא מבוססת מספיק. יש מי שייחס ל'גויי הים' את נפילת אוגרית, חתושה ועוד ערים, אך נראה כי גויי הים היו סימפטום ולא הגורם לנפילה. אני חושב כי הסברתי מהי דעתי ודעתה של אמילי קורט לגבי 'גויי הים'. הסיבה שהשארתי את הנושא עמום כאמור הוא בדיוק בגלל שהוא באמת עמום. ברשותך אני לא אקבל את הרמז שלך... ואדבוק בעובדות מאיר
 

masorti

New member
אתה גדול...

הצלחת להכניס לדיון את כל העמים שהסתובבו באגן המזרחי של הים התיכון, כדי להשיג כמה עמים מתורכיה. גם אני שמעתי על ה"דננ" וה"פרשת" וכו'. אבל מה ענין הצבא החיתי בקרב קדש לפלישת גויי הים אל החוף המזרחי של הים התיכון? אני מסכים איתך שהיו שכירי חרב "תורכיים" בצבאות הקדומים, אבל בינם לבין הפלישתים אין ולא כלום. --- ולמה שלא תקרא את הלינק הזה? תגלה שם שה"דננ" היו במקורם יוונים שהיגרו לאסיה הקטנה כמה דורות קודם. ותגלה שיש דמיון-מה בין השרדנה לבין סרדיניה (מושבה הלנית), ובין ה"שקלש" לבין סיציליה (עוד מושבה הלנית). אבל למה לבלבל אותך עם עובדות. נ.ב. עוד לא הסברת איך זה שהפלישתים שאינם ממוצא יווני אלא תורכי/לבנוני כתבו בכתב LINEAR A, ומדוע כלי החרס שלהם שייכים לתרבות המיקנית.
 
גויי הים

הסיבה שהבאתי את רשימת העמים הללו היא מהסיבה שכבר ציינתי. גויי הים הם שם כולל לכמה וכמה עמים (5-6) ולא שם של עם ספציפי בעל ישות אחת. אנו לא יודעים עם הם היו קשורים אחד בשני או האם הם דברו באותה השפה. למרות שאני לא רואה כיום באינטרנט כמקור למידע מהימן בתחום כלשהו הרי בכל זאת הבאתי שתי אתרים. השני ממצא ביותר, הוא סוקר על עם ועם מתוך גויי הים במאמרים רציניים. מקווה שזה יסביר את חוסר הבטחון במקורם של כל העמים אשר מכונים תחת שם אחד "גויי הים" מאיר
 

masorti

New member
המקור השני שהבאת הוא טוב...

אבל השורה התחתונה היא שמדובר שם על אלף ואחד עמים אך לא על הפלישתים. אני חוזר וטוען שהפלישתים הם ממוצא יווני-אגאי, ולא ראיתי שוב ראייה שתסתור זאת. אתה, לעומת זאת, עדיין לא הסברת את המאפיינים היווניים של כלי החרס הפלישתיים, הכתב הפלישתי, ומנהגי הקבורה הפלישתיים אם הם אינם יוונים.
 
הפלשתים

הפלשתים הם כאמור כנראה צאצאים של אותם 'גויי הים' אשר התיישבו באזור כנען, לכן אני חושב כי זה רלוונטי לחקור את העמים המרכיבים את מה שהמצרים קוראים 'גויי הים' - העמים המפורטים באתר מסבירים כל עם וההשארה לגבי מוצאו האתני. לגבי הכתב הקבורה ועוד אחזור בעוד זמן קצר לענות מאיר
 

masorti

New member
הנה שירשור מס' 4 *רק לניבלונגים*

המביא סיכום על משמעות השם "כנען". כרגיל, המאמר מובא בהודעה נפרדת המשורשרת לכאן.
 

masorti

New member
והנה החומר...

מה משמעות השם "כנען" ? ----------------------------------- על פי ספר בראשית, ארץ כנען נקראת כך משום שיושביה הם צאצאיו של כנען. מעניין לדעת מה אומר חקר המזרח הקדום על הסוגיה. מתברר שלשם "כנען" הוצעו כמה משמעויות, כשההצעה העיקרית הינה ש"כנען" = ארץ הארגמן. ("ארגמן" = הצבע האדום ששימש לצביעת בדים) ארץ הארגמן: בתעודות שנמצאו בעיר NUZI מופיע השם "כינענו" או "כינעחו" (KINAKHU) כצבע הארגמן. מכאן, שהפירוש מתוך התעודות הנ"ל מהמאה ה- 15 לפנה"ס הינו שכנען הינה "ארץ הארגמן". הפיסקה הרביעית בלינק_1 (המצורף למטה) מזכירה את הפירוש הזה, בקטע הבא: Some scholars believe the word Canaan derives from the Akkadian kinahu. In ancient Nuzi texts from Assyria kinahu meant purple, or a kind of red. כידוע, הכינוי היווני של לבנון היה "פיניקיה" ותושביה כונו בשם "פיניקים". כינוי זה בא מהמילה "פויניס" (PHOENIX) שהיא המילה היוונית ל"ארגמן". אם נזכור שיושבי צור וצידון החזיקו בידם את סוד צביעת הבדים בארגמן, ושהאיזור נחשב אז חלק מכנען - ניתן לחבר בין ה"כינענו" של תעודות נוזי לבין ה"פויניס" היווני ולשייך את שני הביטויים ליחידה הגיאוגרפית-פוליטית ששמה כנען. לכן, אפשר לסכם ולומר שהכינוי היווני שימר את המשמעות העתיקה יותר שנמצאה ב-NUZI... "כנען" = ארץ הארגמן. הקשר בין השם "פיניקיה" ומשמעותו לבין כנען מובא במשפט הבא (מודגש בסגול בתחילת הלינק) מתוך לינק_2 המצורף למטה: . Indeed, the ancient land of Canaan and its corresponding Greek name, Phoenicia, mean "land of purple" (Astour 1965: 346 גם ההגדרה של CANAAN במילון המובא בלינק_3 (המצורף למטה) מתארת את הקשר בין פניקיה וכנען לארץ הארגמן: Canaan: Land of Canaan is the ´Land of Purple´. It was the country where the most famous dye of the ancient world, purple, was extracted from a marine gastropod called murex, whose body turned into purple under the sunlight. Greeks called the people living here as Phoenicians (producers of purple) and the country Phoenicia meaning ´purple´, the ´land of purple´ in Greek. Tyre and Sidon were the centres for this business פירושים אחרים: למילה כנען הוצעו, כאמור, עוד פירושים. אחד ההסברים היה שמדובר ב"ארץ הסוחרים", וזאת לפי הקשר במקרא בין "כנעני" ל"סוחר". "סוחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ" (ישעיהו, כ"ג, ח´) "סדין עשתה ותמכור וחגור נתנה לכנעני" (משלי, ל"א, כ"ד) הסבר אחר שהוצע הוא שכנען היא "ארץ נמוכה ונכנעת". (כלומר: "כנען" מלשון כניעה) לינקים רלוונטיים: לינק_1: http://www.world-destiny.org/a30cwi.htm לינק_2: http://www.jolique.com/dyes_colorants/purple_passion2.htm לינק_3: http://www.geocities.com/Athens/Atrium/5676/glossary.htm חומר על הנושא ניתן למצוא בספרו של אדם זרטל "עם נולד", עמ´ 342-341.
 

פראזניק

New member
המשך...

ישנן כמה הערכות על מה שקרה ל'קולומביה'. צילומי השיגור, כאמור, מראים כי מיד לאחר השיגור ניתק אחד מאריחי הבידוד של מיכל הדלק ופגע בכנף. מחשבי נאס"א, שאוגרים את כל הנתונים על טיסת המעבורת, מראים כי לפני ניתוק הקשר עלתה הטמרפטורה בכנף השמאלית לפי 4 מהכנף הימנית. המעבורת החלה לסחוב שמאלה. המחשבים המנתבים את המעבורת התנגדו וניסו לתקן את הסטיה, אבל זה לא עזר. הערכה נוספת אומרת כי בצילומים מחלון המעבורת, נראים שני פסים שנראים כסדקים על הכנף השמאלית. לכאורה, עמדו לפני האסטרונאוטים שני אפשרויות, אם היו מגלים בעיה במעבורת עוד בחלל: לנסות לתקן את המעבורת בחלל או לחבור לתחנת החלל ולהמתין שם לחילוץ. מומחי נאס"א שוללים את האפשרויות האלה מכל וכל. יחד עם זאת, יש הטוענים כי כבר לאחר ההמראה היו האסטרונאוטים אבודים בלא שום אפשרות לשוב בשלום לכדור הארץ. שברי המעבורת התפזרו על נפי כמה מאות קילומטרים רבועים. מומי נאס"א מנסים לאסוף את השברים כדי להרכיב את המעבורת מחדש ולנסות לעלות על התקלה שהביאה לפיצוץ. וגם כאן זה המקרה היחיד: זה המקרה היחיד עד היום בו מעבורת של נאס"א אינה מצליחה לנחות. אבל היו עוד אסונות בחקר החלל שגבו קרבנות. עד היום נהרגו בארה"ב, כולל באסון ה'קולומביה' 17 איש, אבל ברוסיה נהרגו כ-150 איש במשך השנים. האסון הגדול מכולם ארע בעת שטיל שהיה אמור לשאת חללית אל החלל נפל והתפוצץ במקום שיגורו, בבסיס החלל הסוביטי שבקאזחסטאן. 91 מאנשי צוות הקרקע נהרגו. אסון גדול נוסף ארע בשנת תש"מ. כאשר באחד מאתרי השיגור הרוסיים מילאו דלק נוזלי. 51 איש נהרגו. לא היו נפגעים חמישה פעמים הוקרבו חיי אדם על מזבח חקר החלל, אבל פעמים רבות הרבה יותר נרשמו תקלות שלא כללו איבוד חיי אדם. בשנות השישים והשבעים שיגרו הסובייטים לוויני מחקר לעבר מאדים, שישה מהם לא הצליחו אפילו להתנתק ממסלול הקפתם את כדור הארץ – לעבר מאדים. שישה אחרים סבלו מכשלים בתקשורת והתרסקו על מאדים או החמיצו אותו לחלוטין. גם נאס"א האמריקאית כשלה. גם מבין הלווינים ששיגרה לעבר מאדים בשנות השמונים והתשעים, חלקם לא הצליחו להתנתק ממסלולם סביב כדור הארץ, אחד מהם נפל לאוקיינוס האטלנטי ולווין נוסף כשל. בי"ג תשרי תש"ס הודיעה נאס"א כי איבדה את הקשר עם "מארס קליימט אורביטר", חללית מחקר לא מאוישת ששוגרה למאדים. לאחר גל הכשלונות הקודם, היו מי שדיברו בנאס"א, ספק בצחוק ספק ברצינות, על 'שדים גלקטיים', מפלצות חלל בעלות תאבון ללווייני וחלליות מחקר. אבל שבוע לאחר מכן, ב-כ' תשרי תשס"ג, התברר לפתע למרבה הבושה כי אובדנה של "מארס קליימט אורביטר" לא היה מסתורי כל כך. החללית, כך התברר, נעלמה מסיבה אחרת לחלוטין. שני צוותים הפעילו את החללית הלא מאוישת, האחד – צוות הניווט של החללית שישב ב"מעבדת ההנעה הסילונית" והיה אחראי על ניווט החללית. השני, שהיה אחראי על תפעול לווין המחקר בפועל. כדי לכמת את הכח שהופעל על ידי מבערי הלווין, השתמש הצוות הראשון ביחידות מטריות בעוד הצוות השני השתמש ביארדים. כתוצאה מכך סטה לווין המחקר כ-80 ק"מ ממסלולו המתוכנן וכאשר עבר קרוב מידי למאדים, נשרף, לפי ההערכות, באטמוספירה של מאדים. היו גם תקלות נוספות, משני צידי המתרס. כמה שנים קודם לכן, בשנת תשמ"ח, נשלחה אל "פובוס", לווין מחקר סובייטי שנשלח למאדים, סדרת פקודות ממוחשבות, תו קריטי אחד שהושמט מהן, גרם לו לאבד את מסלולו היציב, כתוצאה מכך הפסיקו הלוחות הסולאריים שלו, שאמורים לקלוט אנרגיה, להיות מופנים לעבר השמש, מצבריו התרוקנו והוא אבד. ושוב, בשנת תשנ"ט, הוכנס ערך שגוי לנתוני ההנחיה של הטיל, נושא הלווינים, האמריקאי, "קנטאור". כתוצאה מכך מוקם הלווין במקום שגוי. אבל המקרה המביך ביותר קרה עוד בשנת תשכ"ב. אז נשלח לווין לכוכב נגה. מקף חסר בתכנת הלווין גרם לו לסטות ממסלולו עד שהיה צורך לפוצצו. וזה עוד לא הכל.
 

פראזניק

New member
מסגרת: מלחמה בשחקים

מלחמה בשחקים. הכוכב האדום מול הכוכבים והפסים. עוד בטרם הסתיימה מלחמת העולם השניה, שלחו האמריקאים והרוסים משלחות של ציידי מדענים לאירופא המשוחררת זה עתה מעול הכובש הנאצי ימש"ו. המשלחת האמריקנית היתה בחזית ולעתים נכנסה לערים עוד טרם נכבשו רשמית, במצדו חסר רחמים אחרי המדענים הגרמנים שנחשבו הטובים בעולם. הרוסים פיגרו מעט במירוץ, אבל שלטו בחלק גדול מהשטח ולא היו כפופים לשום עקבה מוסרית – כפי שראו עצמם האמריקנים. הרוסים 'צדו' כמה אלפי מדענים שהועסקו בחקר הטילים, המטוסים והנשק הקל. למרבה הפלא, באותם תחומים עצמם. האמריקאים התמודדו – שלא כמו הרוסים – עם התנגדות עצומה מצד המדענים האמריקאיים עצמם, שהתנגדו להעסקת המדענים הגרמנים וראו בהעסקתם, כמובן, השפלה מקצועית. אבל כאשר הטיל שיצרו נפל והתפרק מיד לאחר שיגורו, הועסקו המדענים הגרמנים בתחומים אלה. זמן לא רב לאחר מכן פרצה מלחמת קוריאה, בה התעמתו כוחות מערביים מול כוחות הגוש הקומוניסטי. הטייסים האמריקניים, שטסו במטוסי 'סייבר' על קוליים, טענו כי אינם מצליחים לזהות את מטוסי ה'מיג 15' הסובייטיים, משום הדמיון העצום שביניהם. האמריקאים התחבטו קשות בבעיה עד שמצאו שיטה להבחין בין אויב לידיד. עברה תקופה והרוסים הדהימו את העולם בשגרם את הלווין הראשון – 'ספוטניק' שמו – לחלל. האמריקאים, שכבר נכנסו ראשם ורובם ל'מלחמה הקרה', לא ידעו את נפשם. על המדענים הגרמנים הוטל לשכפל את ההצלחה הרוסית ולאחר תקופת יסורים לא קצרה שוגר לחלל הלווין האמריקני 'אקספלורר 1' שמו. בדיחה שהתהלכה אז סיפרה, כי כאשר פגש ה'ספוטניק' את ה'אקספלורר', הוא נד לו בראשו ובירכו 'גוטן טאג', ואף ה'אקספלורר' נענה לו בברכת 'גוטן טאג'. אלא שבגרמנית של ה'ספוטניק' כבר התערב מבטא רוסי משהו, בעוד שמבטאו של ה'אקספלורר' היה אמריקאי משהו. וכך, תרמו בני עם אחד, בעיקר, את תרומתם לשתי מעצמות העל במלחמת החלל שלהן.
 

פראזניק

New member
מסגרת: "אוד מוצל"

אוד מוצל אל מול האסונות הידועים יותר ופחות, ישנו גם סיפור שונה אחד, סיפורה של 'אפולו 13'. פחות משנה לאחר הנחיתה הראשונה על הירח, נשלחה לחלל החללית 'אפולו 13' כשמטרתה, שוב, להנחית אדם על הירח. חלליות 'אפולו' נשלחו לחלל באמצעות טיל. בהגיעה למסלול הירח הורד ממנה רכב חלל באמצעותו נחתו על הירח שניים משלשת האסטרונאוטים שהיו בחללית. השלישי נשאר בחללית שהמשיכה להקיף את הירח. לאחר שהשלימו השניים את משימותיהם על הירח, הם המריאו באמצעות מתקן המראה שנצמד לחללית האם. 55 שעות לאחר ששוגרה 'אפולו 13' לדרכה, במהלך בדיקה שגרתית של מיכלי החמצן, ארע בה פיצוץ. האסטרונאוטים עברו לרכב החלל בעוד החמצן הולך ואוזל והקור גובר. על הירח הם כבר לא נחתו. בסופו של דבר, בקשיים לא מעטים, הצליחה נאס"א להחזירם בשלום לכדור הארץ, הם נחתו באוקיינוס – כדרך שאר חלליות 'אפולו' – והוצאו משם באוניית חיל הים האמריקאי.
 
תודה פראז

מעניין איפה היינו לולא היה מדובר על תחרות יוקרה בין מעצמות ענק, מגלי הארצות של המאות הקדומים הביאו לשולחיהם כסף רב בנוסף ליוקרה, האסטרונאוטים מאידח הביאו לממשלותיהם רק חשבונות גדלים והולכים ומעט מאוד תמורה ממשית, מה שמעלה אצלי את השאלה מה היא באמת הסיבה לכך שבני אדם ממשיכים לטוס לחלל? האם אכן ממשלות (ועוד ממשלה רפובליקנית בארה"ב) הם גופים כאלה פילנטרופים שפועלים רק למען רווחת הדורים הבאים?
 

פראזניק

New member
רחוק מהעין, קרוב אל הלב...

זה מה שאני חושב. ק בגלל המחשבה על העצמה שזה מביא (הנה, ראה מה גרם ה"אסטרונאוט הישראלי הראשון", שבינינו לא היה יותר מטרמפיסט, לגאווה של ישראל, ומה גרם מותו לאותה גאווה), היא שמביאה את המעצמות להמשיך. יתירה מזאת, הרי מדענים בכירים בנאס"א טוענים שאין שום יתרון ושום סיבה לשלוח אסטרונאוטים אנשים, כשכמעט את כל מלאכתם ניתן לעשות בידי לויינים וחלליות לא מאוישות. גם הסיבה שזה התחיל הייתה רק כבוד. כך אני חושב. זו דעתי, מבלי לזלזל בכהוא זה בתועלות שיצאו מזה.
 
רחוק מהעין רחוק מהלב

נכון בסוף שנות השישים ואפילו תחילת שנות השיבעים הייתה, הן לאמריקאים והן לרוסים, תועלת תעמולתית, גדולה ממסעות החלל, גם הפוליטקאים החל מקנדי ועד לניקסון נבנו מתהילה זו, NASA חיבקה את הנשיאים שמימנו אותה, ואלו בתמורה זכו לצילום עם הגיבורים האמרקאים החדשים, אבל משנות השמונים, השיגורים לחלל, להוציא מקרים חריגים במיוחד או תקלות טרגיות כבר לא מעניינות איש (ב CNN התנצלו על קטיעת תוכנית כלכלית משעממת במיוחד לצורך הדיווח על הקולמביה) ומעולם לא קראתי על רווח אחר, למדע לכלכלה או כל דבר אחר כתוצאה מטיסות מאוישות (טיסות לא מאוישות זה עניין אחר), והשאלה היא למה לטרוח, האם באמת הרוח האנושית והסקרנות זה סעיף בתקציבים לאומיים של מעצמות?
 

פראזניק

New member
זה כבר ברור לחלוטין...

ואיני זוכר איפה ראיתי את זה... נאס"א יודעת שרק זה גורר תשומת לב ציבורית, שיגורים מאוישים. תשומת לב ציבורית משמעה תקציבים. כי גוף שאיש אינו שומע עליו, אינו זוכה לתקצוב... רק בגלל זה השיגורים המאוישים. כך, אם איני טועה, אמרו בפירוש מי שהוגדרו "גורמים בנאס"א", מיד אחרי האסון, כאשר השאלות נשאלו...
 

קוכולין

New member
קראתי את המאמר ומאד נהניתי

מאמר מוצלח וממצה ביותר, המהווה סקירה היסטורית מעניינת של תקלות השיגור האמריקניות, ואף בוחן באופן יפה את הרקע למאבק החלל, אם כי אפשר להעמיק עוד בדברים. אבל כמאמר לעיתון, הוא יותר ממעולה- ממש ברמה של מאמר ל"הארץ" והרבה מעל הרמה של ידיעות או מעריב. לפי השפה, והשימוש בתיארוך העברי, אני משער שהוא מיועד לעיתון דתי כלשהו, האם תוכל לומר לנו איזה? הבעיה היחידה שלי היתה עם התאריכים העבריים, שלא הצלחתי לתרגם אותם אוטומטית לשנים לועזיות (בקטע הזה אני קצת חלש). אותי תעניין קצת יותר הרחבה בנושא של השימוש האמריקני והרוסי במדענים גרמנים, חלקם פושעי מלחמה מדופלמים. ויש גם יותר גרועים מוורנר פון בראון הידוע, אבי פרוייקט הטילים הנאצי. הבנתי גם שבשנים האחרונות מתגלות יותר ויותר ראיות לטיוח האמריקני בנושא פשעי המלחמה של מדענים כאלה. בנוסף מעלה המאמר את השאלה, האם דברים כאלה נחוצים בכלל? אני נוטה לומר שיש תועלת מסויימת, כי יש ניסויים (כמו למשל ניסויי תרופות בחוסר כבידה) שניתן לעשות אך ורק בחלל. אך האם חייבים בני אדם או שאפשר לבצע אותם גם בחלליות שאינן מאויישות? לזה צריכים מומחים ממני לענות. ובכל מקרה, אני נוטה לתמוך בטיסות מאויישות, ולו בשביל הסקרנות והרוח האנושית. אני יודע שמושקע בכך כסף רב, אבל לדעתי האישית, זה שווה. אסור להגביל את רוח האדם. ופראזניק- עוד פעם תודה על המאמר. אהבתי אותו מאד.
 
למעלה