אני אוהבת שאנחנו יכולים לחלוק פה את המחשבות ואת ההלם\אכזבה.
הרי במבט מרחוק, ברור לכולנו שבסך הכל תוכנית ריאליטי, זה לא באמת חשוב, דרור יוצא לחייו ולמשפחתו ולחופש שלו.
ברור לכולנו שתכף נקבל פרופורציות ניזכר ונבין שזה באמת כלום ושעוד כמה שבועות מי בכלל יזכור אותם.
אבל עכשיו ברגע הזה, זה כן עושה לחלקנו עצוב.
אנחנו מרגישים את הבאסה,
יודעים שהיא לא אמיתית ושזה שטויות ויעבור מחר,
אבל גם אם אנחנו יודעים , עדיין זה קצת צובט ,
כמו בכל פעם שקורה בתכנית הזאת משהו שלא בא לנו עליו.
אז נחמד שאפשר לחלוק את זה פה איתכם,
להיות עצובים ולצחוק על זה ולעמוד דקת דומיה ו"להספיד" את זה.
מתה על הדרמטיות המוגזמת שלנו.