** שרשור לילה - היום ה113 בבית - עדכונים **

מצב
הנושא נעול.

אופה קטנטנה

Well-known member
❤️

מתוק, מתוק,
אבל, מג׳נון
שלא נח לרגע.
גונב סוללות, מטבעות,
סיכות, כבלים,
ברגים,
ויש לו צעצועים יותר
מלילד טיפוסי.

בסוף אעטוף לו את
הבולבול עם סלוטפ,
שיפסיק להשתין
כל רבע שעה.
 

Moiya_1

Well-known member
❤️

מתוק, מתוק,
אבל, מג׳נון
שלא נח לרגע.
גונב סוללות, מטבעות,
סיכות, כבלים,
ברגים,
ויש לו צעצועים יותר
מלילד טיפוסי.

בסוף אעטוף לו את
הבולבול עם סלוטפ,
שיפסיק להשתין
כל רבע שעה.
בכל פעם כשאני קוראת שאת מספרת אנקדוטות על הקטנצ'יק שלך אני מתכווצת מקנאה וגעגוע.
היה לי כלב שאספתי ברחוב, גור קטן ולבנבן.. שמעתי אותו בוכה, התכופפתי לצד המדרכה היה שם שיח והוא שכב צמוד אליו. אוף, סיפור ארוך אבל לקחתיו אלי, אימצתי אותו בהמון אהבה וטיפול מסור 4 שנים. עד שיום אחד הוא הצליח להשתחרר עם הרצועה מהבייביסיטר שלו. ברח לה מהאחיזה הרפה כי ראה אותי מעבר לכביש ורץ לעברי. חצה את הכביש..... את הזעקה שלי לדעתי כל העיר שמעה.
 

אופה קטנטנה

Well-known member
אוי ואבוי מויה,
איזה נורא, מאמי.

וואי, הרגת אותי.
אני כל כך מצטערת עבורך.
ח י ב ו ק.
זו טראומה.
🫶❤️🫶
 

Moiya_1

Well-known member
אוי ואבוי מויה,
איזה נורא, מאמי.

וואי, הרגת אותי.
אני כל כך מצטערת עבורך.
ח י ב ו ק.
זו טראומה.
🫶❤️🫶
תודה נשמה. כן כשזה עולה לי אז הדמעות... אבל מייד אני מנסה להדחיק את מראות התאונה ומשאירה זכרונות מתוקים מלאי חום ואהבה.
 
נערך לאחרונה ב:

פאף פה

Well-known member
בכל פעם כשאני קוראת שאת מספרת אנקדוטות על הקטנצ'יק שלך אני מתכווצת מקנאה וגעגוע.
היה לי כלב שאספתי ברחוב, גור קטן ולבנבן.. שמעתי אותו בוכה, התכופפתי לצד המדרכה היה שם שיח והוא שכב צמוד אליו. אוף, סיפור ארוך אבל לקחתיו אלי, אימצתי אותו בהמון אהבה וטיפול מסור 4 שנים. עד שיום אחד הוא הצליח להשתחרר עם הרצועה מהבייביסיטר שלו. ברח לה מהאחיזה הרפה כי ראה אותי מעבר לכביש ורץ לעברי. חצה את הכביש..... את הזעקה שלי לדעתי כל העיר שמעה.
נורא!
💔
כואב הלב חיבוק🤗
 

רותרות7

Well-known member
בכל פעם כשאני קוראת שאת מספרת אנקדוטות על הקטנצ'יק שלך אני מתכווצת מקנאה וגעגוע.
היה לי כלב שאספתי ברחוב, גור קטן ולבנבן.. שמעתי אותו בוכה, התכופפתי לצד המדרכה היה שם שיח והוא שכב צמוד אליו. אוף, סיפור ארוך אבל לקחתיו אלי, אימצתי אותו בהמון אהבה וטיפול מסור 4 שנים. עד שיום אחד הוא הצליח להשתחרר עם הרצועה מהבייביסיטר שלו. ברח לה מהאחיזה הרפה כי ראה אותי מעבר לכביש ורץ לעברי. חצה את הכביש..... את הזעקה שלי לדעתי כל העיר שמעה.
צער גידול כלבים...מתקשרים אליהם כל כך שכל מה שקורה להם כאילו קרה לבן משפחה קרוב. לי גם היה סיפור טרגי לאחרונה. היו לי 2 כלבות שאימצתי מבית גידול לאחר שגמרו להרביע אותן...הגיעו אלי בגיל 6 ובגיל 13, אחת נפטרה מזקנה, בלי סבל והשנייה התעוורה. הבאנו אותה למומחית לרפואת עיניים לכלבים ונאמר לנו שאין מה לעשות, גם לא ניתוח קטרקט.
כמה חודשים אחר כך, חיפשתי אותה בערב, בחצר, כדי להכניסה הביתה. לא מצאתי אותה. פתאום ראיתי את גופתה צפה בבריכה שבחצרי. זה היה נורא. היא פשוט לא ראתה לאן היא נופלת. מי חשב על זה...בני בא לעזור להוציא אותה וקברנו אותה בחלקת הכלבים שיש לי בחצר. היא הייתה מלטזית קטנה, לבנה ויפהפיה...זמן קצר אח"כ אימצתי כלבת מלטיפו בת שנה,תערובת של מלטז ופודל, מאד דומה לקודמת, לבנה ויפהפיה וקראתי לה בוניטה. מקור לאושר רב ולשמחה רבה. ממליצה כשקורה אסון לכלב, לאמץ מיד אחר. זה ממש עוזר להתגבר על האבל, למרות שיש קצת תחושה של בגידה במנוח...
 

רותרות7

Well-known member
צער גידול כלבים...מתקשרים אליהם כל כך שכל מה שקורה להם כאילו קרה לבן משפחה קרוב. לי גם היה סיפור טרגי לאחרונה. היו לי 2 כלבות שאימצתי מבית גידול לאחר שגמרו להרביע אותן...הגיעו אלי בגיל 6 ובגיל 13, אחת נפטרה מזקנה, בלי סבל והשנייה התעוורה. הבאנו אותה למומחית לרפואת עיניים לכלבים ונאמר לנו שאין מה לעשות, גם לא ניתוח קטרקט.
כמה חודשים אחר כך, חיפשתי אותה בערב, בחצר, כדי להכניסה הביתה. לא מצאתי אותה. פתאום ראיתי את גופתה צפה בבריכה שבחצרי. זה היה נורא. היא פשוט לא ראתה לאן היא נופלת. מי חשב על זה...בני בא לעזור להוציא אותה וקברנו אותה בחלקת הכלבים שיש לי בחצר. היא הייתה מלטזית קטנה, לבנה ויפהפיה...זמן קצר אח"כ אימצתי כלבת מלטיפו בת שנה,תערובת של מלטז ופודל, מאד דומה לקודמת, לבנה ויפהפיה וקראתי לה בוניטה. מקור לאושר רב ולשמחה רבה. ממליצה כשקורה אסון לכלב, לאמץ מיד אחר. זה ממש עוזר להתגבר על האבל, למרות שיש קצת תחושה של בגידה במנוח...
וזו סופי ז"ל, לזכרה
1757460846322.jpeg
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:

אופה קטנטנה

Well-known member
קורע לב, רות.

לא מצליחה להרדם, כי הסיפור של מויה עורר בי את השדים מהכלב שלי,
ועתה קוראת את שלך.
רציתי רק לומר לך, שלא תמיד לקחת כלב מיד אחרי מות כלב קודם
זה רעיון טוב, מנסיון שלי לפחות.
הגור הנוכחי שלי, גם הוא מלטיפו. קבלתי אותו מתנה חודש לאחר
מות הכלב הכי אהוב שלי, שמת לי בנסיבות טרגיות. ועודני לא מעכלת.
חלפו רק ארבעה חודשים.
מעבר למה שציינת על מעין תחושת בגידה שאכן גם היא קיימת,
בי יש כמעט כמו דכאון אחרי לידה, להבדיל אלף הבדלות.
קושי להתחבר לכדור צמר הלבן הזה. אני אוהבת ושונאת אותו בו בזמן.
כי הוא איננו הכלב הקודם שלי בשום צורה ואופן.
לא בגדלו, לא בגזע, לא באופי, ולא בחכמה שלו.

היה לי כלב ציד מופלא, פויינטר. שמת לי בגיל שמונה בגללי, כי חליתי
והוא לא ידע את נפשו, והריח את הסרטן בגופי לפני שאובחנתי.
והיה נמלט ממני, ומתחבא, ולאט לאט התעוור בעיניו ועמוד השדרה
שלו קרס. לקחנו אותו לכל רופא אפשרי בארץ, וכולם אמרו,
שהוא מזדהה עם המחלה שלי, והתדרדרות בלתי נמנעת.
מיד בתום הטיפולים שלי, יצאתי מבית החולים כדי להיות איתו מעט,
והוא כל כך סבל, וסירב להתקרב אלי. הייתי חייבת להרדימו,
ולהפרד ממנו. את הכאב על הסבל שעבר כשלא יכולתי להיות
שם עבורו, על ההחלטה להרדימו, על הפרידה בקליניקה של
הוטרינר, על העובדה שחלה בגללי, כל זה מייסר אותי עד שיתוק.
והגעגוע והחוסר, והעצב שלא נגמר.
והזעקה כשיצאתי רגע אחד מפתח הכניסה של הקלינקה
כשהבנתי שלא אראה אותו יותר,
חוזרת אלי בפלאשבקים ללא הפסקה.

אז, הגור המתוק שהביאו לי כדי שאפסיק לבכות, לא באמת
ממלא את החוסר הזה, והלב שלי לא באמת פנוי במלואו
לאהוב אותו. כי עודני אבלה ולא מעכלת שהכלב האהוב
שלי לא פה.
כבר אמרתי שהשנה האחרונה בחיי, היא שנת איוב.

❤️ ליל מנוחה.
 
נערך לאחרונה ב:

אופה קטנטנה

Well-known member
עדיף שאלך,
מתרסקת מזה.

מתק חלומות, מותקיות.
מויה, אמן שיהיה לך גור חדש,
שיכניס לחייך שמחה ללא סוף,
ואהבה ללא תנאי,
וישמור עלייך.

 
מצב
הנושא נעול.
למעלה