שרשור יצירות

שרשור יצירות

עיר אדומה מדם נכתב בתקופה שהיו הרבה פיגועים וכל פיגוע הקשה עלי ועל משפחתי יותר, לקח לי כמעט שנה להגיע לגירסה הסופית אך אני יודעת שבעייני הוא לעולם לא הייה גמור לילה שוב יורד על עיר אדומה מדם שתיקת המתים צורמת כאב הפצועים רועש לילה שוב יורד על עיר אדומה מדם בכי הורים נשמע בכי ילדים נשמע בוכים על יקרהם אותם מתים, אותם פצועים. אלוהים אמור לי כמה עוד אפשר במלחמה ללא שם ברוחות להלחם עוד יום עבר בקושי רב עוד יום עבר תודה שכך את הים הזה עברתי הצלחתי לשרוד את היום הזה אחרים לא עברו,מתן על קבר טרי בוכה על מי שמת על מי שאת המלחמה לא הצליח לשרוד אלוהים אמור לי כמה עוד אפשר במלחמות ללא שם ברוחות להלחם בוקר שוב עולה על עיר אדומה מדם אנשים בחשש לרחובות נשפכים מנסים להמשיך בשגרת חיים בוקר שוב עולה על עיר אדומה מדם עוד אוטובוס מתפוצץ! חיילים עלו על מטען צד! מחבלים צולפים על רכבים! בוקר שוב עולה על עיר אדומה מדם עוד לא קברנו את מתי אתמול וכבר מתי מחר מחכים בטור תאמרו לי האם האם את היום זה אשרוד??
 
הסבר!!!

השרשור הזה שפתחתי עם שיר שכתבתי פותח שירשור של יצירות שלנו. כל אחד יכול לפרסם פו יצירה שהוא כתב בנוגע לצער שלו זה לא חייב להיות שיר זיכרון, זה יכול להיות כמו השיר שלי על המקרה ומקרים נוספים שקורים בחיינו. כאחת שיוצרת אני יודעת שאת היצירות שאני כותב לזכר אחותי או עקב הרצחה אני לא מסוגלת להראות לאיש (חוץ מאחים שכולים נוספים שאני בקשר איתם), ולך השירשור פה בא להביע את הרגשות הכי עמוקים שלנו שמובעים בשירים. כמו כן אני בטוחה שהמפרסמים יוכלו לקבל ביקורת בונה ואלה שאינם מסוגלים לכתוב אולי בזכות זה המצאו את המילים דרך הכותבים להביע את רגשותים. אז למה אתם מחכים?????????? אני יודעת שאין דרך יותר טובה לפי דעתי באמת להתקרב אחד על השני.
 

נ.תהילה

New member
לחלום אותך

-לחלום אותך- מתפללת כל חיי אל הרגע, שיבוא. רק רגע אחד, מדומה אך דומה, שאזכה- לחוש אותך. ליבי זועק, אך כמו אילמת, מפחדת. ועדיין מקננת בתוכי, ולא מרפה, התשוקה לחלום אותך.
 

נ.תהילה

New member
תודה, ועוד אחד אם כבר...

-פגישה מפייסת- אחות שלי, אתמול, מאוחר בלילה , דיברנו. אמרתי לך שאני אוהבת אותך כל כך הרבה, ושכל כך הייתי רוצה שתהיי איתי, ועם כל העולם, היום. ואמרתי לך שאני מתגעגעת אליך, ושוב פעם אמרתי לך כמה אני אוהבת אותך. ואחר כך, אמרתי לך משהו שהיה לי קשה להגיד לך, אבל ידעתי שאני חייבת להגיד לך אותו, לטובתי האישית. אמרתי לך, שאני יודעת שגם אני חסרה לך כמו שאת חסרה לי ושאת מתגעגעת אלי כמו שאני אליך. אבל, אני לא יכולה שתבואי אלי ותהיי איתי מתי שאת רוצה. כי יש לי חיים! יש לי לימודים מבחנים וחברים, חברות ועבודות ובגרויות, ולחץ וכל מיני דברים ועיסוקים, שבהם אין לך מקום. שאליהם את פשוט לא שייכת ולא מוזמנת. ואמרתי לך שאם תבואי למקומות האלה, אני לא אוכל לתפקד שם נורמלי. ונכון שאני אוהבת אותך, ונכון שאת חסרה לי, אבל אני חייבת "להמשיך הלאה", עד כמה שזה נשמע כקלישאה. חייבת להמשיך לתפקד ולעשות. אבל, הבטחתי לך שמהיום (אתמול) אני אקדיש זמן מסוים לשתינו. רק לך ולי. זה יכול להיות כשאעשה הליכה רגלית למקום כלשהו, כשאל ההליכה הזאת את תהיי מוזמנת להצטרף אלי וללכת ממש לצידי, ואפילו נוכל להחזיק ידיים. או זה יכול להיות כשאקשיב לקלטת המדהימה שהשארת לנו, שאני כבר יודעת אותה כמעט בעל-פה... או לכל מקום בו אני אזמין אותך, כשאחשוב שזה הרגע הנכון והמתאים. ואז אמרתי לך שאני מקווה שאת תביני אותי. ואמרתי לך שאני מקוה שטוב לך, ושאני בסה"כ רוצה שגם לי יהיה טוב, ושאני יודעת שזה גם מה שאת רוצה. ואמרתי לך שאני אוהבת אותך הכי בעולם. ואמרתי לך לילה טוב, ונראה לי ששמעתי אותך מאחלת בחזרה. והיום בבי"ס, לא באת לבקר אותי. את הבנת והקשבת לי, חמודה שכמוך. ואני כבר מחכה לפגישה שלנו שתהיה מתישהו היום. ואני בטוחה שגם את. יודעת אותה כמעט בעל-פה או לכל מקום בו אני אזמין אותך, כשאחשוב שזה הרגע הנכון והמתאים. ואז אמרתי לך שאני מקווה שאת תביני אותי. ואמרתי לך שאני מקוה שטוב לך, ושאני בסה"כ רוצה שגם לי יהיה טוב, ושאני יודעת שזה גם מה שאת רוצה. ואמרתי לך שאני אוהבת אותך הכי בעולם. ואמרתי לך לילה טוב, ונראה לי ששמעתי אותך מאחלת בחזרה. והיום בבי"ס, לא באת לבקר אותי. את הבנת והקשבת לי, חמודה שכמוך. ואני כבר מחכה לפגישה שלנו שתהיה מתישהו היום. ואני בטוחה שגם את.
שבוע נפלא לכולנו!
 

solitaryshell

New member
הגישה שלך מדהימה, כל הכבוד...

אהבתי את הכתיבה שלך, את הבעת הרגשות ואת הבגרות.
 

רעוּת

New member
אבן

אתה אבן עם כמה מילים ואותיות כמה פרחים שביופי שלהם הם מנסים להסתיר את המוות והיופי הזה שלהם כל כך מנוגד לבית הקברות. אתה אבן ואני כועסת עליך כל כך שמבן אדם הפכת לאבן עם כמה מילים וכמה פרחים והמון געגועים. אתה אבן כבר אין לך אישיות ואופי אין לך חיוך וצחוק אתה כבר לא קיים אתה אחד מאלפי אבנים, שם. אתה אבן איך אני אמורה לחיות עם אבן במקום עם אח? אני עדיין כועסת עליך כל כך ומילים לא יכולות לבטא את הכעס והכאב שיש לי עכשיו בלב אבנים לא מרגישות ולא רואות והלוואי שהלב שלי היה קר כמוך אבן (23.1.04)
 

רעוּת

New member
מרוב קיטש בא לי להקיא

דבר ראשון בבוקר ודבר אחרון לפני השינה באמצע תוכנית טלויזיה- אני נזכרת בך. בחיוך המדהים במבט הכובש כמו שהיית וכבר לא תהיה צעיר לנצח בן 19. כשהשמש זורחת אתה זורח איתה האור שלך מאיר עדין לא כבה. כשהשמש שוקעת אתה מדליק לי כוכב שיהיה רק שלי וכשאסתכל למעלה, אני אדע שאתה תמיד איתי. אתה תמיד איתי, מרוב קיטש כבר בא לי להקיא אני לא צריכה את השמש בשביל לזכור אני לא צריכה כוכבים ולא אור מספיק לי לדעת שאתה תמיד תהיה איתי בדרכך המיוחדת אתה המלאך השומר שלי. (2.5.04)
 

ליאן113

New member
לרעות

ןןאןן אין לי מילים להביע את מה שהשיר הזה גרם לי להרגיש. רק וואוו ודמעות
 
תודה על שיתוף הפעולה

כל מי שלא כותב ורוצה להגיב מוזמן גם אם השיר לא נראה בעיניו ואני בטוחה שכל כותב יבין את הדברים כביקורת בונה ולא כהורסת.
 

My Dragonfly

New member
../images/Emo16.gif

מעיין קו דק ושקוף אבל חד במיוחד קו החותך בבשר החי ומחלק את החיים לשני חלקים לפני שלקחו אותך ואחרי... כל הזיכרונות וכל הרגעים צפים ועולים מזכירים ומחיים מחיים אותך, את היותך אבל גם את החוסר... רואה את החיוך שיותר לא אראה שומעת את הצחוק שיותר לא אשמע ומרגישה לשנייה אחת את חום חיבוקך אשר איננו עוד... אבל אתה בכל זאת קצת כאן ונוכחותך המיוחדת כל כך, עודנה מורגשת ונדמה לעיתים כאילו היה זה רק השבוע כשנפגשנו ודיברנו... אך הגעגועים חושפים את האמת השחורה והיא ניצבת ממול והחיים והמוות צורבים מבפנים כתהום עמוקה ללא סוף וברור שהכאב הוא לא רגעי ובר חלוף אלא דרך חיים חדשה... ובכל זאת ממשיכה לחיות, כי חייבים, אבל בעצם אלו חיים חדשים, אחרים חיים אשר אף פעם לא יהיו כשהיו, חיים בשבילך ואיתך ובעזרתך. והגעגועים הם מעתה חלק בלתי נפרד ביחד עם זיכרונות כה רבים ומוחשיים. מבטיחה לעולם לא לשכוח
 
זה הכל

שוב מתחדשים שוב את לא רואה הימים לאט עוברים החדשים מתישנים לאט אך לך זה נשאר חדש. הולכת לאבן מספרת חבר חדש, חבר ישן מה שעובר חיי היום יום יום יום שאת לא איתי יום יום שאת רק בליבי יום יום שרוצה לחבקך יום יום שרוצה לראותך אך לא בוכה לא על הסיבות הנכונות אך לא בוכה מותך הוא סתם צחוק כי הנה את בדלת כי הנה את לחיי חוזרת לא רוצה נחומים לא רוצה כאבים תנו לי יום לצחוק תנו לכאב לחלוף חלום לקום בלי חור חלום לקום אם האור במקום בלילה שחור מדמעות במקום קיצת געגועים צורמת וזה הכל וזה הכל
 
למעלה