שרשור יצירה

[James Hammerton]

שרשור יצירה ../images/Emo126.gif

 

[לחייך תמיד]

שיר שלי- תקראו!! תאתגרו את עצמכם...

21.9.2006 הקטורת בן בלייעל מסתובב בגבעות אש, תמרות עשן מסבות את הרעש למרכז במת חייו של איש זקן, ענן שמעלה אדים תחתיו והיישר אל השמיים, מבקש להשיל נעליים לפני הכניסה לגן העדן, אוויר דחוס בתוך מערה, ואין זכר לירק שסומרים זרעיו בתוכו, אין צמח שצומח כמו פרח בשדה שושנים, כי רוח אלוהים נחה על שדות ישראל, שומר האל את האדם מפני כל צרה, ועוד כרוב שמרחף מעלינו בחוגה מסתורית מחפש ענף חזק להישען עליו במתינות, ולומר לנו- שאין אדמה טובה, שאין מחסה בצל העלים, שאם נחפש את האוויר שמתמוסס, נמצא כזבים ושקרים, אין אדם רש צמא למים, אין איש עשיר שמפזר לחמו, חפשו את האש שבוערת, וכל אחד, שיבקר עצמו, מלאו עצמכם כנפי בקר, חפשו את כל מה שנסתר- וחבוי מן העין, נטו ביד קשה את עולכם השבוי בשמיים, ויסלחו לכם מעל פני המים הגועשים, שאפו מן הקטורת הזו, שלום דעו בלב נודד, מרדו בכל צל של בושה, ויהיה לבבכם שלם וגופי יהיה לעד, אמרו מילות תבונה, הרימו יד כנגד החן החבוי, שלפוהו החוצה, וישרו כל קו נטוי, כשיש שחפים בשמיים, סולמות על עקבים יטפסו עד יגיעו למחוז חפצם, או אז בערביים, ואושר עילאי, יבוא אז בקרבכם, ורוח חדשה, תכלה כל זקנה ויאוש, ענפי אוב חייך ימחקו בלילה סוער וגשום, בלילה הזה, הרוח תנום, איש עני מתייסר בעקרבים, איש עשיר מתענה בשוטים, איש נופל כלובש לבנים בעריסתו, ואש שחודרת אל השמש ששוקעת, מזמרת לתודה בהוד, הדר, ובזוהר תפארתו . . .

 

[פiצ 15]

../images/Emo118.gif שיר שכתבתי P: סתם כי באלי..

בוקר בהיר, עננים אפורים, את מסתכלת לשמיים, רואה ציפורים ואת רוצה כבר את החופש, דבר דיי נחוץ מחפשת מחסה, יש גשם בחוץ. והכל קופא מולך, את מרגישה כל כך לבד, למרות שטוב לך, אפילו שאין מי שמחזיק את היד, ושתגדלי, תביני יותר שמה שבחוץ, לא הכל אומר ויש תמיד במה להחזיק, תביני, שלדבר עם מישהו זה לא מזיק. בינתיים, את יושבת בפינה, מחכה למלאך הוא יעשה לך טוב, ובדרך את ליבך ייקח, אמרו לך ללכת, את הכל לעזוב, אמרו לך לשתוק ולהם את הקשבת, והחלטת למחוק טיפסת גבוה, היו לך ציפיות, והחלטת את נשמתך לחנוק. ובסוף, אחרי כל החיפושים, נפלת חזק, עמוק בקרשים איבדת הכל, ועכשיו פתחת דף חדש, אפילו שהלב מותש, ולמרות הכל את תשתני תלשת את הלב, ואז שוב בך תחזרי. ואיפה את היום? עם חובות למס הכנסה מיצית את החיים עוד לפני שהגעת לצבא, והכל בגלל שהלכת ראש בקיר, עשית החלטות פזיזות, ועכשיו את משלמת מחיר הלב שלך רחוק ממך, ואת מרגישה עוד ילדה אולי הגיע הזמן שתתבגרי, תלכי לדרך שונה. כוכב נפל, ביקשת משאלה חיכית שנה וגילית שהיא התגשמה, התבגרת, את כבר לא לבד מצאת לך מישהו שיחזיק לך ת'יד, ולא יודעת לאן השארת פה זכרונות בלבד, והלכת רחוק מכאן.

 

[פiצ 15]

../images/Emo118.gifוואיי באלי עוד אחד :]

אתה עוזב הכל, ברגע של חולשה הולך למקום מרוחק, מסתכל על השקיעה מתייחד עם עצמך, מבין שזה רק רגע של חולשה. ברגע של חולשה, אתה עושה משו טוב, שם את הכל בצד, ואתה מרגיש קרוב, אפילו שאתה לבד, כואב ומרוחק, אתה עם עצמך, זה רק רגע של חולשה. ברגע של חולשה, אתה זוכר את העבר ירידות ועליות, כאב שלא נגמר, ושוב אתה נזכר ואז אתה מבין שאתה ברגע של חולשה. מתי שמביטים למעלה, רואים עננים מתי שמביטים למטה, רואים אבנים אך מתי שמביטים לצדדים וסופרים עד עשר, יודעים שתמיד נשאר מחר, והכל יהיה בסדר. הוא לא שכח, איך שהלב שלו נשבר הוא לא שכח, כמה זמן עבר עד שהכאב נגמר אבל דבר אחד הוא יודע, ותמיד הוא יזכור הוא ברגע של חולשה, ומחר הכל יעבור.

 

[כל האהבה במלואה]

וואי שיר מעולה

הוא מזכיר לי את עברי עם ה'רחוק מכאן' וחיפושים' (ואולי) שיר מהמם יש לך כישרון

 

[the l girl]

../images/Emo203.gifנראה לי שאני אנצל את השרשור..

המממ לבמה חדשה לוקח טיפה יותר מדי זמן. -אבן / רינת עדי- על אבן גדולה באמצע המדבר ישבת מולי, בפעם הראשונה אבל כבר השניות נראות כמו נצח והזמן שנותר - יום ובוקר לערב ושוב ליום חולף כמו הים שאת מסתכלת לכווני ועוצר מלכת שאת לא לידי כמו כל סיפור אהבה חד צדדי את כבר הרבה זמן לא יודעת שאת בעצם שלי ולא משנה מה צעשי כי זה כבר כתוב בכוכבים במטה הקסמים הפרטי שלי שרטטתי את שתיינו, יושבות על אותה האבן.

 

[the l girl]

../images/Emo203.gifעוד אחד...

את השיר הזה אני נורא אוהבת... עוד יגיע הלחן. מחניק פה / רינת עדי בתוך עצמי, בבטן מרגישים משהו זז, רוצה החוצה לצעוק בכל הכוח מה שאפילו אי אפשר ללחוש. כבר מאות שעות עסוקה בלבכות, חושבת עוד מילה קשה, חודרת. מחניק פה. בלי לנשום מדברת לא רואה והולכת אין כיוון, מטרה חשוב להמשיך ללכת לנסות להחזיק בצפורניים את הידית העגולה הזו שכבר מזמן לא מחוברת לדלת. משתתחת על השולחן זו לא בושה לשמור את השלדים בארון זו משימה קשה סדקים בזכוכית, המים נוזלים ובכל זאת... מחניק פה. בלי לנשום מדברת לא רואה והולכת אין כיוון, מטרה חשוב להמשיך ללכת לנסות להחזיק בצפורניים את הידית העגולה הזו שכבר מזמן לא מחוברת לדלת. אוויר שקוף, סמיך מקשה על העיניים ממלא את הריאות עוד חבטה אחת בחום הזה, והקליפה יוצאת, מחליקה למטה ועדיין... מחניק פה. לנסות להחזיק בצפורניים את הידית העגולה הזו שכבר מזמן לא מחוברת לדלת.

 

[PunkPimp]

השיר האחרון שכתבתי.

דמעות קרות מעינים יפות, במשך נצח שלם זולגת הן, שפתיים דקות שפתיים של קרח במשך עידן שלם שותקות הן. עיינים ירוקות קטנות ומפוחדות, פעם הן היו פתוחות עגולות וגאות. בבועה כסופה כזכוכית מבריקה, מראה סימני עייפות סבל וחולשה. חתך מסכין או מחט הכל אותו הדבר. נגיעה בקרח או בשמש, כי חוסר תחושה לתמיד נשאר.

 

[ETTI6]

ציור../images/Emo70.gif

 

[ETTI6]

ציור../images/Emo70.gif../images/Emo9.gif

אופס קודם לכן שחכתי לישלוח את הציור אז.... הינה הוא!

 

[kilmore89]

גם ציור=))

ידיד שלי צילם (אין סורק אזזז..) וגם לא סיימתי אותו.. זה פשוט רישום שאהבתי=)

 

[לב מפלסטיק16]

../images/Emo197.gif

כל מה שנשאר מהיופי שנגמר עולה מתוכי כל רגע שנזכר. על הדף הישן רושם סליחה מעביר לדף נקי מבקש שתזכרי מה שאת בשבילי כל דקה שחושב על העבר הלב שוב נצבט ממה שכבר נעלם אז תני לי רק רגע אחד, אחד.. להיזכר במה היה ובמה שכבר לא ישוב רק רגע קטן לחשוב על מי שהיינו ועל מי שלעולם לא נהיה. כבר ירדה השמש מתחת קו המים נעלמה כמו שלא הייתה אך נשארה אותה ההרגשה אני לא יכול לשכוח את הכל עכשיו הכל מוזר עכשיו הכל שונה. אז תני לי רק רגע אחד, אחד.. להיזכר במה היה ובמה שכבר לא ישוב. רק רגע קטן לחשוב על מי שהיינו ועל מי שלעולם לא נהיה. אז תני לי רק עוד רגע.. רק עוד רגע אחד..