חזרתי מסרט אמריקאי
בהיעדר ירדן בפורום, אני כאן כדי למלא את מקומה ולזיין לכם את השכל במגילות
תתכוננו נפשית: אתמול החברות ארגנו ערב נוסטלגיה. היה כה כיף! הגענו לבית של החברה שאצלה זה התקיים, על הקיר בבית שלה היא הקרינה פתיח של מלא מלא סדרות ישנות מהילדות. כל שנייה נשמעה קריאה בסגנון "יואווו איך אהבתי את הדבורה מאיה", "יוואוו איך אהבתי בלי סודות", "יואווו דנבר הדינוזאור האחרון, איך אהבתי אותו"
בהמשך שיחקנו משחקים מפגרים, קיבלנו משימות שונות, שרנו קריוקי, קיבלנו שיעור חינוך מיני בעזרת הדגמות על בננה ועבגנייה [?!], וכו' וכו'. עד כה היה החלק הנחמד. מכאן הגיע החלק היותר מעניין- "חפש את המטמון". התפצלנו לקבוצות [כל קבוצה במכונית] ונסענו למקומות שונים לפי המשימות שקיבלנו. אני אדלג על המשימות הראשונות כי הן לא כ"כ מעניינות, ונגיע למשימות האחרונות. התבקשנו להגיע לתיכון [תחשבו שזה ב-12 בלילה, להסתובב בביצפר בחשכה זה לא נעים במיוחד
], קיבלנו גלילי נייר טואלט והיינו צריכות "לקשט" את עצי ביה"ס
היה אדיר!!! בשלב מסויים נדמה היה לנו ששמענו אזעקה ואז דפקנו ריצת אמוק החוצה, פשוט רצנו בהיסטריה עד שיצאנו משערי ביצפר, היה כ"כ מצחיק
הרגשתי את האדרנלין זורם לי בעורקים
משם נסענו לפארק שליד הביצפר ועשינו טקס שריפת מחברות
כל אחת הביאה מחברת של מקצוע שנוא וסיפרה למה היא שורפת אותה. זה גם היה אדיר
משם הלכנו לגינה מול ביצפר, וכל אחת התבקשה להביא חפץ שמסמל לה את התיכון. הכנסו לתוך קופסא את כל הדברים [התכנון המקורי היה לקבור את זה, אבל לא הצלחנו לחפור עמוק אז אחת החברות לקחה את זה אליה הבייתה ואמרנו שניפגש עוד 10 שנים ונפתח את הקופסא
ממש תסריט הוליוודי
] זהו, משם התפצלנו הבייתה. זה היה סיום אמיתי לתקופת התיכון. נורא נהניתי
עד כאן המגילה להיום