שרשור יום ו' 17.12.2004

זה לא כזה פשוט..

אנחנו עובדים עם חוברות של הקורס[חוברת הסברים+חוברת תרגילים] אבל גם ככה, אנחנו צריכים לדעת רק להשתמש במשפטים אלו, לא יותר.הוכחה זה אשכרה בגדר "מותרות" אצלינו..אז למה שאלתי?כי זה הופיע בכ"ז במבחן כבר.....[לא בשעור ולא בתרגול הוכיחו לנו את הנ"ל..פשוט הראו כמעין אקסיומה, לא יותר..] אגב, בכלל שמתי לב שהדגש אצלינו הוא מאד טכני בקורס....למזלי הטוב:p [עם ההסתייגותת הנ"ל]
 

1ca1

New member
קודם כל ממליץ לך על

חשבון אינפינטיסמלי של מייזלר, אומנם מיועד למתמטיקאים, אבל מקיף חבל על הזמן... בכל מקרה רול
f רציפה ב [a,b] וגזירה ב (a,b) וכן f(a)=f(b) להוכיח שקיימת c ב [a,b] כך ש f'(c)=0 אוקיי נחלק למקרים אם f מקיימת את התנאים אבל אין נקודת קיצון חזקה אזי קבועה אזי סתם תבחר כל נקודה מ (a,b) אחרת היא רציפה בקטע סגור ולכן ע"פ משפט ווירשטראס מקבלת מינימום ומקסימום. לכן יש ל f(x) לפחות נקודת קיצון אחת שאינה בקצוות הקטע, וע"פ משפט פרמה בנקודה הזה f'(x)=0 לגבי לגרנז f רציפה ב [a,b] גזירה ב (a,b) אז צריך להוכי שקיים c בקטע כך ש f'(c)=(f(b)-f(a))/(b-a) אוקיי נגדיר F(x)=f(x)-f(a)-(f(b)-f(a))(x-a)/(b-a) F רציפה ב [a,b] וגזירה ב (a,b) F(a)=f(a)-f(a)-0=0 F(b)=f(b)-f(a)-(f(b)-f(a))=0 לכן ע"פ משפט רול יש נקודה c בקטע כך ש F'(c)=0 F'(x)=f'(x)-(f(b)-f(a))/(b-a) => F'(c)=f'(c)-(f(b)-f(a))/(b-a)=0 f'(c)=(f(b)-f(a))/(b-a) משפט קושי f,g רציפות ב [a,b] וגזירות ב (a,b) ונניח g'(x)!=0 לכל x בקטע אזי g(b)!=g(a) וכן קיים c בקטע כך ש f'(c)/g'(c)=(f(b)-f(a))/(g(b)-g(a)) הוכח נניח בשלילה כי g(b)=g(a) אזי ע"פ משפט לגרנז קיים c כך ש (g(b)-g(a))/(b-a)=0=g'(c) סתירה לנתון נגדיר F(x)=f(x)-(f(b)-f(a))(g(x)-g(a))/(g(b)-g(a)) F רציפה ב [a,b] וגזירה ב (a,b) וכמו מקודם בלגרנז F(a)=0 F(b)=0 לכן קיימת נקודה בה הנגזרת מתאפסת מאותו פיתוח כמו לגרנז רק לשים לב ש F'(x)=f'(x)-(f(b)-f(a))(g'(x))/(g(b)-g(a)) ולחלק ב g'(c) ששונה מאפס בכל מקרה... לקבלת המשפט.... אם g(x)=x אז מקבלים את לגרנז למעשה זה בעצם לגרנז כאשר "משתמשים בפונקציה אחרת לרוץ על ציר האיקס"​
 

1ca1

New member
קצת הסברים

ישנם 4 משפטי היסוד של החשבון הדיפרנציאלי פרמה: אם יש קיצון מקומי והפונקציה גזירה אז הנגזרת בנקודת הקיצון שווה אפס רול,לגרנז וקושי ראה בהודעה למעלה... כעת כל משפט מבוסס על קודמו פרמה זה הוכחה מאוד פשוטה, או שהפונקציה קבועה, ואז הנגזרת תמיד אפס, אחרת יש נקודת קיצון ממש, ובסביבתה אז חשב נגזרת משמאל (נניח עבור מקסימום מקומי בלי הגבלת כלליות) תקבל שהנגזרת גדולה שווה אפס, נגזרת מימין קטנה שוה אפס, אבל הפונקציה גיזרה, אז לכן שני הנגזרות החד צדדיות שוות, ולכן זה שווה אפס רול מתבסס על פרמה לגרנז מתבסס על רול קושי ה מעין לגרנז בצורת ההוכחה, אבל מתבסס על רול...
 
המוווווון ודה על ההסברים...../images/Emo70.gif

למרות שפעם ראשונה אני שומע על ווישטראס..... תראה, אני אגיד לך את האמת, אל תיעלב- ראיתי את זה פשוט במבחן אז אמרתי "בוא ננסה לפתור" ...לא הלך
אבל זה של מרצה אחר,שנחשב לקצת יותר...אהממ..."משוגע"
עכשיו אנחנו עם מרצה אחר שאני מניח שהוא לא ייתן שאלות כאלו..מקווה שאני צודק..[פשוט בשיעורים שלו הוא דווקא כן מקפיד על התיאוריות והוכחות, כך שאם הוא לא הוכיח את זה, למרות שעבורו זה יהיה ממש קל להוכיח זאת, אני רוצה להאמין שהוא לא יבקש זאת במבחן..] בקיצור, תודה רבה
מנגד, מקווה שזה לא יהיה במבחן
 

1ca1

New member
איך לא שמעת על ווירשטראס?

משפט ווירשטראס אומר שפונקציה הרציפה בקטע סגור מקבלת שמה מינימום ומקסימום (זה מעין הרחבה של משפט האומר שפונקציה הרציפה בקטע סגור חסומה שמה) "שמוגע", לבקש להוכיח כזה דבר, זה א-ב של אינפי 1 (אם אתה לומד קורס חדו"א למהנדסים וכו', תתעלם מהשורה האחרונה :))
 

early bird

New member
שאלה באינטגרלים וערך מוחלט

איך יודעים מתי מוסיפים לאינטגרל ערך מוחלט. משאלות ותשובות פה בפורום נוכחתי ש: integral (3-t^2)/tdt=3ln|t|-t^2/2 +C מדוע מופיע כאן הערך המוחלט?
 

rainbow16

New member
כי

lnt מוגדר רק לt>0. אך נגזרתו, 1חלקיt, מוגדרת לכל t חוץ מ0! לפונקציה ולאינטגרל שלה צריך להיות אותו תחום הגדרה, ולכן כאשר עושים אינטגרל על 1חלקיt, זה יוצא lnt כאשר t בערך מוחלט - שניהם שומרים על תחום הגדרה דומה של t!=0.
 
ההסבר לא מדוייק.

ההסבר האמיתי הרבה יותר פשוט. "ניקח את" הפונקציה |ln|t, (אשר תחום ההגדרה שלה הוא כל t שונה מ-0, כלומר היא מהווה פשוט הרחבה של הפונקציה (ln(t המוגדרת עבור t חיוביים בלבד). ובכן, זו פשוט עובדה שהנגזרת של הפונקציה |ln|t היא 1 חלקי t. ולכן טבעי שהאינטגרל של 1 חלקי t הוא בדיוק הפונקציה הזאת (C+).
 

rainbow16

New member
אופס

ככה הבנתי מאנשים בפורום.. לא משנה
פעם הבאה אתן למישהו אחר לענות, חח
 

snogal

New member
אינטרציה בחלקים

∫arctg(x)dx = ∫(x)'arctg(x)dx = x*arctg(x) - ∫(x/(1+x²))dx =...​
 
אינטגרציה בחלקים

∫arctan x = = x arctan x - ∫x d arctan x = = x arctan x - ∫x dx / (1 + x²) = = x arctan x - (1/2)∫2x dx / (1 + x²) = = x arctan x - (1/2)∫d(1 + x²) / (1 + x²) = = x arctan x - (1/2)ln(1 + x²) + C :בדיקה (x arctan x - (1/2)ln(1 + x²) + C)' = = x' arctan x + x (arctan x)' - (1/2)*2x/(1 + x²) = = arctan x + x/(1 + x²) - x/(1 + x²) = = arctan x​
 

פויקה

New member
שאלה בלתי פתירה

בחקירת הפונקציה y=x+ln(x^2-3) 1 נדרשים לחקור את הפונקציה (עד כאן הל הלך טוב) ולמצוא חיתוך עם הצירים (כאן הבעיה)... עם ציר ה-y אין חיתוך עקב תחום הגדרה אבל עם ציר ה-x חייב להיות חיתוך (בכיוון החיובי של הציר) אך לא ניתן למצוא אותו. אודה למי שינסה לעזור...
 

פויקה

New member
בעיה בלתי פתירה

בחקירת הפונקציה y=x+ln(x^2-3) 1 נדרשים לחקור את הפונקציה (עד כאן הל הלך טוב) ולמצוא חיתוך עם הצירים (כאן הבעיה)... עם ציר ה-y אין חיתוך עקב תחום הגדרה אבל עם ציר ה-x חייב להיות חיתוך (בכיוון החיובי של הציר) אך לא ניתן למצוא אותו. אודה למי שינסה לעזור...
 

גיל14

New member
אי אפשר למצוא פתרון בדרך הרגילה.

הדרך הכי טובה שאני מכיר היא שיטת ניוטון רפסון שחזרו עליה שוב ושוב. היא נותנת ערך שהוא (בערך) 1.78013. דיוק כזה אמור להספיק לך.
 

Miss CBR

New member
../images/Emo45.gif ..

ישנן שיטות איטרטיביות נוספות למציאת נקודות החיתוך. שיטת ניוטון רפסון על אף "חסרונה" בחישוב נגזרת הפונקציה מתכנסת מהר יותר .
אהבתי.
 
למעלה