שרשור טופיק.

יואב ק.

New member
קופיקו טופיקו

שחקן אהוב: שלום היהלום רגע שלא אחליף: 3 שעות של הפסקת צהריים בהן נסעתי הביתה וראיתי את הפועל לוקחת גביע אחרי 6 שנות בצורת. רגע הכי כואב: עונת השרוכים.
 

the red king

New member
שלי... למרות שאני לא כזה אוהד וותיק

השחקן האהוב: נורא אהבתי את אפק, ועוד יותר את מילאן (שאליו אפילו פיתחתי סוג של הערצה - באחד הפעמים היחידות בחיי), אבל ככה תמיד אהבתי את שביט, ובזמן האחרון האהבה הזו מתגברת עוד ועוד. רגעים: ביציע - הזיקוקים אחרי הזכייה בגביע הנוכחי, והחגיגה עם כל השחקנים שגלשו לעברנו ובמיוחד עם יוסי בסוף. בטלוויזיה - כשיגאל תקע את השני באיטליה, והבנתי שהפועל בר-ב-ע ג-מ-ר!!! רגע כואב: כבר שכחתי את השם שלו, אבל הרגע שבו השופט הגרמני הצעיר והלא מנוסה מסתכל התקפה אחר התקפה לכיוון הרחבה, ורואה בבירור איך האדומים-שחורים מפוצצים במכות פעם אחר פעם את השחקנים המסכנים שלנו, והוא לא מגיב... זו היתה כמו שכבר אמרתי הפעם הראשונה שבה בכיתי "בגלל" אהדתי להפועל...
 
ככה בשליפה -

שחקן - שניים: סיני ותקווה. רגע ביציע : שלום תקווה ב-95/6 מקפיץ כמו בקסם את הכדור מעל קורנפיין ב 4-0 האגדי על בית"ר שדפק להם ת'אליפות. רגע מול הטלויזיה : משחק האליפות ב-86 בתור ילד שרואה לראשונה משחק כדורגל מלא. רגע כואב : הירידה ופישונט מול האין הגנה של בית זונות שאן.
 

leppard

New member
הדעה שלי

שחקנים אהובים - מוריס ז'אנו, אלי כהן, שלום תקווה, אבי אזולאי. רגע ביציע: משחק העלייה מול רמת עמידר, הנצחון 1-0 על מכבי חיפה משער של שחר כהן. רגע כואב: ההפסד 4-0 למכבי בדרבי, בעונה הראשונה של גרנט, השער של קייסי בדקה האחרונה בחיפה שהשווה ל 1-1
 

יואב ק.

New member
מעניין שאת זה שדריקס כבש צמד אתה

זוכר. אני באופן כללי לא מחפש לזכור מי כבש ליריבה...
 
שחקנים אהובים

בזה, פרימו , שלום תקווה ,שיע ,שמעון גרשון, סיני , מרדוכביץ, בורבה אפק , בלילי , טועמה ועודדד את רובם לא הכרתם אבל אני זכיתי רגע עצוב 5:0 למכבי בדרבי מחכה לנקמה
 
רגעים שמחים

הפועל צלסי באנגליה שביט גדול צמרמורת בכל הגוף. בפארמה , וסאן סירו מילאן
 
יאללה. אני..

השחקן האהוב עליכם בכל הזמנים [כמובן, ששיחק בהפועל] : תקווה, טועמה, גרשון ושביט. רגע שלכם ביציע/מול הטלוויזיה שלא תחליפו בעד שום הון בעולם : הפועל ת"א-מכבי הרצליה, בשנת 2000. הייתי באיזה כתה ה', ובאתי עם כל המשפחה (
) וזה היה פשוט.. מרגש. ראצ'וניצה
וגם, ללא ספק, את המשחק בבלומפילד נגד פארמה. יצא 0-0 ואנשים יצאו מאוכזבים. P: בחיים לא חשבתי שאני אזכה לראות דבר כזה.
רגע הכי כואב, שקשה לכם להזכר בו : כמובן, משחק השרוכים. פשוט 20 דקות ישבתי עם פה פעור והתקשתי להאמין למה שרואות עיניי.
 
למעלה