חלמתי היום חלום מוזר! ../images/Emo12.gif
אנשים שהיו בו: אורון (אל תסתכלו עלי!) דניאל K שירן אחותי אופיר ארן (והטייפ שלו גם היה שם) אור קומיסר (שוב, אל תסתכלו עלי). פאגין (בדרך זו או אחרת) מעין מנצ'ר וזהו נראה לי. מה היה? ככה. היינו בתל אביב ליד הלונה פארק (שוב, אל תסתכלו עלי..) ופתאום היינו באיזושהי תחנת רכבת מוזרה כזאת (שלא הייתה תל אביב אוניברסיטה! בעע, סיוטים משם) עכשיו, חן ואני היינו צריכות לחזור הביתה איכשהו אז קנינו כרטיסים ודיי מהירנו כי היינו צריכות לחזור הביתה מהר. חן קנתה ורצה אצה לה לרציף גם ואצתי רצתי לי פתאום אני רואה טייפ זהבהב מול העיניים שלי ואני כזה מסתכלת סביב ורואה אנשים רוקדים. הו וול.. דניאל K- את היית מאלה שרקדו. האאאאאאאאאאאאאאאא ומשומה, הייתי גרע-מהתחלה מהתחלה מהתחלה שמרית זוכה להיות גרעינרית באיזשהו מקום בתל אביב (איך זה קשור? איי האב נו איידיה). עכשיו, הגרעינרים בחלום שלי.. יש להם תפקיד מצחיק. הם אחראים על פארק. איזה כיף. אני דיי הייתי אחראית על.. כמו מתנ"ס רק בטבע וזה כזה יפה. אףף פעם לא נכנסתי למקום הזה שניהלתי. תמיד הייתי מחוצה לו. לוקחת כסף ממבקרים. ואז זהו, אני צריכה לחזור הביתה מתל אביב. וגם אחותי כי התלוותה אלי לכל מקום משומה. אז הלכנו לנו בדרך, ועל פנינו חלפנו על הלונה פארק שלא עבד (
). המשכנו והגענו לתחנת רכבת מוזרה, פאן. קנינו כרטיסים ופתאום אורון היה שם. מו-זר. אז שאלתי אותו אם הוא נהנה בפארק המוזר הזה. הוא אמר שכן. עוד יותר מו-זר. קנינו כרטיסים ומיהרנו לנו לרציף שלנו, חן המשיכה למהר ואני עצרתי באמצע כי טייפ בצבע צהוב חזק תפס את תשומת ליבי. התבוננתי בו לרגע ואז זה היכה בי- ארן צריך להיות פה. הסתכלתי סביב ואני קולטת, מיליון אנשים רוקדים. טוב רק 20. ודניאל K הייתה אחת מהם
! בבגדים של אתמול! ורקדת עם הומלס או משהו..
האא גם בן דוד שלי היה שם, וגם הספר מחזור רודף אותי. נחזור- אממ.. אבל ארן לא היה שם. ואז נפלו לי הכרטיסים! (שהיה בעצם אחד) והוא נקרע מהנפילה! אז לקחתי אותו והתחלתי להתעצבן. פתאום התגלה לי שזה בכלל לא הטייפ של ארן. זה אחד אחר רק חדיש יותר. לא שלו בכל מקרה. פתאום ראיתי את שירן! והיא אמרה שהיא נוסעת לטבריה אז נפרדתי ממנה, והיא הלכה. ביי שירן. פתאום אופיר הגיעה! והיו צרחות וצעקות ו"איך היה בצרפת/ספרד?" ואז היא אמרה שהיא
זכתה באנורה. כיף לה. אנורה זאת יאכטה- לידע כללי. אמרתי לאופיר שאני חייבת לרוץ לרכבת כי בטח אחותי שם לבד ואופיר שמה
לכרטיס הקרוע שלי. איזה כיף. ואז היא לקחה אותי למקום הזה שמוכרים כרטיסים. קופה! קופה! ו.. היא נתקעה באמצע התור ואמרה שנקרע לי הכרטיס ומה אפשר לעשות.. שאלו אותה מה המספר טלפון שלה והיא התחילה "02.." ומישהו/מישהי התחילה לצחוק עליה. האם פאגין תקוע בתוך אופיר?
*מוסיפה לרשימה למעלה* בכל מקרה. אין לי כרטיס. או שהיה לי. אני כבר לא יודעת. חזרתי למקום הריקודים עם ההומלסים ופתאום גם מעין ואור קומיסר היו שם. אז שאלתי אותם אם הם באים לרכבת והם אמרו "לא
" יענו לא~אנחנו~סנובים~אנחנו~עם~אבא~ואמא. תסלחי לי מעין. זאת לא אני שם חולמת! אז עשיתי מבט של טווווווווב והלכתי. התחלתי ללכת ופתאום- בום. מוזיקה שחורה באוזניים. התעוררתי, תודה לחן. רציתי לראות מה עומד לקרות
השרון ומתי הם הוקמו וזה.. למה? לא יודעת
זה היה נורא. תורכם.
