נירוש, אני ממליצה שתקרא את מה
שכתבו, למשל, ב-Spare Bricks בגליון הנוכחי, על ההופעה. (זה למטה בעמוד, תחת הכותרת "One of His Bad Days".) גם אני, וגם Spare Bricks, מפרגנים לווטרס - לא ההפך. בחרתי בכוונה מקור שהוא, כמוני, בעד ווטרס. אני לא מתייחסת כרגע לעתונאים (הרבים) שלעגו לו ולמה שנתפס בעיניהם כמגלומניה. אני בעד מבט מפוכח, וגישה ראליסטית כלפי אמנים, כולל אלו שאני אוהדת מאוד, כמו ווטרס. לפעמים, לא ניתן לייפות את המציאות ולשפצה (גם אם גילמור מנסה לעשות את זה מזה שנים). ווטרס אינו אשם בכך שהמופע הפסיד. יתכן שהוא היה יכול לנהל את העניינים טוב יותר (זו גם דעתו של הכותב בSpare Bricks וגם שלי), אך הוא אינו אשם. יחד עם זאת, אנחנו לא יכולים להתעלם מהעובדות - המופע עלה 10 מיליון דולר, הרבה יותר משחשבו, כשקרוב למיליון דולר מהכסף בא מכיסו הפרטי של ווטרס. המופע לא החזיר את ההשקעה, לפחות בתחילה, וקרן הצדקה לא ראתה כסף, עד זמן רב לאחר מכן, לפחות. בכתיבתי כאן בפורום אני לעיתים צינית, ולעיתים צוחקת על חשבונם של הפלויד (לפחות גילמור, ווטרס ומייסון, למיטב זכרוני). זה לא מפחית מההערכה שאני חשה כלפיהם, נהפוך הוא: כשאנו מקבלים את העובדה שהאמנים אותם אנו אוהבים ומעריכים הם גם בעלי חולשות ועושים טעויות לפעמים, ואפילו שטויות, ההזדהות שלנו עמם גדלה - כי גם אנחנו כאלו - וההשפעה של יצירתם עלינו, גדלה בהתאם. נסה בעצמך, והווכח.
