ראיתי עכשיו את הסרט "שוקולד"
בפעם החמישית, בערך.
ונכנסתי לדכאון.
כמו בכל פעם שאני רואה אותו, קנאתי בויאן כל כך..
גם שוקולטיירית, גם יש לה חנות משלה, והיא גם מנשנשת את ג'וני דפ בשעות הפנאי.
(וג'וני בסרט הזה הוא בשיא חתיכותו.)
ואני מה?
שותה קפה, מלהגת את עצמי לדעת בפורומים השונים, שומעת מוזיקה, ורואה סרטים שראיתי 70 פעם בעבר.
נכון שהחיים אמורים להיות קצת יותר מזה?..
http://www.youtube.com/watch?v=yLxrWCIjsxQ