אז כנראה שהפעם דווקא לא הבנת אותי נכון
לפחות אני מבינה את המילה "הסכמה" במשהו תיאורטי, בדיעה שכלתנית ומחושבת ואת המילה "חיבור"("מתחברת/מזדהה" ברגשות/דרך חיים).
אני לא מדברת כאן על משהו שאני חושבת עליו לעומק ואומרת "כן, ככה אני חושבת שזה נכון או לא נכון.."-
אני אומרת שככה פשוט אני. זה איך שאני- בין אם אני רוצה או לא

זה דווקא לא הכי נורמטיבי, ממה שאני מבינה.
רוב האנשים מריירים על כל עובר/ת ושב/ה וחווים דיעות על אנשים כאיול הם חתיכות בשר מולם. אני לא מוחה כאן על הרעיון של זה- אני אומרת שזה נשמע כאילו אנשים מוצאים אנשים זרים, ראנדומליים אחרים מושכים רק על בסיס מראה/גוף/פנים. ואצלי זה פשוט לא מגרד לי. לא עושה לי שום דבר.
ואם באורח פלא מישהי/ו/הם היו מוצאים עצמם בבית שלי(למה דווקא מיטה?),
סביר להניח שהייתי מעדיפה לנהל איתם שיחה מרתקת..
אני אפילו לא יכולה לדמיין לעצמי שזה היה עושה לי משהו.
עם יד על הלב.